קטגוריות נוספות

עו"ד עופר בן אבי

כתובת:רוגוזין 3 א' אשדוד

המשרד מתמחה בדיני עבודה במגוון נושאים כגון: פיצויי פיטורין, סיוע בשחרור קופות פנסיה, אי תשלום שעות נוספות, התפטרות  בדין מפוטר על רקע של הרעת תנאים, פיטורין של נשים בהיריון, שימוע לפני פיטורין, עוולת לשון הרע במקום העבודה ובעוד מגוון תחומים.

שעות פעילות : ימים א-ה 8:30-18:00 יום ו' סגור

משרד עוה"ד עופר בן אבי, הינו משרד  המציע שירות משפטי, בתחום דיני עבודה, באזור הדרום והמרכז . 

המשרד מתמחה בדיני עבודה במגוון נושאים כגון: פיצויי פיטורין, סיוע בשחרור קופות פנסיה, אי תשלום שעות נוספות, התפטרות בדין מפוטר על רקע של הרעת תנאים, פיטורין של נשים בהיריון לפי חוק עבודת נשים, פיטורין על רקע של אפלייה, התפטרות על רקע רפואי,  שימוע לפני פיטורין, עוולת לשון הרע במקום העבודה, פיטורין על רקע של עבירות פליליות ומשמעתיות במקום העבודה.

עו"ד עופר בן אבי, שימש בעבר כחוקר נוער וכחוקר פשיעה חמורה ביחידה המרכזית מרכז, ושירת בתפקידו במשטרת ישראל במשך כ-15 שנה. בנוסף, עוה"ד עופר בן אבי סיים לימודי תואר ראשון בלימודי קרימינולוגיה ומזרח תיכון, באוניברסיטה העברית, ותואר נוסף במשפטים, וביצע את התמחותו, בבית המשפט בתל אביב.

עם נסיון רב בתחומו, וידע מקצועי רחב, מאפשר לו ליצור שיתופי פעולה עם משרדים שונים, ובכך מעניק לו, את היכולת ללוות את הלקוח באופן המקצועי והמקיף ביותר.

אני מאמין 
עוה"ד עופר בן אבי, דוגל ומקפיד על יחס אישי ומסור לכל לקוח, תוך טיפול מהיר ככל האפשר מחד, וטיפול מקצועי ומוקפד מנגד, שיקוף מלא  מול הלקוח בכל עת באשר למצבו המשפטי.


באילו מקרים לא יחול חוק שעות עבודה ומנוחה על עובד?

חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר מתי אסור ומותר להעסיק עובדים בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי שלהם. הוראות החוק אינן חלות על שוטרים, יורדי ים, עובדי דיג, אנשי צוות אוויר ובכירים בתפקידי הנהלה במשרות אמון אישי

סעיף 30 (א) לחוק שעות עבודה ומנוחה מונה סוגים שונים של עובדים לגביהם לא יחול החוק, סוגי העובדים, כדלקמן:
1. שוטרים ומי שנמנה עם שירות בתי הסוהר.


2. עובדי מדינה.


3. יורדי ים ועובדי דיג.


4. אנשי צוות אויר.


5. עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.


6. עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעביד כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.


לגבי קבוצת העובדים בסעיף 6 לעיל, נקבע בפסיקה, כי מדובר באותם מקרים שבהם תנאי עבודתו של העובד אינם מאפשרים כל פיקוח. עוד נקבע, כי לא בכל מקרה של עבודה מחוץ למפעל או למשרד אין אפשרות לפקח על שעות עבודת העובד.


נקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה, האם הייתה למעביד היכולת לפקח על העובד, שכן לא בכל מקרה שעובד מבצע עבודתו מחוץ למפעל, ניתן להסיק שלא ניתן לפקח על שעות עבודתו של העובד, ולכן במצב דברים זה, לא תישלל זכותו של העובד לקבלת זכויותיו בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה.


ראוי לציין, כי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, קובע כי חלה על המעסיק החובה לציין לגבי כל עובד את שעות העבודה שעבד בפועל בפנקס השכר ובתלוש השכר, הוראה זו חלה גם על מנהלים, משרות אמון ומשרות שלא ניתן לפקח בהם על שעות העבודה.

במקרה שבו חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על העובד, עדיין חלה החובה על המעסיק לוודא שהעובד מדווח לו על שעות עבודתו, כדי שהרישום שיעשה בפנקס השכר ובתלוש השכר יכלול את הפירוט המחייב של שעות עבודת העובד בפועל בתקופה שבעדה משולם השכר.

 

לא כל עובד שמוגדר כמנהל יוחרג מחוק שעות עבודה ומנוחה

לגבי קבוצת העובדים בסעיף 5 לעיל, נקבע בפסיקה, כי מידה מיוחדת של אמון אישי, חייבת להיבחן, לפי מספר סימנים, לדוגמה:


• עובד בכיר.


• בעל מידע מיוחד.


• בעל אחריות מיוחדת שמקבל שכר גבוה התואם את האמון האישי המיוחד לו הוא זוכה.


בעלי התפקידים שעונים על הגדרת סעיף 5 לעיל, יהיו ברוב המקרים, בעלי התפקידים, לדוגמה:


• מנכ"ל החברה.


• יועץ משפטי של החברה.


• חשב של החברה.


• מהנדס ראשי של החברה.


בעלי תפקידים אלו, לרוב יעבדו בשעות עבודה רבות ולא שגרתיות, הפסיקה קבעה, כי עובד בתפקיד הנהלה, יהיה מי שקובע את מדיניות ההנהלה ויישום החלטות, בעל שיקול דעת עצמאי, אחראי לגיוס עובדים ופיטוריהם וקובע את גובה שכר העובדים.


החוק יחול גם על עובד שהועסק בתפקיד זוטר, אך שכרו היה גבוה, הוא שותף למידע רגיש של החברה ויש לו עצמאות בקבלת החלטות חשובות.


ראוי לציין, כי לא כל עובד שמוגדר כמנהל יוחרג מחוק שעות עבודה ומנוחה. מנהל זוטר, או מנהל בדרג ביניים אינו עונה על הגדרת המנהל לצורך החרגתו מהחוק. תפקיד מנהל מתייחס למנהל בכיר, שתפקידו כרוך בעבודה הדורשת שעות רבות.


במקרים רבים, מנוסח הסכם עבודה אישי בין מעסיקים לעובדים, כך שנרשם שחוק שעות העבודה והמנוחה לא חלות על העובד, כך שבמקרים רבים עובדים רבים עובדים שעות עבודה רבות מעבר למותר בחוק, וזאת מבלי לקבל תשלום גמול שעות נוספות או עבור עבודה בימי המנוחה השבועית. במקרים רבים, עובדים מצויים בדילמה, האם הוא זכאי לתשלום שעות נוספות, על אף ההוראה השוללת ממנו קבלת תשלום שעות נוספות שעליה הוא חתום בהסכם העבודה.


התשובה לדילמה זו אינה חד משמעית, אכן מדובר בזכות קוגנטית של עובד לקבל תשלום בגין שעות נוספות, אך לא בכל מקרה. כאשר תוגש תביעה לבית הדין לעבודה, בית הדין יבחן את נסיבות העסקת העובד, את תפקידו בפועל, האם אכן שימש כמנהל בהתאם להגדרות שנקבעו בפסיקה וצוינו לעיל ולא יסתמך אך ורק על הגדרתו של העובד בהסכם העבודה בתפקיד "מנהל".


בית הדין הוא זה שיכריע בסופו של יום בשאלה האם העובד יהיה זכאי לגמול שעות נוספות, בהתאם לחוק, כך שהחוק יגבר על האמור בהסכם העבודה, וההוראה בהסכם העבודה השוללת מהעובד תשלום שעות נוספות לא תהיה מחייבת, במידה וזכאותו של העובד לתשלום שעות נוספות נפגעה על פי חוק.

 

האם מותר למעסיק לשלול לעובד פיצויי פיטורין?

בניגוד למה שמעסיקים רבים חושבים, זכויות עובד שנחשד בביצוע עבירות פליליות או משמעתיות כמו גניבה ממקום העבודה, אינן נשללות באופן אוטומטי. עובד כזה עדיין זכאי לשימוע ופעמים רבות גם לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, גם אם מופחתים. עו"ד עופר בן אבי מעמיד דברים על דיוקם.


עובד ייצור, שנחשד בגניבה מהמפעל בו עבד, פוטר לאחר 15 שנות עבודה ונשללו ממנו פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת. בתביעה שהגשתי בשמו נגד המפעל קבע בית הדין האזורי לעבודה כי הפיטורים כשלעצמם הם עונש חמור דיו, והמליץ למפעל להסתפק בשלילת ההודעה המוקדמת בלבד. לאור עמדת בית הדין, הגענו לפשרה והמפעל שילם לתובע פיצויי פיטורים של 160 אלף שקל.


במקרה אחר פוטרה קופאית שעבדה ברשת מרכולים בדרום הארץ במשך 9 חודשים, לאחר שנחשדה בגניבת כספים מהקופה. בדיקת פוליגרף העלתה שהיא דוברת אמת והתיק במשטרה נסגר. הגשנו תביעה לבית הדין לעבודה לקבלת פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
בית הדין הביע את עמדתו, שלאור סגירת התיק במשטרה ולנוכח ממצאי הפוליגרף, יש חשש של ממש, שבפיטורים נפלו פגמים. בהמלצת בין הדין הגענו לפשרה, והרשת שילמה לעובדת פיצוי של 18 אלף שקל.


מעסיק רשאי לשלול או להפחית פיצויי פיטורים בהתאם להסכם הקיבוצי שחל עליו. ההסכם הקיבוצי בתעשייה מפנה לתקנון העבודה, המפרט את רשימת העבירות והסנקציות בצידן. עם זאת, השלילה או ההפחתה ניתנת לביקורת של בית הדין לעבודה.


כיצד בתי הדין לעבודה מתייחסים לסנקציה?


בתי הדין לעבודה מאשרים שלילת פיצויי הפיטורין של עובד שנחשד בעבירה פלילית או משמעתית רק במקרים קיצוניים, נדירים וחמורים במיוחד. עיון בפסיקה מלמד, שהחלטת בתי הדין לעבודה לשלול פיצויי פיט

עובדים העומדים לפני פיטורין-להתעקש על מלוא זכויותיכם!

עובדת שמכרה מוצרי יופי ללקוחות ב"משביר לצרכן" פוטרה מעבודתה ברשת המוכרת מוצרי קוסמטיקה, לא לפני שהוחתמה על מסמך הבנות לפיו תוותר על רבע ממשכורתה ומפיצויי הפיטורין המגיעים לה , למרות שבתי הדין מאשרים גם תשלום הלנת שכר באופן נדיר, במקרה זה ולאחר תביעתו של עו"ד עופר בן אבי קיבלה את כל השכר המגיע לה וכן הלנת שכר והלנת פיצויים, תוספת של 20% בתוספת הפרשי הצמדה מחודש מאי 2010!

 

 

ל. מאשדוד הגישה תביעה כנגד חברת קוסמטיקה באמצעות עו"ד עופר בן אבי מאשדוד.

 

על פי התביעה, התובעת עבדה בתפקיד יועצת יופי ומקדמת מכירות מטעם החברה בסניף "המשביר לצרכן" באשדוד.

 

העובדת קיבלה מכתב המודיע על הפסקת עבודתה לאור העובדה שהחברה העבירה את פעילותה לחברה אחרת. התובעת פנתה לחברה בדרישה לקבל את התשלום עבור פיצויי הפיטורין, ההודעה המוקדמת, תשלום עבור חודש אפריל ותשלום עבור יתר הזכויות המגיעות לה כחוק.

 

הנתבעת הסכימה לשלם לתובעת רק לאחר שתחתום על מסמך הבנות, לפיו תוותר על רבע משכרה, דמי ההודעה המוקדמת, דמי הבראה ודמי חופשה. התובעת הסכימה לחתום על מסמך ההבנות בלית ברירה. כיון שנזקקה לכסף ועשתה זאת ללא קבלת כל יעוץ משפטי בדבר זכויותיה לקבלת תשלום מלא.

 

"ראוי לציין בעניין זה כי הנתבעת אינה רשאית להתנות העברת כספים המגיעים לתובעת על פי חוק, עקב ניתוק יחסי עובד-מעביד, בחתימה על כתב ויתור. זכותה של התובעת לקבל תשלום בגין פיצויים, הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פדיון חופשה ושכר עבודה- מקורה בחוק או בצווי ההרחבה ומשום כך אין להתנות זכות זאת בחתימה על מסך כלשהו".

 

בפסק הדין של השופט אילן איטח בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, בתיק דמ"ש: 32988-05-11 נקבע כי הנתבעת תחוייב לשלם לתובעת יתרת שכר עבודה בסך 1,489 ₪ בצירוף פיצויי הלנת שכר. דמי הודעה מוקדמת בסך 3,244 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, פיצויי פיטורים בסך 7,800 ₪, הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.

 

 

ההתעקשות של העובד להשגת זכויותיו משתלמת, כמו כן, לא מומלץ לוותר ולהיכנע למעסיקים העושקים את זכויות העובדים. הסכמים שהמעסיקים מחתימים עובדים על גמר חשבון, כך שבתמורה לתשלומים העובד מתחייב שלא לתבוע אותם חסרי תוקף משפטי, במידה וזכויות העובד נפגעות והמעסיק צריך להשלים כספים על זכויות סוציאליות שונות כגון פנסיה, דמי חגים, דמי הבראה ועוד...

 

אין הדבר אומר כי העובד לא יכול לדרוש כספים אלו. גם אם עובד חתם על מסמך כלשהו בסיום עבודתו, רשאי להגיש תביעה כנגד מעסיקו להשלמת כל זכויותיו.

 

שחרור כספי הפיצויים לעובד עם סיום יחסי העבודה

רבים מהעובדים לא יודעים את זכויותיהם בעניין הפנסיה, ולכן ראוי להבהיר במאמר זה מספר נקודות:


1.ברוב המקרים הכספים בקופת הפנסיה שהופרשו הן על ידי המעביד והן על ידי העובד שייכים לעובד בלבד.


2.במרבית תוכניות החיסכון הפנסיוני והסכמי העבודה נרשם סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין הקובע, כי כספי הפיצויים בקופת הפנסיה שייכים לעובד בכל מקרה, גם אם פוטר וגם אם התפטר.


3.בכל מקרה, גם אם לא נרשם סעיף 14 אזי העובד יכול לבקש,לייעד כל כספי הקופה לקיצבה ואז יוכל לשמור את הכספים עד הגיעו לפנסיה.


4.ראוי לציין, כי גם במקרים של פיטורים עקב עבירה פלילית או משמעתית, המעסיק לא יכול לקחת כספים אלו, אלא בהסכמת העובד או באישור בית הדין לעבודה.


5.מומלץ לא לחתום על ויתור קבלת כספי הקופה, כספים אלו שייכים לעובד.


6. במספר מקרים בהם טיפלתיהמעסיק לא הסכים לשחרר עבור העובד את כספי הפיצויים ובהתערבות בית הדין לעבודה, הורה בית הדין על החזרת כספי הפיצויים לעובד או שחרור הכספים באמצעות מכתב שחרור לקרן הפנסיה.


7.בכל מקרה של ספ'ק, ולפני קבלת החלטה או חתימה על מסמך בקשר לויתור על כספי קופת הפנסיה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין בקיא בתחום דיני העבודה.

פינוי דייר שלא משלם שכירות

איך ניתן לפנות דייר שלא משלם שכירות במהירות המקסימלית?

המאמר הזה ייתן מענה ופיתרון לכל אותם בעלי הדירות שרכשו אותן להשקעה מתוך מטרה לקצור פירות מהתשואה המובטחת מרכישתן, אך מסתבר שלא תמיד כך פני הדברים.


בעלי דירות רבים ניצבים חסרי אונים, במקרים בהם השוכרים מפסיקים לשלם להם דמי שכירות ואף מסרבים להתפנות מהדירה בתואנה, כי אין להם לאן ללכת.


בית המשפט נותן פיתרון יעיל ומהיר לכל אותם בעלי דירות מתוסכלים,בדרך של הגשת תביעה לפינוי מושכר על פי תקנה 215 ז' לתקנות סדר הדין האזרחי.


התקנות קובעות כי תביעה לפינוי מושכר תוכתר בכותרת "תביעה לפינוי מושכר", לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהיה רשאי לתבוע סעדים נוספים בשל אותה עילה בהליך נפרד וללא צורך בקבלת אישור מבית המשפט. דהיינו, המשכיר רשאי לתבוע את פינוי הדירה, בהליך מהיר ונפרד מהתביעה הכספית שבד"כ מתלווה לתביעת הפינוי בשל כך שהשוכר חדל לשלם שכר דירה.


לוח הזמנים לניהול תביעה כזו קוצר בהרבה מסדרי הדין הרגילים ונקבע על 60 ימים - על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום הגשת התביעה.


הליך זה נותן פיתרון מהיר ויעיל לבעלי דירות רבים החוששים שיום אחד יסרב שוכר הדירה שלהם לשלם את דמי השכירות ויסרב לפנות את הדירה ואף ייצור להם חובות בעירייה, מים וחשמל , כפי שקרה לבעל דירה באשדוד שעו"ד עופר בן אבי ייצגו בהליך זה בבית המשפט באשדוד, שתוך חודש וחצי מהגשת התביעה בהליך המהיר פינה הדייר הסרבן את הדירה ללא צורך בהתערבות משטרה והוצאה לפועל.

האם עובד שהתפטר זכאי לפיצויים כלשהם?

מה שזה אומר שתשלומי המעביד לפיצויי פיטורים לפי הוראות צו זה יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפרשה בלבד ...

ביום 1/1/08 נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק הקובע חובה לבטח עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב בהסדר פנסיוני מקיף.

 
מה שזה אומר שתשלומי המעביד לפיצויי פיטורים לפי הוראות צו זה יבואו במקום תשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, בגין השכר, הרכיבים, התקופות והשיעורים בגינם נעשתה ההפרשה בלבד. העובד יהיה זכאי לקבלת ההפקדות ותשלומי המעביד עבור רכיב פיצויי הפיטורים  גם אם העובד התפטר מיוזמתו! 
 
הסייגים לקבלת כספי הפיצויים:
 
1. אם העובד משך את הכספים מקופת הגמל שלא עקב אירוע מזכה.
 
2. אם נשללה זכותו של עובד לפיצויי פיטורין, לדוגמא: עקב עבירה משמעתית או פלילית ורק אם שלילת הפיצויים נקבעה בהתאם להוראות בהסכם קיבוצי או בהתאם לפסק דין של בית הדין לעבודה.
 
בנוסף לאמור לעיל, ישנם גם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה ענפיים הקובעים גם הם כי תשלומים לקופת ביטוח או לקרן פנסיה יבואו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, כפי שנקבע לדוגמא בצו ההרחבה בענף השמירה משנת 2009 שם נקבע כי ההפקדות ותשלומי המעביד עבור רכיב פיצויי הפיטורים לא ניתנת להחזרה למעביד, למעט אם העובד משך כספים מקופת הגמל לפני שקמה לו או לשאריו זכאות לקבלת הכספים מקופת הגמל לפי תקנונה בשל אירוע מזכה.
 
מקור חוק נוסף המאפשר קבלת פיצויי פיטורין נובע מכוח סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים הקובע כדלקמן:
 
סכומים ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה- אינם ניתנים להחזרה, להעברה או לשעבוד או לעיקול גם במקרה שהעובד בחר להתפטר מיוזמתו.
 
קיימת  לעובד אפשרות לדרוש את כספי הפיצויים במקרה שכספים אלו מיועדים לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה למעביד. ראוי לציין בעניין זה, כי אין עמדה חד משמעית בפסיקת בתי הדין לעבודה בעניין זכאותו של העובד לקבלת כספים אלו.
 
לפני פנייה למעסיק או הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, אני ממליץ להיוועץ בעו"ד הבקיא בדיני עבודה ובזכויות העובדים במקרים של פיטורים או התפטרות.

שימוע לפני פיטורין- כל הכללים

מטרת השימוע היא לאפשר למעביד לקבל החלטה עניינית ומושכלת תוך מתן תשומת לב מלאה למי שעלול להיפגע מן ההחלטה

מטרת השימוע היא לאפשר למעביד לקבל החלטה עניינית ומושכלת תוך מתן תשומת לב מלאה למי שעלול להיפגע מן ההחלטה

הוראות כלליות:

 

א. מטרת השימוע היא לאפשר למעביד לקבל החלטה עניינית ומושכלת תוך מתן תשומת לב מלאה למי שעלול להיפגע מן  ההחלטה.

 

ב. ראוי כי השימוע יתקיים ב"לב פתוח ובנפש חפצה", בפתיחות, בהגינות ובתום לב.

 

ג. אסור לקבל החלטה על הפיטורים המועד השימוע, אלא לאחר שקילת הדברים באופן יסודי, ההחלטה תתקבל זמן סביר לאחר  השימוע ותימסר לעובד בכתב.

 

 

כללי השימוע:

 

1. זמן סביר לפני השימוע על המעסיק לתת לעובד את הנימוקים המלאים לבחינת האפשרות להפסקת העסקתו, ועליו לאפשר  לעובד לעיין במידע ובמסמכים שהמעסיק מסתמך עליהם. אין די בטענות כלליות בדבר הפרות משמעת שביצע העובד, ויש להצביע על אירועים מסוימים ועל המועדים בהם אירעו, על-מנת שהעובד יוכל להתייחס.

 

2. במהלך השימוע יפרט המעביד את הנימוקים שבגינם הוא שוקל לפטר את העובד ויסביר כי מטרת השימוע היא לשמוע את דברי  העובד בטרם תתקבל ההחלטה, במהלך השימוע המעסיק נדרש לתת לעובד הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו בעניינים שהעלה המעסיק, ולשמוע את דבריו בפתיחות ומתוך נכונות לייחס להם חשיבות, ולא רק כדי לצאת ידי חובה, לאחר שההחלטה כבר התקבלה.

 

3. במהלך השימוע ייערך פרוטוקול שיתעד את עיקרי הדברים שנאמרו.

 

4. לעובד יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בשימוע או ע"י נציג וועד עובדים (אם יש כזה במקום העבודה).

 

5. אם השימוע נקבע באופן שבו אחת הדרישות או יותר לא יכולות להתקיים (למשל: ניתנה התראה קצרה מידי, לא הועברו נימוקי הזימון לשימוע, לא הועברו מסמכים או במועד שנקבע עורך הדין או נציג הוועד לא יוכל להשתתף), מומלץ לבקש בכתב מהמעסיק לדחות את מועד השימוע. מכתב מנומק (חתום על ידי העובד עצמו, עורך דין או נציגות העובדים), המבקש לדחות את מועד השימוע ומבהיר את הפגמים בזימון לשימוע ובכך שנשקלים פיטוריו של העובד, עשוי לסייע, ובמקרים מסוימים אף להביא לביטול השימוע והפיטורים הצפויים.