ועכשיו ברצינות: מהי האמת המסתתרת מאחורי קביעת שמות המשפחה? איך נוצרו שמות משפחה בכלל? וחשוב מזה: מדוע? נושא זה מרתק בעיני רבים לדעתי, כאן הבאתי חלקיק ממנו.

בתקופת המקרא כל אדם נקרא בשמו הפרטי (גם אם לפעמים הוסיפו לשמו את שם אביו כדוגמת: דויד בן ישי).  רק במאה ה-18 בקירוב החלו רוב היהודים לאמץ להם שמות משפחה מסיבות שונות ומגוונות. לפי מעוז דגני, מי שלא הזדרז לאמץ לעצמו שם משפחה, קיבל מהסביבה שם שמבוסס על תכונה חיצונית בולטת כמו גודל או צבע גוף, או על תכונת אופי כמו חוכמה או חריצות.                                                              

וכך נקראו הגבוהים:  טוויל, ויסוקר או ארוך, הבינוניים: מיטלמן, ואילו קצרי הקומה זכו לשמות:  זעירא, קליין או קורץ.                                                                                                                                                   בקטיגורית צבעי השיער, מובילים בראש ה'אדמוניים': שוקרון או רוט. הנציגים של שחורי השיער הם שוורץ או צ'רניאק .                                                                                                                      שטרית היה החכם והמוכשר בחבריו, רייך או רייכמן העשיר בחבורה, ומי שזכה בכל הקופה אבולעפיה-שהוא ולא אחר מאשר אבי אבות הבריאות.

חלק ניכר ושכיח למדי מהשמות האשכנזיים והספרדיים ניתנו על פי המקצועות שבהם עסקו.                      אז קיבצתי עבורכם את הטבלה הבאה:

אז לסיום, אבוחצירה הוא אבי המחצלת, ולא "מרוקאי שגר בבית קרקע" וכנפו הוא בעל גלימה, ולא "טייס" .אזולאי משמעו לפי גרסה אחת, טוב(איזיל) וביטון, לפי גרסה מסוימת, בא מהמילה "ויטה" שפירושה הוא חיים בלטינית, אם כי אני רוצה שתודו, כי גם ההמצאות ב'זולו' יצירתיות, ולא ממש רחוקות מהמקור.