הקמתו של בית הדין לעררים קיבל ביטוי בתיקון לחוק הכניסה לישראל שנחקק עוד ב-1951. בתיקון מספר 11 מודגש הצורך בקיומו של בית הדין לערערים, זאת בכדי שיוכל להיות גוף המשמש ערכאה נוספת להחלטות רשות ההגירה והאוכלוסין, גוף שיוכל להעניק ביקורת שיפוטית בהתנהלות רשות ההגירה והאוכלוסין ובין היתר מקל בעומס המוטל על בתי המשפט בעניינים אלו וזאת בנוסף לגלי ההגירה הלא חוקית לישראל של אזרחים ממדינות אפריקאיות מוכות אלימות ומלחמות אזרחים. תופעה זו מביאה את בית הדין לערערים לעסוק בנושאים רחבים יותר, דוגמת קורבנות בסחר בבני אדם, וזאת בנוסף למשימות המתמשכות בבחינה של הסדרת מעמד לתושבים ואזרחויות.

כיום ישנם שלושה בתי דין לערערים. האחד באזור הדרום, בירושלים ובתל אביב יפו כשבעתיד יפתח אחד נוסף גם בחיפה.

על מנת להפוך את בית הדין לערערים לבית דין שמומחיותו היא בתחום ההגירה נקבע במסגרת חוק הכניסה לישראל שאת הבחירה לדיינים בבית דין זה יקבעו במסגרת וועדה שתכלול את מנכ"ל משרד הפנים, משפטן עובד מדינה העוסק בתחום ההגירה ומשפטן נוסף שאינו עובד מדינה וייקבע באמצעות נציג שירות המדינה.

על מנת להתמנות כדיין בבית הדין לערערים, על המועמדים להיות בעלי ותק וניסיון של חמש שנים כשופטים בבית משפט השלום וכן ככאלו בקיאים ומכירים מקרוב את דיני ההגירה בחוק הישראלי. מינוי הדיינים לבית הדין לערערים הינו לתקופה של חמש שנים כששר המשפטים הוא היחיד שיכול לאשר כהונה נוספת של חמש שנים נוספות.

בית הדין לעררים מהווה ערכאה משפטית בדרגה ראשונה וקיימת אפשרות לערער על החלטותיו לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים. גם במקרים ובהם מדובר על החלטת ביניים של בית הדין לערערים, ניתן לערער על החלטה זאת לאחר אישורו של שופט בית משפט מחוזי.

סמכויותיו של בית הדין לעררים הינה רחבה בכל הנוגע לנושאים הנוגעים להגירה ואזרחות. בין היתר סמכויותיו כוללות עניינים הנוגעים לחוק האזרחות - בהם הסדרת מעמד ואזרחות לבני זוג של אזרחים ישראלים, נושאים הנוגעים לחוק מניעת הסתננות – עיסוק בתופעות של הסתננות לא חוקית לישראל ולהחלטות של עיכוב גירוש, הודעה על גירוש, עררים על החלטת קצין ממונה בתחנת גבול ועוד.

לאזרחים להם הליך אשר הגיע לדיון בבית הדין לעררים חשוב עד מאוד ליוויו של עורך דין. עצם הקמתו של בית הדין לעררים ככזה בו יושבים דיינים להם ניסיון רב בתחום, אין בו להבטיח הליך קל המטיב עם האזרחים המערערים בקשתם במסגרת שכזו. שימוש בדמות מקצועית שתלווה אתכם ותשמור על האינטרסים שלכם יש בה להיות נדבך מועיל נוסף, זאת למול ההחלטה החיובית בהקמת בין דין שכל עיסוקו ומומחיותו הוא בנושאי הגירה ואזרחות.

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו