"לאורך הים אין גלים, יש עולם שנשבר לרסיסים על המזח".  כך שרה עופרה חזה ז"ל, ואני שואלת: האם העולם באמת נשבר לרסיסים על המזח כמו סירה שמתנפצת לרסיסים במזח? מובן שלא,כולנו יודעים שדבר זה לא מציאותי ו"העולם... המתנפץ לרסיסים" הוא כמובן מטפורי לתחושות שחשים בלב. והשאלה היא למה דווקא משתמשים במטפורה זו או אחרת?                                                                                                                      

1.האם לביטחון יש זרועות? האם יש לב שעשוי מאבן? האם באהבה בוערת אש אמתית?

האם לביטחון יש זרועות? וודאי שלא, ולכן השאילו מתחום גוף האדם את האיבר החזק ביותר, המגונן ביותר, הזרועות, כדי להעצים את כוחות הביטחון.

האם ליבו של פלוני באמת עשוי מאבן? ברור שלא, אז מדוע דווקא אבן? כיוון שהמילה אבן מושאלת מתחום הטבע לתיאור אותו אדם שהוא קשה ואטום כמו האבן. 

מי שמאוהב ודאי חושב שהכול לנצח וש"אש האהבה לעולם לא תכבה". אך מדוע דווקא "אש"??? כיוון שכביכול משאילים את תכונות האש לאהבה, וכך כמו שהאש מחממת כך האהבה, וכפי שהיא שורפת כך גם האהבה. ואולי כעת שהבנו שתכונות החום, הלהט וגם הסכנה מושאלות לאהבה נוכל להבין את עוצמת הרגש כשאומרים:" מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ..."כי אש האהבה עשויה לגבור על הכול מנקודת מבטו של איש מאוהב.

2.האם בתים יכולים לבכות? האם החיים יכולים לחבק או לבעוט? האם לחלומות יש כנפיים קחו למשל את השיר ששר יהורם גאון 'יש מקום':... ובתים ריקים בוכים בלי קול. יכלו לכתוב הרי שהבתים נשארו ריקים, אבל איך מעצימים רגש? ע"י הצתת הדמיון. אנחנו מדמיינים את הבתים כאנושיים כמו בני אדם שנותרו ריקים בנשמתם וכל שנותר להם זה לבכות ללא קול כי הייאוש פשט בהם.

3. מטפורות

בשירים                                                                                                                     יש מטפורות שמביעות געגועים לעבר נוסטלגי שוב כמו ב'יש מקום': "ישנו מקום שלא שלא אשכח, אותו תמיד אשא עימי בלב" – ובאמת האם אפשר לשאת מקום פיזי בלב?                                      

ויש מטפורות המשמשות לתיאור רגשות רומנטיים עזים  עד כדי העצמה אלוהית של האישה המתוארת בשירו של שי רביזדה " את היפה בנשים כל אחד שמע עלייך את היא שנותנת לי חיים",   לעומת זאת בשירתה של עדן בן זקן 'כשאתפרק' המטפורות נועדו לתאר פרידה קשה מאהוב באופן עוצמתי: "כשאתפרק, המציאות תכה בי בלעדייך, לכל מקום רודפות אותי פנייך....". לדעתי המטפורה היפה ביותר בשיר זה היא: "אתה מופיע עם צלחת של כאב, מגיש לי בחיוך".

ישנן מטפורות שמדברות על הגשמה אישית כמו בשיר 'אהבה מעבר לפינה' של שרית חדד "החלומות שלי פורשים עכשיו כנפיים" ולעומתן יש מטפורות עצובות שמצביעות על ייאוש חידלון ואפסיות כמו למשל בשירה של שרית חדד 'אבא גדול' : "היא מזמינה חיבוק מהחיים, שבועטים קצת בברכיים... וכמובן מצטיירת בראשנו המחשבה שהחיים באמת מחבקים אותנו או בועטים בנו. גם בשירו של אביב גפן 'אין מקום בגן עדן' מודגם הייאוש: " החיים זה רק תור לפגישה עם המוות", ובשירה של להקת טיפקס האפסיות זועקת מבין השורות הבאות: " הנה אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון, חיים בתוך קופסה

של שימורים.."

4. מה ההבדל בין מטפורה לדימוי?                                              

דימוי: 'הוא ערמומי כמו שועל, היא שלווה כמו הכינרת, הוא רץ כצבי, הוא מזדחל כמו צב'בדימוי משתמשים בדרך כלל במילים הבאות: כמו, כ...(כ' הדמיון).

מטפורה: אם יאמר חייל: "אני טירון בצבא" השימוש במילה 'טירון' כאן הוא הולם ומתבקש, ובשפה הצבאית אכן טירון הוא חייל בתחילת דרכו, אבל היכן המילה טירון עשויה להיות תמוהה? למשל כשאימא 'טרייה' אומרת: "אני טירונית בגידול ילדים" מיד נבין גם למה היא השתמשה במילה טירונית, כי רק ע"י 'השאלת' מילה זו מהתחום הצבאי, נוכל לקבל מושג על עד כמה היא 'חדשה' ובתחילת דרכה  בנושא, ועד כמה איננה מנוסה, כמו אותו טירון בתחילת שירותו בצבא.

מכל מקום גם  מטאפורה וגם דימוי הם סוג של לשון ציורית, כלומר המילים יוצרות ציורים ותמונות במוח, ממחישות את המסר ומבהירות אותו ע"י השוואות מתחומים שונים.                                                                                                             

לסיום, פתחנו באהבה ונסיים בה על שלל המטפורות שבה בשירו של אהוד מנור "אהבה בוערת"אהבה בוערת ואני תמיד נשרף, אהבה טורפת ואני תמיד נטרף אהבה הורגת ואני תמיד נקטל, כן אני אף פעם לא ניצל אהבה עורבת ואני תמיד נתפס, תיק תק היא דוהרת ואני תמיד נדרס אהבה גומרת ואני תמיד נופל חלל, כן אני אף פעם לא ניצל

מקורות: 1. האקדמיה ללשון עברית 2. מטח 3. שירונט