בשלהי תקופת כהונת רה"ע הקודם רוני מהצרי לפני כחמש שנים  הגישה חברת אפרידר בבעלות איש העסקים אלי אלעזרא תביעה נגד עיריית אשקלון ובה טענה כי העירייה חייבת לה למעלה מ-100 מיליון שקלים, סכום שאם היה נפסק לטובת חברה אפרידר היה עלול לגרום לעיריית אשקלון להגיע לפשיטת רגל כלכלית .  רבים בזמן הגשת התביעה ראו את עצם הגשת התביעה  כחוצפה מאחר והחברה זכתה להקלות רבות מצד עיריית אשקלון ונרכשה בסכום הגדול מסכום התביעה. לאחרונה ביקשה החברה לחזור בה מהתביעה  ולמחוק את התביעה אך שופטת בית משפט המחוזי רות אבידע קבעה כי החברה תיאלץ לשלם הוצאות משפטיות לעיריית אשקלון.

לחברת אפרידר, יש 4,000 דונם באשקלון בעיקר בחלקה המערבי של העיר (אפרידר, ברנע), שנרכשו החל משנות החמישים.  בשנת 2001 איש העסקים אלעזרא ששימש בטרם הרכישה כמנכ"ל החברה הכלכלית אשקלון ורכש את החברה מהמדינה בסכום של 80 מליון ש"ח. הרכישה עלתה לעיתונות הארצית לאחר שחברת אפרידר קיבלה הטבות רבות בדמות הפשרת שטחים לאחר רכישת החברה ע"י אליעזרא הנחשב אלי אליעזראאז כמקורב לראש העיר הנוכחי בני וקנין.  החברה טענה  לפני כחמש שנים כי העירייה הפקיעה ממנה קרקעות ששטחם עולה על 40% מהשטח, אותו יכולה רשות מקומית להפקיע על-פי חוק ללא פיצוי. במכתב שהעבירה החברה לראש העיר נכתב כי אז  "הקרקעות הופקעו במסגרת עשרות תוכניות מתאר במשך השנים, מבלי שהחברה קיבלה תמורה או פיצוי לכך".

 מדובר במספר תביעות מצטברות העולות על 460 דונם של קרקע למגורים שהופקעה לצורכי ציבור מתוך השטחים שבבעלות אפרידר החל משנות ה-60. שמאית המקרקעין נחמה בוגין, שנשכרה על-ידי החברה, העריכה את הקרקעות ב-130 מיליון שקל, ללא ריבית . התביעה הכתה בהלם את בכירי העירייה ונטען כי אם התביעה תתקבל היא תגרום לפשיטת רגל של העירייה.

בעירייה טענו  אז כי  "הנושא טרם נבדק, אולם על-פי מיטב ידיעתנו, כל ההפקעות נעשו בצורה חוקית ובהסכמת אפרידר". בנוסף, הוסיפו בעירייה כי החומר שהומצא יצא מנקודת הנחה כי כל המקרקעין הופקעו מידי אפרידר. הנחה זו אינה נכונה, בין היתר, לאור היחסים המיוחדים ששררו בין אפרידר לבין עיריית אשקלון. בנסיבות אלה, אין מנוס מדחיית הטענות".

בדיונים שהתקיימו בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע טענה  העירייה כי  "העתירה אינה מגלה עילה ואינה מכילה את מלוא הפרטים הנדרשים על פי החוק". בתחילת הדיונים חזרה בה החברה ממספר הדונמים שהופקעו ממנה  וטענה כי מדובר במספר קטן יותר בפועל.  אלא שבעירייה שבו וטענו כי ההליך בוצע כבר בשלב הרכישה על ידי המדינה  ועל  כן אין מקום לדון בעתירה. בחברה החליטו לחזור בהם וביקשו למחוק את העתירה ללא הוצאות משפט . בחברה טענו כי ניסו להגיע להסדר עם העירייה, וכי במקביל החלו בהליכים מול רשות החברות הממשלתית בכדי לייעל את היון אך ללא תוצאות.  עוד טענה החברה כי בשל "הכבדות שהיו מצד העירייה וחוסר שיתוף הפעולה מצידה אין  מקום לפסוק הוצאות משפט".

לטענת העירייה חברת אפרידר  "הסתירה מעיני העירייה ומעיני בית המשפט מידע חיוני שהיה ברשותה ואשר לפיו עיקר הקרקעות שלגביהם הוגשה העתירה הועברו למדינה על פי דרישת הרשות לחברות ממשלתיות בטרם עברה העותרת לידי בעליה כיום  אלעזרא"  בשל כך שהמידע הוסתר והעותרת  (חברת אפרידר) הגיעה בידיים לא נקיות לבית המשפט עתרה העירייה לפסיקת הוצאות משפט.

השופטת רות אבידע קבעה כי  יש ממש  בטענות, "מאחר וכנטען על ידי העירייה  לקתה העתירה בחוסר ניקיון כפיים מצד העותרת". השופטת צטטה מתוך ההתכתבויות הרבות בעת ההפרטה ולאחריה ממנה עולה לכאורה כי המידע היה מצוי בידי החברה כבר אז והחברה הסתירה את העובדות. "אשר על כן בנסיבות האמורות מחד העדר ניקיון כפיים ומאידך מחיקת העתירה סיבה  שבעטיה הופחת סכום ההוצאות שראוי היה לפסוק הנני מחייבת את העותרת לשלם  הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של  28 אלף שקלים ".