דנין גדל במחלקת הנוער של בית"ר טוברוק בטרם עבר לבית"ר ירושלים, שם החל את הקריירה הבוגרת שלו בעונת 2003/2004. דנין שיחק בירושלים עד אמצע עונת 2006/2007, אז הושאל להפועל כפר סבא‏,. במהלך עונה זו עלה עם הנבחרת הצעירה של ישראללאליפות אירופה עד גיל 21 שנערכה בקיץ 2007 בהולנד לאחר ניצחון בשני משחקים מול הנבחרת המקבילה של צרפת‏,. בסך הכל רשם דנין 19 הופעות במדי הנבחרת הצעירה.

בעונת 2007/2008 חזר דנין לבית"ר ירושלים, אך במחזור ה-5 שוב הושאל, הפעם למכבי חיפה,. בעונת 2008/2009 שוב חזר דנין לירושלים, אך הפעם קיבל מקום בהרכב בעקבות עזיבתו של מגן הקבוצה, יואב זיו, לחו"ל. בסוף אותה עונה זכה לראשונה בקריירה בתואר - גביע המדינה, לאחר שבגמר הגביע הצליחה בית"ר ירושלים לגבור על האלופה מכבי חיפה 1-2, על אף שדנין עצמו הורחק במהלך המשחק‏,.

אלירן דנין (במרכז)

ב-31 במאי 2010 ערך דנין את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל, כשנכנס כמחליף במשחק ההפסד 3-0 לנבחרת צ'ילה‏,.

לקראת עונת 2010/2011 חתם דנין במכבי פתח תקווה‏, שם שיחק במשך עונה אחת ואחריה עבר להפועל עכו‏, שם שיחק בעונת 2011/2012.

ב-12 באוגוסט 2012 חתם דנין בהפועל תל אביב לעונה אחת‏. ב-18 באוגוסט 2012 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, כשנכנס כמחליף במשחק מול בני יהודה במסגרת גביע הטוטו. בעונה זו התמודד על עמדת המגן השמאלי עם יגאל אנטבי ושמעון הרוש, ובתום העונה סיים את חוזהו ושוחרר מהקבוצה.

ב-2 באוגוסט 2013 חזר דנין להפועל עכו, וחתם על חוזה לשנתיים‏, אך לא הצליח להשתלב בהרכב הקבוצה, ובעונת 2013/2014 שותף בשישה משחקים בלבד בכל המסגרות.

לקראת עונת 2014/2015 חתם דנין בקבוצת בני סכנין‏, אך עזב את המועדון עוד בטרם החלה העונה.