14.01.15 / 15:27
מה קורה לגברים בעיריית אשקלון וזו כבר התלונה השלישית בנושא? תשובת העירייה מאוד ברורה אבל המתלוננות לא לוקחות סיכון. עו"ד מיה צחור "האסוציאציה הראשונה היא נגיעות פיסיות ללא הסכמה, כפיית מין. אבל לא רק"
החוק למניעת הטרדה מינית מ-1998 מגדיר חמישה סוגי התנהגות כהטרדה:
סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני;
מעשים מגונים, כלומר מעשים לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני שהמוטרד אינו מסכים להם;
הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהן (כאשר ההצעות הן תוך כדי ניצול של יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, המוטרד אינו צריך להראות שאינו מעוניין בהן);
התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהן (גם כאן חל אותו כלל בנוגע ליחסי מרות).
התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית היא עבירה פלילית.
החוק גם מגדיר שלושה ערוצים שבהם ניתן לפעול נגד המטרידים: הליך פלילי באמצעות הגשת תלונה במשטרה, הליך משמעתי במקום העבודה, והליך אזרחי באמצעות הגשת תביעה אזרחית.
"כשאומרים הטרדה מינית האסוציאציה הראשונה היא נגיעות פיסיות ללא הסכמה, כפיית מין. אבל לא רק. החוק למניעת הטרדה מינית הרחיב את ההגדרות ובא לעשות את סביבת העבודה נקיה.
התקבלה תלונה שהועברה לממונה על הנושא בעירייה. כאשר מתקבלת תלונה על הטרדה מינית, מזמנת הממונה את המתלוננת, הנילון ועדים נוספים (במידה ויש), ובודקת את התלונה לעומקה.
במסגרת זו מציגה הממונה למתלוננת את כל האפשרויות העומדות בפניה, תוך הבהרה שכל אפשרות עומדת בפני עצמה ולא תלויה באחרת: הגשת תלונה במסגרת מקום העבודה, הגשת תלונה במשטרה, שתטופל במישור הפלילי והגשת תביעה לבית משפט, שתטופל במישור האזרחי.
בתום בדיקתה, הממונה מגישה את המלצותיה לוועדה, אותה הסמיך ראש העיר. הוועדה דנה בהמלצות הממונה ושוקלת באילו צעדים לנקוט על פי החוק: הרחקת הנילון מהמתלוננת ומתן הוראות למעורבים בדבר כללי התנהגות ראויים במסגרת יחסי עבודה, פתיחה בהליכים משמעתיים (הליך בירור משמעתי פנימי) או אי נקיטת צעד כלשהו.
גם במקרה הנידון נעשו כל התהליכים המפורטים לעיל.
