ביום שבת, 17.12.11 בצהרים בילתה א, בת 24 אז, עם בן זוגה בחוף הים באשקלון, צפונית למרינה. 

א חשבה לתפוס שיזוף ושכבה על בטנה כאשר לגופה בגד-ים של שני חלקים כשחלקו העליון באיזור הגב פתוח וגבה חשוף. בן זוגה שכב לצידה, השמש הנעימה חיממה אותם והם נרדמו.

באותה עת, מוחמד טרודי, חברוני בן 23 שהסתנן לישראל, שהה בחוף הים והבחין בבני הזוג הישנים. הוא ניגש אל א. הישנה מאחורה והחל ללטף את שערה, גבה וישבנה, בזמן שהיא אומנם חשה במגע תוך כדי שינה אך סבורה כי מדובר בבן זוגה. המסתנן הערבי החליט לנצל את המצב בו א.פ. ישנה והחל אונס אותה, וכאשר התעוררה בבהלה רכס את מכנסיו ומיהר לברוח מהמקום.
 
לאחר שנתפס הובא מוחמד טרודי בפני השופטים ברוך אזולאי, נתן זלוצ'ובר ויעל רז-לוי בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר הרשיעו אותו באינוס, בביצוע מעשה מגונה ובשהיה שלא כדין, תוך שהם דוחים את גרסתו ההזויה לפי מעשיו נעשו בהסכמת קורבן האונס, וגזרו עליו 9 שנות מאסר בפועל, 18 חודשים מאסר על תנאי שלא יבצע פשע בתוך שלוש שנים, 5 חודשי מאסר על תנאי שלא יסתנן לישראל בתוך שנתיים ופיצוי כספי לא.פ. בסך 30,000 ש"ח. 

האנס ערער לבית המשפט העליון על חומרת העונש, והשופטים מלצר, זילברטל ושהם שדנו בעניינו פסקו לאחרונה, ב-3.3.15, שיש לקצר את עונשו מ-9 שנות מאסר לרק 7.5 שנות מאסר בפועל.
 
מנימוקי השופטים להקלה באונס:

תחילה אומר בית המשפט כי עברת אונס היא מהחמורות בספר החוקים, והוא מציין כי המעשה של טרודי חמור משום שהמעשים בוצעו לאור היום, בתוך שהוא מנצל את שלוותה של הצעירה, וכי עזות המצח שלו חריגה בחומרתה. בית המשפט העליון מוסיף כי האירוע גרם לצעירה לשבר בחייה ולפגיעה נפשית קשה ומתמשכת. 
בית המשפט אף מסכים לקביעת בית המשפט המחוזי שמתחם הענישה הוא בין שבע שנות מאסר ל-12 שנות מאסר - אז למה אחרי כל זאת בית המשפט העליון מחליט לקבוע עונש קרוב מאוד לרף התחתון - שבע שנות מאסר וחצי בלבד? 

אז שימו לב לנימוק, נימוק שנותן בית משפט עליון: "נוכח מדיניות הענישה הנוהגת" - כלומר מאחר שמדיניות הענישה הנוהגת היא נמוכה יותר, אז צריך להפחית בעונש. נימוק שכזה אולי היה מתאים לבית משפט מחוזי ולא לבית משפט עליון, שצריך להתוות את הדרך לערכאות האחרות ווודאי שלא לבחור את רף הענישה התחתון במתחם הענישה. 

השופט אורי שוהם, שאליו הצטרפו השופטים חנן מלצר וצבי זילברטל, ציטט מדבריו שלו מפסק דין אחר כי גם אם הגיעה העת להחמיר בענישה, מן הראוי כי הדבר ייעשה בהדרגה, לפיכך יש מקום להקלה מסוימת בעונש.