לפני כ-30 שנה נפטר אבי המשפחה מרובת הילדים ממושב סמוך לאשקלון, האם  תבדל"א המשיכה לחיות במשק שבמושב. לפני כחמש שנים חתמה האם על הסכם העברה ללא תמורה, הקובע כי בתמורה לכך שאחד משמונת ילדיה ידאג לה ולאחד מילדיה, המצוי בקשיים שונים עד סוף חייהם.

 כשנתיים לאחר החתימה על ההסכם, הורע מצבה הבריאותי של האם והיא אושפזה בבית אבות סיעודי. כשנה לאחר מכן אחד האחים, תושב אשקלון, החליט להגיש תביעה כנגד אמו, אחיו,מנהל מקרקעי ישראל ושאר אחיו ,לבטלות ההסכם  המעניק לאחיו את מלוא הזכויות במשק , בעוד לטענתו שאר האחרים מקופחים ואינם זוכים ל"רשת" דבר מהמשק השייך להוריהם, והדבר פוגע בו כלכלית.

 בכתב התביעה טען אותו אח כי מלכתחילה לא היה צריך להעביר את המשק, אשר היה רשום ע"ש אבי המשפחה, לידי האם, כך שלמעשה לדבריו אינה הייתה רשאית כלל להעביר את המשק לאחיו ."הטענה לפיה בן זוגו של המוריש עדיף על פני יורשים אחרים טעות מיסודה", כך על פי כתב התביעה. עוד טען טענות שונות מדיני החוזים - ומדיני הירושה בעוד האם  עודנה בחיים (!)  אחת הטענות הייתה כי הבן כפה על האם לחתום על הסכם המעביר לו למעשה את הבעלות על המשק , "בניגוד לרצונה ובניגוד לכל הגיון של חלוקה שווה בין האחרים", כך על פי כתב התביעה.

 בצר לו פנה האיש לעורך דין נתנאל מויאל מאשקלון בבקשה כי ייצג אותו מול האח שדורש את המשק לעצמו ו"לשאר אחיו", כיו שלשיטתו הוא היחיד המסוגל לקיים את המשק החקלאי. מויאל מיהר להגיש לבית המשפט כתב הגנה נוקב, הסותר מכל וכל את טענותיו של אותו אח ובו דרש לסלק את התביעה על הסף. ראשית טען עורך הדין מויאל להתיישנות, כיוון שהאב נפטר  לפני כ- 30 שנה ולכן הטענה כי אין האם עדיפה על כל יורש אחר אינה רלוונטית. עוד נטען בכתב ההגנה כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר כל סמכות לדון בעניין הקשור למנהל מקרקעי ישראל, אליו קשור השטח ואותו הזכיר אותו אח בכתב התביעה  בבקשה כי המנהל יתערב לטובתו בשאלת תקפות ההסכם בין אחיו לאמו  ותקפות העברת הבעלות מאביו ז"ל לאמו.  

 אולם נדמה כי הטענה שהכריעה את הכף הייתה טענתו של עורך הדין מויאל, ולפיה ההסכם הוא בין הבן אותו הוא מייצג לבין האם, לכן לאותו בן  הדורש כעת בטלות ההסכם –ו"לרשת" / לקבל בעלות על המשק אין כל זכות משפטית להעמיד טענותיו, "אחת הטענות המקדמיות של הנתבע היא להיעדר יריבות ..זאת מן הטעם שהתובע לא מונה לאפוטרופוס של האם..וכפועל יוצא מכך לתובע אין למעשה כל עילה כנגד הנתבע".

  בעיקר על בסיס החלטתה זו קיבל למעשה בית המשפט את עמדתו של עורך הדין מויאל והמשק נשאר בבעלותו של האח הנתבע, תביעתו של האח סולקה והוא אף חויב בהוצאות משפטיות

יצוין כי לפנים משורת הדין הסכים האח לפצות בסכום כסף סמלי כל אחד משבעת אחיו למען "שלום בית" ואחדות המשפחה אף בשלבים הסופיים של הדיון אך התובע התבצר בעמדתו והפסיד גם את הסכום אשר הוצע לו כפשרה

 

 

 

 

 

 

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו