לפני כארבע שנים בעודו באחד מרחובות אשקלון ראה לפתע אותו צעיר – אז כבן 19- מספר אנשים במהלך קטטה. הוא מיהר למקום על מנת לנסות ולהפריד בין הניצים, ובדיוק כשהגיע לשם הגיעה למקום ניידת משטרה שהוזעקה על ידי אזרח שראה את הקטטה. המשטרה טיפלה באירוע והוא הוזמן לנתן עדות בתחנה. לאחר תקופה מסוימת קיבל מכתב לביתו שם נטען כי התיק כנגדו נסגר. הוא המשיך בחייו שירת כלוחם בחיל הים, ואף קיבל תעודת הצטיינות על תפקודו. לאחר השחרור כשרצה ללכת לקורס מטעם המדינה, נאמר לו כי הוא לא יכול לעשות זאת עקב רישום פלילי שעומד כנגדו. לתדהמתו הוא הבין כי באותו מקרה, אמנם התיק כנגדו נסגר, אך בהיעדר ראיות בלבד, מה שמשאיר את הרישום הפלילי על כנו. מיד לאחר מכן פנה הצעיר לעורכי הדין לימור רוט-חזן ורובי גלבוע בכדי שיסייעו לו.

השניים שהבינו מדבריו כי אכן לא היה מעורב בקטטה ולהיפך אף  ניסה לסייע, פנו בבקשה למשטרה "מן הראוי שאדם נורמטיבי אשר נקלע לתומו לסיטואציה מעין זו יעשה ככל יכולתו בכדי לסייע ואין הדבר יכול לעמוד לו לרועץ", כתבו בבקשה.  "לא יעלה על הדעת כי אדם נורמטיבי וערכי אשר מטרתו הייתה לסייע לנפגעים ולמנוע אסון, ימצא את עצמו במשטרה כחשוד, במקרים מעין אלו אנשים ימנעו מלסייע לאחרים וכל זאת 'פן יבולע להם".

יצוין כי אכן המשטרה נענתה לפניה ובמכתב שקיבלו מראש מחלקת החקירות בתחנת אשקלון פקד קרן טולדנו, התבשרו כי הרישום הפלילי בגין המקרה נמחק והוא זוכה מחוסר אשמה.