חלוקת הכנסות זכויות השידור

השנה, לראשונה, חולקו תקבולי זכויות השידור (בהיקף של כ- 126.6 מיליון ₪) בהתאם לנוסחה שהוצגה על ידי המנהלת ואושרה בהסכמת הקבוצות החברות בה באופן שמשקף, מצד אחד, את תרומתה הכלכלית של כל קבוצה להכנסות המצרפיות ומאפשר, מן הצד השני, סולידריות ושמירה על תחרותיות בליגה.

הסכומים הנ"ל מחולקים לקבוצות לאחר העברת "חלק ההתאחדות" לידי ההתאחדות לכדורגל, תשלום תקורות המנהלת, השבת הלוואות שניתנו למנהלת על ידי הקבוצות והוצאות חד פעמיות הקשורות בעריכת מכרז זכויות השידור.

לאופן חלוקת ההכנסות בין המועדונים משמעויות רבות לענף הכדורגל, למנהלות ולמועדונים החברים בהן ובין היתר לחלוקה נכונה שלהם יש משמעות ניכרת בהיבטים הבאים:

  • שיקוף תרומה כלכלית/שיווקית של המועדון לליגה.
  • צמצום הפערים בין קבוצות הליגה (ובתוך כך הגברת התחרותיות).
  • סולידאריות בין מועדונים.
  • תגמול מועדונים הנוקטים בשיטות פעולה המביאות לשיפור המוצר וכתוצאה מכך – להגדלת ההכנסות בטווח הארוך.

כדי לקבוע את אופן החלוקה, ערך צוות המנהלת מחקר השוואתי אשר סקר 19 ליגות אירופאיות שונות. בסיומו של המחקר גיבש רואה חשבון רוג'ר מיטשל, איש עסקים וכלכלן המתמחה בכלכלת ספורט (אשר שימש כמנכ"ל המייסד של הליגה הסקוטית ומייעץ לגופים מובילים בענף) את המלצותיו, מתוך כוונה לענות על הצרכים של הכדורגל המקצועני בישראל ותוך ראיית פיתוחו בעתיד.

במסגרת הסקירה ביצע מיטשל פילוח של הפרמטרים המשמשים לחלוקת כספים בליגות השונות. כך, הסתבר כי ברוב הליגות מתבצעת החלוקה על סמך הישגים ספורטיביים (ב-18 ליגות), רכיב חלוקה שוויונית (ב-14 ליגות) ופרמטר שיקולי רייטינג (ב-9 ליגות).

מיטשל המליץ לאמץ פרמטרים עיקריים אלו – הישגים ספורטיבייםשיקולי רייטינג ורכיב שוויוניות גם לגבי החלוקה בישראל.

בעת ביצוע הסקירה התברר כי במקרים רבים בהם הוגדר רכיב שוויוני (ולרוב בשיעור של 40%-50%) חולקו שאר ההכנסות באופן שווה פחות או יותר, לרוב לפי הישגים ספורטיביים (25%) ורייטינג או כוח מותג (גם כן בהיקף של 25%) מה שהצביע על מעין תבנית "50-25-25". תבנית זו מיושמת בליגה האנגלית (שוק מקומי), הליגה הספרדית, הליגה האיטלקית, הליגה הצרפתית, הליגה הרוסית, הליגה הפולנית, הליגה השווייצרית, הליגה הבלגית, הליגה הפינית, הליגה הנורבגית והליגה היוונית, ולמעשה מתקיימת (או מתקיימת תבנית הדומה לה מאוד) ב-11 מתוך 19 ליגות.

מיטשל המליץ על ביצוע חלוקה כדלקמן: מתוך 100% מהסכומים המגיעים לליגת העל 25% יועברו בכפוף לעמידה ביעדים (בגדר "השקעה מחדש במוצר לשם שיפורו"). מיתרת 75% שהוקצו לליגת העל סכום של 50% באופן שוויוני, 30% בגין רייטינג ו-20% בגין הישגים ספורטיביים.

יובהר כי בהתאם להמלצת מיטשל העליה של רוב המועדונים בסך ההכנסות היתה אחידה (סדר גודל של פי 2.7 במידה והמועדון עמד בכל התנאים) והיחס בין המקום הראשון למקום האחרון היה פחות מ-1:2 (לשם השוואה בגרמניה, הנחשבת שוויונית מאוד, היחס בין הראשונה לאחרונה עומד על 1:2).

אז כיצד המלצותיו של מיטשל יושמו ובאו לידי ביטוי בפועל?

להלן הפירוט: קבוצות ליגת העל זכאיות ל-80% מהכספים לחלוקה (20% לליגה הלאומית), מה שמקנה להן "נתח" של 75,680,000 ₪ (סכום אשר צפוי לגדול בעונת המשחקים הבאה עקב הוצאות חד פעמיות של המכרז והשבת הלוואות המנהלת). כפי שהסברנו לעיל – 25% מושקעים מחדש במוצר – סה"כ 18,920,000 (פירוט בהמשך). יתרת 75% – השווים ל- 56,760,000 מחולקים לפי המפתח הבא:

חלוקה שוויונית (50%)

*סכום מצרפי של 28,380,000 ₪ סה"כ ו-2,027,143 ₪ לכל קבוצה*

כל קבוצה זכאית לתשלום קבוע של – 2,027,143 ₪ לעונת משחקים.

תשלום בגין שיקולי רייטינג (30%)

*סכום מצרפי של – 17,028,000 ₪ ומינימום 608,143 ₪ לקבוצה*

פרמטר הרייטינג מגלם למעשה את מידת העניין של הזכיין במשחק, כאשר המדידה מתבצעת על פי מספר המצלמות המוקצות למשחק ותוך שמירה על יחס סביר של 1 ל-3 בין המקום הראשון לאחרון בפרמטר זה.

המיקום נקבע על בסיס כמות המצלמות המצטברת בכלל משחקי הליגה שהוקצו לאותה קבוצה – כלומר זכיין השידור מדרג את המשחקים לפי מחויבויותיו מכוח זכויות השידור – במשחק המרכזי הוא מחויב להציב 12 מצלמות לפחות ובמשחק הכי פחות אטרקטיבי ("משחק מס' 7") ארבע מצלמות בלבד.

בסוף עונת המשחקים 2016/17 נספרו סך המצלמות כפי שהיו במשחקי הקבוצה ובהתאם לכך נקבע התגמול. שיאנית הרייטינג הייתה מכבי ת"א שתפסה את המקום הראשון ותוגמלה ב- 1,824,429 ₪. מנגד, הפועל רעננה דורגה במקום ה-14 והאחרון ותוגמלה רק ב-608,143 ₪.

תשלום בגין הישגים ספורטיביים (20%)

*סכום מצרפי של 11,352,000 ₪ ומינימום 405,429 ₪ לקבוצה*

נקבע לפי מיקומה של הקבוצה בסיום העונה. הקבוצה במקום האחרון (הפועל ת"א) זכאית ל-429,750 ₪ והאלופה (הפועל ב"ש) זכאית ל-1,320,250 ₪, מה שנתן שוב יחס סביר של 3 ל-1 בין המקום הראשון לאחרון בטבלה.

חלוקה לפי "עמידה ביעדים קבועים"

*סכום מצרפי של 18,920,000 ₪ מקסימום 1,351,428 לקבוצה המהווים 25% מכלל ההכנסות לחלוקה*

כמפורט לעיל, בבסיס המלצתו של מיטשל עמד הרציונל המסחרי של השקעת חלק מהכספים ישירות בקידום מוצר הכדורגל הישראלי. בבסיס השיטה עומדת חלוקת כספים בכפוף לעמידה ביעדים שונים, אשר מטרתם שיפור התשתית הניהולית והמקצועית בכדורגל הישראלי.

עובר לתחילת העונה הוגדרו היעדים והמטרות אשר יפורטו להלן כאשר לכל קבוצה ניתנה האפשרות לעמוד בדרישות שהוגדרו על ידי המנהלת ולקבל סכום כספי (אשר עולה על ההשקעה בהשגת הדרישה) – הגזר. לחלופין, קבוצה שתבחר שלא לעמוד בדרישות אלו לא תהא זכאית לתשלום בגין אותו היעד ולמעלה מכך – הכספים אשר לא יועברו אליה, בגין כל פרמטר, יחולקו ליתר הקבוצות אשר עמדו באותו הפרמטר – המקל.

לאורך עונת המשחקים 2016/17 ביצע צוות המנהלת מעקב אחרי עמידת הקבוצות ביעדים שנקבעו: נערכה בקרה ברשתות החברתיות, נשלחו לקוחות סמויים למשחקי כל הקבוצות ונעשה שימוש ביועצים מקצועיים (כדוגמת אלון חרזי אשר היה אמון על יישום הפרמטרים הנוגעים לפיתוח הנוער).

היות וזו עונת המשחקים הראשונה, ובכדי לאפשר לקבוצות סרגל למידה, תיקון והתייעלות, נלקחו שני השלישים הראשונים של העונה כתקופת הסתגלות כאשר החל מהרבעון השלישי החלה המנהלת בביצוע הפחתות.

לקבוצות הובהר כי החל מעונת 2017/18 ההקפדה תהא לא רק בווידוא הביצוע, אלא גם ביישום החלוקה בגין עמידה ביעדים קבועים (או במילים אחרות, הפחתות כספים משמעותיות). כמו כן, קבוצות שנקנסו במהלך העונה הנוכחית בגין אי עמידה ביעדים, לא יקבלו את מלוא התמריצים עבור השלישי הראשון של עונת 2017/18. 

תמונה: מנהלת הליגה

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו