תורת המשחקים הפוליטית החדשה: 5%

אפילו בדיקטטורות הכי חשוכות אין חיה כזו שמועמד עם 5% לגיטמציה עממית ברוטו (בנט) יכהן כראש ממשלה. מסתבר, שלא רק שנרקחה כאן תורת משחקים הזוייה, אלא הזנייה של השיטה הדמוקרטית תוך שימוש בכלים מאפיוזיים.

א. בנט ולפיד לא יהיו ראשי ממשלה. תפירתם והרכבתם של הטלאים עם בנט בראש היא מלאכותית. אין שם קמצוץ של דבק אידאולוגי וערכי, למעט טרפת ה״רקלאביבי״. טרפת השינאה היא חזקה, אך לא מנצחת.

ב. בימינה של בנט הלגיטמציה הפנימית מחוררת כגבינה שווייצרית. עמיחי שיקלי, אלון דוידי, שי מימון, רוני סבובר ופרופ׳ אשר כהן - OUT. ניר אורבך על הגדר. איילת שקד זה סיפור של שניים שאין בניהם אמון. שקד גם עולה על בנט. היא מאפילה עליו.

ג. אפילו שנתניהו שגה פוליטית כשלא מינה את סער לשר, אני מתקשה להבין - איך סער עם יכולות וניסיון רב מוכן להיות השושבין של בנט..??? בנט לא מתאים לראשות הממשלה. אין לו את זה. בתורת המשחקים זה משחק לא רציונאלי. סער בסירובו לקבל את הצעת הרוטציה מנתניהו - הופך לשחקן לא רציונאלי.

ד. אם הסירוב מקורו באמינות, אז בנט הוא מורה נבוכים לנכלוליות וחוסר אמינות. זה גם לא הסיפור של חיסול חשבון אישי עם נתניהו. גם פרס ורבין היו יריבים מרים. זה לא זה. מי מסרב להצעה להיות ראש ממשלה בממשלה ששם הורתו? שם היה ביתו האידאולוגי?

סוף דבר:
אני מעריך שאנחנו בדרך לבחירות 5. עד מועד ההשבעה הכל עשוי עוד להתהפך. וזה יתהפך.

הכותב:
יואל ישורון
מרצה למדעי המדינה
המכללה האקדמית אשקלון