חלון קטן

בתוך הבית הפרטי שלי שבעצם הוא מבצרי האמיתי קיים חדר,  חדר שמלא בעולם של חומריות, טלוויזיה שדולקת על ערוץ הספורט מחשב שבו אני כותב את דמיוני ומיטה נוחה שבה אני עף אל חלומי.

אבל בחדר הפרטי שלי יש גם חלון, חלון שמשקיף אל העולם ואם מביטים למעלה יש פיסת שמיים ענקית שאליה מדי ערב אני מבקש את הבקשות הכי דחופות שלי.

על פי הדת היהודית אחד הדברים הכי טובים לעשות הוא לדבר ולבקש מ-ה' את כל מה שאתה רוצה וצריך.

את האמת לי זה באמת עוזר. "התבודדות" גורמת לך להרגיש יותר נקי ומשוחרר כמו בדיוק להבדיל לדבר עם חבר שעל הלב שלך יש הרבה דברים להגיד לו.

בתוך החדר הפרטי שלי כבר כמה שנים החלון הפך למפגש יומי, להדליק סיגריה ולפתוח במשפט "בבקשה..אתה חייב לעזור לי" אשקר אם אומר שלפעמים גם לא הייתה תשובה אבל לרוב כן הייתה תשובה ממנו, למרות שגם אם לא קיבלתי את מה שרציתי לפחות הייתה לי הקשבה מלאה, כי שאף אחד לא עונה לך ואתה מאמין בתוך עצמך באמת שהצד השני מקשיב אז זה באמת מתקבל.

מספר פעמים בחיי הייתי הייתי עטוף במעטה שברירי כמו גוזל בקליפה רקובה , מספר סיפורים ובמצח נחושה גם משקר שאם הוא ייתן לי כך וכך אני אחזור אליו יותר. כמו ילד בחנות צעצועים שאומר לאביו שהוא יקבל בכל המבחנים שלו 100 רק שיקנה לו את הצעצוע ואני הילד בעצם, אבל למבחנים האלו כלל לא הגעתי.

אחרי שעברנו את יום כיפור התחושה היא שחרור, שחרור מהבדיקה הפנימית הזאת שעברנו בימים האחרונים, טבעו של אדם זה לא לבקר את עצמו אלא לבקר את האחר, וביום הכיפורים אנו צריכים לבקר את עצמנו.

היו גם רגעים שעמדתי בחלון ופניי היו רטובות מהנוזלים המתוקים שהעיניים מוציאות, ביקשתי וגם התחננתי על משהו שממש רציתי. אדם בלי אמונה יגיד שאני משוגע אבל אדם שמדבר בחלון הפרטי שלו יבין את הכתוב.

בשיחה במהלך החיים ישבתי עם אדם שלצערי אין בו אמונה, לא מאמין באלוקים והוא אמר לי שאני מאמין באלוקים כי נוח לי להישען עליו, נוח לי לבקש ממנו, את האמת הוא צודק, טבעו של אדם הוא לבקש ולהישען, אבל לרוב האדם  לא יודע שהאלוקים שלנו הוא בעצם אבא, אבא שאומר לילדים שלו שהתורה שהוא נתן היא רק לטובתו ולמרות שאיני עוסק בתורה עדיין הוא מקשיב.

לפני כל צעד רציני בחיי אני פותח את החלון הפרטי שלי, בעצם זה גם הכי קל, כי אני לא מתפלל שלוש תפילות ביום ואני לא עטוף במצוות אבל יש לי מקום שבו אני מאמין שכן מקשיבים לי למרות שאני עטוף בקליפות רקובות.

בתוך עולם של דיבורים כעסים איומים רגעים שמחים ועצובים התעסקות בעבודה ובזוגיות תמיד טוב שיהיה חלון קטן שבו רק אתה נמצא והעולם שותק, שבו אתה מדמה את פניך ל-איך שהלב שלך ניראה ואתה אמיתי וברגע הזה צריך לדבר לשתף ולבקש, הוא מקשיב האמינו לי.

אז תעשו לכם חלון קטן..