כדורגל: יום ראשון הגדול - יאלה מכבי

יום ראשון הגדול,יום ראשון הקרב השעון המעורר לא יעיר אותי, אני יספיק לכבות  אותו :) , ביום ראשון אני יקום לפני כולם.

 מרוב שהלב ידפוק חזק אני יתעורר משנתי עוד לפני קריאת התרנגולים.

ההתרגשות כזרת קורה לפחות שלוש פעמים בשנה, יום "מיוחד" כזה שהראש לא במקום וחושב רק על זה.

יום ראשון הקרוב ייערך משחק כדורגל בין מכבי ת"א להפועל ת"א, הדרבי הגדול של תל אביב.

את האמת אני מספר לכם מזה אהבה ללא תתנאי, אהבה שאין בה אינטרס ואהבה לקבוצה שבסך הכל בשנים האחרונות גרמה לי לעצבים, תסכולים ובעיקר עצב גדול.

יש כאלה שלא יבינו ובצדק אבל אהבה לקבוצת כדורגל צריכה לבוא מהבית, מהילדות.

כשהייתי ילד נסעתי בשבת לכל משחק (בעוונותינו הרבים). אבא שלי ואחי הגדול בכל שבת היו לוקחים אותי למשחק של חוויה, משהו אחר, כמויות של אנשים ששרים שירי עידוד ובעיקר אהבה של נגמרת.

אבל יש משחקים ויש דרבי ואיך אומרים "לדרבי יש חוקים משלו" , דרבי זה משחק של שתי קבוצות מאותה עיר ובמקרה שלנו בארץ קטנה זה המשחק הכי גדול שיש, לא קיים משחק יותר גדול מהדרבי, יריבות אין סופית בין שני המועדונים.

אם תשאלו כל אוהד גם של מכבי וגם של הפועל הוא יגיד לכם, אני מעדיף שננצח בדרבי ולא לזכות בתואר הכי גדול-האליפות.

לנצח בדרבי זה רגע של קסם שלדעתי גם לא ניתן להסביר אותו למישהו שלא אוהד את אחת משתי הקבוצות.

ביום ראשון בבוקר הלב יתחיל לדפוק בקצב מטקטק, הראש לא יהיה מרוכז ויחכה רק לשריקת הפתיחה של המשחק.

אני זוכר בשנה שעברה בדרבי נסענו למשחק כמעט כל המשפחה, אחי והאחיין שלי הקטן שעשו נסיעה של למעלה מ 4 שעות כדי להגיע התאכזבו ואת האמת אחיין שלי גם בכה דמעות שליבי יצא אליו, אבל הבנתי אותו פשוט אהבה לקבוצה טמונה בו והוא יודע מזה "להפסיד בדרבי".

במצב של 2012 אנו עדים לאלימות המתפשטת, כמעט בכל מקום קיימת האלימות ולצערנו היא גם הגיעה למגרשי הכדורגל, לא רק שהאוהדים רבים אחד עם השני אלא גם ראינו שהשחקנים עצמם מתקוטטים ובו זמנית הורסים במו רגליהם וידיהם את הדבר הכי כייף שיש לנו פה, הספורט.

הם שוכחים שזה רק ספורט וגם שם מותר להפסיד אבל כנראה שספורטאי ארצנו שכחו מעט מזה ספורט, ספורטאי אמתי יודע להפסיד.

אז יום ראשון בשעה 20:50 בערב ההתרגשות תהיה בשיאה, המתח יהיה כענן לראשיי כל המוזמנים בביתי והלוואי שהדרבי הקרוב יעבור בלי אירועים חריגים ויהיה משחק ספורטיבי לחלוטין.

אחרי שנים שקבוצתי האהובה מגיעה נחותה לדרבי ותמיד מפסידה, השנה משהו השתנה, ביום ראשון מכבי ת"א עולה פייבוריטית ועם הרבה ביטחון..

אז..פיצוחים-קנינו שתייה גם, אלכוהול תמיד יש ובעיקר מצב רוח, זה הכייף בספורט, הוא מכניס עניין לחיים.

הלוואי שמכבי ינצחו כי אם לא אז אחיין שלי שוב יוריד את דמעותיו על פניו התמימות.

יאללה מכבי.