התיאטרון העירוני של אשקלון - נכס לתרבות בעיר

מזל טוב. השבוע המקום הכי אמיתי בעולם חגג 20 שנות קיום, התיאטרון העירוני של אשקלון חגג בתחילת השבוע 20 שנות קיום, מיום היווסדו ועד היום מתעסקים בתיאטרון ברוח ולא בחומר, בתיאטרון נמצא הדבר הזה שכולם פוחדים ממנו-האמת.

את האמת בלעדיו אני יכול להגדיר את עצמי כאדם מת כי יש משפט ידוע "אדם בלי חלומות הוא אדם מת".

בתיאטרון יש את כל החלומות, השאיפות והתקווה להצלחה, באשקלון קיים מקום שבו עושים תיאטרון באהבה, בדיוק כמו החומוס..אם לא באהבה אז תאמינו לי לא עושים בכלל.

העיר אשקלון יכולה להתגאות במקום הזה, כי משם יצאו בוגרי בית ספר למשחק ובעיקר אנשים שלא משנה מה יקרה להם בחיים הם תמיד יאמינו שהם יצליחו, אני חושב שבשום בית ספר בעולם לא מלמדים דבר כזה, ההצלחה תלויה אך ורק בך!.

אין לי ספק שאותם אנשים יקרים לליבי שהקימו את התיאטרון המיוחד הזה עבדו קשה, בהתחלה זה עניין של כספים (איך אפשר שהנייר הזה לא ידחף לכל חור) לגייס כספים מהעירייה על מנת שיוכלו להרים הצגות לקהל האשקלוני.

אם אפשר לסכם במילה אחת עשרים שנות קיום לתיאטרון אז המילה –תודה.

תודה לגברת הבימאית חני אלימלך שבזיעת אפה נלחמה בכדי שהתיאטרון ימשיך לפעול. תודה למישהו שנלחם עבורנו על מנת שנהפוך למקצוענים-יניב תנעמי ותודה אחת גדולה לקהל האשקלוני שפשוט אוהב תרבות, צורך תרבות וחי תרבות. אלו מהטלביזיה חושבים שאנחנו חיים בעיר פשע אבל הם לא יודעים שיש גם תיאטרון בעיר, אבל את זה הם לא מזכירים כי אין דם.

ב 20 שנות קיום הועלו הרבה מאוד הפקות, חלקם של מחזאים גדולים וחלקם של כותבים מתחילים, עצם הגדולה להיות על הבמה ולהציג לקהל האשקלוני זה שווה הכל.

התיאטרון העירוני באשקלון זכה באינספור פרסים, אבל הוא זכה בעיקר במורשת, ששום בירוקרטיה או תקציב מעצבן לא יפיל אותו, אנשים שם עושים תיאטרון אפילו בחינם, רק לעלות לבמה ולשחק, אחרי זה הם מקבלים תשלום, לא לא, לא כסף, כפיים.

תודה לתיאטרון האשקלוני המיוחד הזה שבאופן אישי גרם לי להפוך חלום למציאות, השריש בי תקוות ולימד אותי בעצם דבר אחד פשוט-הכל תלוי בך, לא בשום בימאי או מלהק, הכל בך.

הלוואי ואני אכתוב על התיאטרון גם ב 30 שנה להיווסדו, והלוואי הוא תמיד ימשיך לפעול, כי השחקנים האשקלונים רק רוצים להופיע ותו לא.

תודה לכל מי שיש לו חלק בעשייה המבורכת הזאת, בפעם הבאה שתשמעו על הצגה של אשקלונים תרצו לראות, תאמינו לי הם ישכיחו לכם את הצרות מחיי היום יום לכמה שעות טובות.

הקהל האשקלוני מרכיב חשוב בהמשך ההצלחה, כי קהל זה השחקן הראשי.

תודה לתיאטרון שגילה לי מי אני באמת וגרם לי לא לוותר לעולם למרות שזה מקצוע קשה ויש הרבה אבנים בדרך שאותן צריך לעבור.

"אדם שעובד במה שהוא אוהב לא עובד יום אחד בחייו.."