מדיניות הרווחה בהנהלת העיר החדש

 "כי לא יחדל אביון מן הארץ" חבר מועצת העיר, שלמה כהן, בטור מיוחד

מאה "ימי החסד" של הנהלת העירייה החדשה, בראשותו של מר איתמר שמעוני, חלפו עברו ובסופם ניתן להצביע בבירור על מדיניות מופרכת בנושאים שונים מתוכם בחרתי, הפעם, את נושא הרווחה.

מושג מה על גישתו של מר שמעוני בנושא הרווחה, ניתן ללמוד מתשובתו לאבי קריסי באחת מישיבות המועצה, ואני מצטט  מתוך הפרוטוקול : "... הפתרון, אני תמיד אמרתי, לא להשקיע יותר ברווחה,( ההדגשה שלי-ש.כ.) להשקיע יותר בחינוך. כשנשקיע יותר בחינוך, מקרי הרווחה יצטמצמו, בסדר? זה תפישה, תשקיע יותר בחינוך, תזדקק פחות לרווחה. תשקיע יותר, תיתן בחינוך יותר חוגים לילדים, גם לילדים שאין להם, אז הם יקבלו תעודת בגרות ואז הם לא יזדקקו למשפחת רווחה..."

 אכן, עוד טרם הושקע שקל אחד בחינוך, הוא כבר צמצם בפועל  את תקציב הרווחה לשנת 2014 . והמספרים מדברים בעד עצמם. התוספת בתקציב הרווחה היא של 0.9%  בלבד! , "תוספת" שמשמעותה היא  קיצוץ ריאלי בתקציב, תוספת זו אינה מכסה לא את העלייה בצרכי הרווחה ולא את העלייה במדד יוקר המחייה.

 מדובר, אפוא, ביישום מעשי של תפיסה שהיא תפיסה שגויה לחלוטין, לא פלא, אם כן, שחלק הרווחה מהתקציב הכולל ירד מ-17.4% בשנת 2013 ל-16.5% השנה. על פי תפיסתו , הגדלת ההשקעה בחינוך עכשיו, משחררת אותו כבר היום מהשקעה ברווחה.

 מדובר בתוספת של 5.65% בלבד לתקציב החינוך! עליה שתואמת בקושי את העלייה בתקציב השנתי הכולל.

יותר מזה, תוספת התקציב לחינוך יועדה לסבסד הסעות והזנה לתלמידי בתי ספר ייחודיים, לא למשפחות נזקקות שממילא קבלו עד כה את הסיוע. המשמעות האבסורדית היא שגמלאי ללא ילדים, בעל הכנסה השווה לשכר הממוצע במשק, יסבסד, מעתה ואילך מתשלומי הארנונה, לדוגמא, את ילדי נבחרי ציבור שמרוויחים פי 6 ממנו.

שמעוני גם יודע להסביר לאן הכסף הזה ילך, באחד ה"פוסטים" שלו כתב שהוא אמר לסוחרי המדרחוב, שהוא: "עורך שינויים בתקציב 2014, שיגדילו את הכסף הפנוי של משפחות, וכי כסף זה יגדיל את כוח הקניה שלהם במדרחוב..."

ואמנם, תקציב החינוך לא גדל בצורה משמעותית, וממילא הוא לא ישפיע על רמת החינוך בוודאי לא באופן שיקרין וישפיע על צרכי הרווחה. התאוריה של מר שמעוני מופרכת מיסודה.

 יתר על כן, מר שמעוני קורא לגישה זו, בקטע הדברים שצוטט לעיל, "תפישה", אם לזו ייקרא "תפישה" הרי היא פשוטה, פשטנית  ונובעת מחוסר ידע בכל הנוגע למכלול הנושאים שמרכיבים את תקציב הרווחה. "רווחה"- זה לא  רק עניין של מצוקה כלכלית, שרותי רווחה זה גם מתן מענה לנשים וילדים הסובלים מאלימות במשפחה, לאנשים עם מוגבלויות או קשיי נגישות, למכורים לסמים והתמכרויות, לצעירים ובני נוער במצבי סיכון, למשפחות במשבר, לזקנים, לעריריים ועוד נושאים שלאו דווקא החינוך נותן להם מענה.

 זאת ועוד, אפילו לשיטתו של שמעוני, גם אם נצמצם את תחום הרווחה למצוקה כלכלית בלבד ונשמיט, כביכול, את שאר השירותים שתחום הרווחה מספק לאוכלוסיות השונות. הייתכן שהצלחנו למצוא  באשקלון את התשובה  האולטימטיבית למיגור העוני ?

הפסוק :  "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ, על כן אנכי מצווך לאמור - פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביוניך בארצך" מבטא גישה ריאליסטית עד כאב. אין ולא יהיה סטארט-אפ למיגור העוני.

ועל זה אמרו פרשנים, והדברים כה רלבנטיים לענייננו : "התורה הכירה בצורך ליצור תודעה אצל בעלי הממון והכוח. גם אם נדמה להם שיש להם פתרון אולטימטיבי (בצורת חינוך-ש.כ.) הוא לא פותר את כל הבעיות. תמיד יישארו עניים".

  בהקטנה הריאלית של תקציב הרווחה יש משום "צמצום היד" במקום "פתוח תפתח את ידך " . כמה זה סמלי, שתפקיד הממונה על תחום  הרווחה, לא הופקד בידי נבחר ציבור במשרה מלאה, לא בידי ראש העיר ולא בידי אחד מסגניו, לעומת זאת תארים של משנה ראש העיר, חולקו גם חולקו ביד רחבה בהם כנראה ניתן ליצור מחויבות אמתית לתפקיד.

    "סוס דוהר" כבר אמרנו, ועד שמישהו יתעשת ויבין את טעותו, יש להניח שבלית ברירה, עמותות ומלכ"רים המכונים "המגזר השלישי" יצטרכו למלא את החללים  שנוצרו...