30.11.14 / 19:22
רוני אליאב, מנסה לחשוב במקום שמעוני. בפרספקטיבה של עשרה ימים, אפשר להסתכל על ההתבטאות של שמעוני בצורה הוגנת ומאוזנת יותר. וגם לנסות ולהבין את ההשלכות השונות הנובעות מההחלטה והדיון הציבורי בעקבותיו
אין לי ספק ששמעוני לא התכוון לקבל החלטה שמשמעותה מניעת כניסת ערבים לאשקלון. למעשה שמעוני הודיע "רק" שהוא ימנע עבודת ערבים בגני הילדים באשקלון בשעה שיש בהם ילדים. בניסוח קצת אחר כול הרעש היה נמנע. אם איתמר היה כותב ואומר שהוא ימנע עבודות בגני הילדים בזמן שיש בהם ילדים לא הייתה קמה צעקה וגם הילדים לא היו בסכנה.
אבל שמעוני ביטא את הפחד והבהלה שאחזה ברבים מהישראלים בעקבות גל התקיפות בירושלים. גרוע מכך הוא חזר והצדיק את החלטתו תוך כדי מתן דגש על הסכנה מפני ערבים. הבעייתיות בדגש הזה שהיא לא חוקית וגם נגועה באפליה בעייתית.
מקבל תמיכה
אז למה שמעוני בכול זאת נאחז בהתנגחות הזאת למרות שהיה בפניו פתרון פשוט של לומר שלא מדובר רק בערבים אלה בעובדים בכלל?. התשובה פשוטה איתמר זיהה שהוא מקבל תמיכה מהגל הגזעני המתלהם המסוכן שעובר על המדינה. אם תרצו זה אותו מניע שמביא גם את חוק הלאום לכנסת. איתמר שהוא חייה תקשורתית רגישה, זיהה הזדמנות לרייטינג. ורכב על ההזדמנות הזאת עד שהבין שהרכיבה הזאת מתחילה להיות מסוכנת.
למה מסוכנת כי היא מתנגחת בשנים מהכוחות החזקים בישראל. החוק ואבירי שלטון החוק. והתנועה השמאלנית של התקשורת הארצית. אלו כוחות חזקים מאוד בישראל למרות שלכאורה כוחם אינו נתמך ברוב פוליטי. בגלל ההסכמה הבסיסית שלנו של עליונות החוק על כול דעה או נוהג או מהלך אפילו מהלך פוליטי. אבירי שלטון החוק כבר הדיחו ראשי ממשלה הכניסו שרים ובכירים לכלא ומנעו מהלכים גם מדיניים וגם פוליטים. אני לא שופט כרגע אם זה טוב או רע למרות שבאופן כללי ניתן להגיד שיש בזה יותר טוב מרע. האפשרות השנייה היא כאוס אבל עדיין כוחו של החוק במדינת ישראל הוא גדול מידי ונהנה ממעמד כמעט מיסטי.
התקשורת השמאלנית
הכוח השני ששמעוני מתנגח בו הוא התקשורת השמאלנית. התקשורת בישראל (ולא רק בישראל) היא שמאלנית זה לא שאין בה ימניים אבל הקו המחייב והמוביל הוא שמאלי בעליל. כוחה של התקשורת ברור ובאמת אין צורך לחזור ולציין אותו. ברגע שהתקשורת שמה את איתמר על הכוונת השמאלנית שלה הוא בסכנה אמתית. הידיעה על מכתב שאולי נשלח לאיתמר ובו דרישה לפיצוי על הטרדה שאולי קרתה, לא היה מתפרסם בשום פנים ואופן אלמלא נפתחה החזית של התקשורת מולו.
אפשר להתמודד מול הכוחות האלו ויש כאלו כמו נתניהו שבנו קריירה מההתנגחות בהם. אבל יש הרבה יותר שהושמדו. לדעתי איתמר לא במצב לעשות את זה. אין לו מספיק כוח והוא פגיע מידי .
מעבר לכך יש כאן הארה על התנהגותו המתמשכת של שמעוני שהוא מעדיף פרסום על כול דבר אחר. פרסום חשוב אבל צריך להבין שיש לו תשלום ולפעמים התשלום גדול מידי מסוכן מידי ולא שווה את הסיכון.
לגופו של עניין הדרך היחידה לדעתי לטפל בבעיה של המיעוט הערבי בישראל זה להפוך אותם לשותפים. שישרתו בצבא ובמשטרה יישאו בכול החובות ויקבלו את כול הזכויות. זו כמובן אוטופיה והמערכת הפוליטית ממש לא הולכת בכיוון הזה אלה להפך מהבחינה הזו איתמר נסחף עם הזרם ולא באמת אמר משהו שפוליטיקאים אחרים לא חושבים. הוא התחנף לקול התלהמות ההמון. אבל בנושא הזה יש לו ממי ללמוד. רק שהמשחק הזה עדיין גדול עליו.
