התארגנות מפוארה ונכבדה בכל קהילות שובה ישראל בארץ בעולם בנשיאות כבוד האדמו"ר פינטו שליט"א לקיים סעודה כיד המלך לומר דברי תורה וחיזוק ביומא דהילולא של הסבא קדישא שכבוד האדמו"ר קרוי על שמו של הסבא קדישא.
ידוע הדאגה בקהילת הקודש לבריאות של כבוד האדמו"ר שליט"א שמצבו היתדרדר שסובל ממחלת הסרטן .אחד מבני הקהילה אמר תדעו שכל הקהילה וכלל ישראל הצדיקים מתפללים מעתירים להקב"ה בתפילה חזקה לרפואת הצדיק.
שיכתבנו לכם חיזוק ודיבורים מפיו הקדוש של האדמו"ר פינטו שליט"א על הסבא קדישא זצוק"ל זיע"א מיום ההילולא שנערכה בהיכל התרבות באשקלון בו נכחו אלפי אנשים.
דברי תורה וחיזוק מכבוד מורנו ורבנו עטרת ראשנו הצדיק היקר רבי יאשיהו יוסף פינטו שליט״א
יום הילולת הרי״ף זצוק״ל
הלילה הזה גם זמן שאנחנו מציינים ואומרים זמן של הילולא זמן של הסבא הגדול רבי יאשיהו פינטו.
רבי יאשיהו פינטו היה קודש קודשים, היה מהמקודשים והמיוחדים שבעם ישראל.
ידוע שהיה מחלוקת גדולה בין חכמי ירושלים לבין חכמי צפת על סמיכה.
הסמיכה, זה היה הדבר שהיה לתנאים שהיו קוראים להם, רבי שמעון בר יוחאי רבי עקיבא להם היה סמיכה מיוחדת שהם היו דנים כל דין שחשבו היו נכנסים בכל ענין בהלכה והיה להם כח מיוחד גדול בסמיכה שהיה להם ואחרי התנאים וכו׳ הפסיקו את אותה סמיכה וחכמי צפת וחכמי טבריה וחכמי הגליל רבי יעקוב בירב וכל הקדושים שהיו שאותו זמן החזירו את הסמיכה באיזור של צפת וטבריה, וחכמי ירושלים חלקו ולא הסכימו בשום פנים ואופן על אותה סמיכה להחזיר את הסמיכה, ואז חכמי ישראל נחצו לשתיים חכמי ירושלים היו במלחמת חורמה נגד הסמיכה וחכמי צפת וחכמי טבריה וחכמי מירון החזירו את הסמיכה.
היו שבעה מוסמכים זה היה רבי יעקוב בירב הוא היה הראשון שהחזיר את זה ביחד איתו אחרון המוסמכים היה רבי יאשיהו פינטו.
רבי יאשיהו פינטו היה קודש קודשים מסופר שבסוף ימיו שהוא רצה להעביר את הסמיכה הלאה, להמשיך את הסמיכה, הוא קרא לכל חכמי הדור ואמר להם לבוא חכמי צפת, רבי יאשיהו פינטו אסף את כולם והיה בוחן אחד אחד למי יסמיך אחריו ורבי יאשיהו פינטו אחרי שבחן את כולם אמר רבי יאשיהו פינטו כל מה שבחנתי לא מצאתי אחד שיכול להמשיך את הסמיכה ואז הוא עשה קריעה ישב שבעה בסמיכה והפסיק את הסמיכה.
שבעה מוסמכים היו, הוא היה אחד המוסמך השביעי והמוסמך האחרון, רבי יאשיהו היה בזמן של הבית יוסף, כולם יודעים מה שהבן איש חי מביא, הבן איש חי מביא ברב פעלים רבי יוסף קארו פוסק להלכה שאשה ספרדית אסור לה ללכת למקוה חם, אסור לחמם מקוה, אשה צריכה לטבול במקוה קר והבית יוסף אומר אם מחממים מקוה הטבילה אינה טבילה כך הבית יוסף פוסק להלכה.
הבן איש חי מביא את רבי יאשיהו פינטו ואמר שהוא שמע את רבי יוסף קארו הבית יוסף חוזר בו ואומר שהוא טעה ומותר לחמם מקוה וכל מה שמחממים מקוה נשים ספרדיות שטובלות הכל מכוחו של רבי יאשיהו פינטו שרבי יאשיהו פינטו שמע את הבית יוסף חוזר בו מאותה הלכה.
האשכנזים, הרמא מתיר את זה לכתחילה אבל הבית יוסף אסר את זה שזה אסור.
הבן איש חי אומר מי שהחזיר את זה ואמר שזה מותר לחמם מקוה זה רבי יאשיהו פינטו.
ידוע הסיפור של רבי יאשיהו פינטו בזמן שלו התקבצו כמה צדיקים גדולים והלכו ונכנסו למערה בצפת ואמרו שלא יצאו מאותה מערה עד שהמשיח יבוא הסתגרו באותה מערה שבוע שבועיים, זמן גדול, היו עושים יחודים ומקדשים את עצמם ומאומנים את עצמם והיו מתפללים להקב״ה שהגאולה תבוא מתפללים להקב״ה שהמשיח יבוא.
אחרי זמן באחד בימי שישי הבן של רבי יאשיהו פינטו קראו לו יוסף היה הולך ברחובות צפת בא ערבי עם סכין ביד, הבן שלו היה בן שמונה עשרה שנים ודקר אותו בליבו והרג אותו באו אל רבי יאשיהו פינטו בבהלה ואמרו לו הבן שלך רבי יוסף הרגו אותו, אז רבי יאשיהו פינטו התעצב עצב גדול ויצא מהמערה ואמר אסור לדחוק את הקב״ה עד הגאולה.
ידוע, הגמרא במסכת קידושין אומרת: שלוש שבועות השביע הקב״ה את עם ישראל אחד מהשבועות לא לדחוק את הגאולה.
אדם שיש לו בעיה אל תדחק את הקץ תיתן להקב״ה לעשות את הדברים כל בעיה שיש בחיים אסור לדחוק את הקב״ה, אנחנו מבינים חשבונות של הקב״ה? לא מבינים, בעיתו ובזמנו אחישנה.
הקב״ה בעת ובזמן עושה את הדברים הטובים ביותר שצריך לעשות אותם, אם כך, רבי יאשיהו פינטו יצא מהמערה ישב שבעה בסיום השבעה אמר רבי יאשיהו פינטו ארץ ישראל פלטה אותי אני לא יכול להישאר בארץ ישראל ואז הוא עזב לסוריה הוא היה גר בדמשק והיה אב״ד של דמשק המחותן שלו היה רבי חיים ויטאל שהיה קודש קודשים התחתן עם הבת של רבי יאשיהו פינטו, הבת של רבי יאשיהו פינטו היתה צדקת גדולה קראו לה ג׳מילה והיא הייתה קודש קודשים מסופר, היהודים של סוריה שזוכרים עוד את הימים של סוריה מספרים, שכל פעם שהיתה צרה לעם ישראל היו הולכים היהודים, היתה בעיה עם השילטון, עם הגויים, היו הולכים לקבר של רבי חיים ויטאל ושל הבת של רבי יאשיהו פינטו, ג׳מילה, היו שמים אבן על הקבר ומתפללים היו אומרים, כל תפילה, כל צעקה, כל בקשה שהיו מבקשים ומתפללים היו נענים היא הייתה צדקת גדולה, היתה קודש קודשים.
רבי יאשיהו פינטו אחרי שיצא מהמערה, ישב את השבעה על הבן שלו והלך לגור בסוריה אז הוא כתב את הפירוש ״מאור עיניים״ הרי״ף דעין יעקב הוא כותב בהקדמה אמר אבא יאשיהו בלב נשבר בן פורת יוסף בן פורת עלי עין ושם בכל ההקדמה מאשים את עצמו שבגללו הבן שלו ניפטר ואומר שם דברים קשים דברים שקשה לקרוא אותם הוא אומר הלב שלו שבור וכואב מהצער ורק דבר אחד יכול לשמח אותו משפטי ה׳ אמת צדקו יחדיו ותורת ה׳ תמימה והתורה טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף זה הדבר המתוק ביותר שאפשר לנחם את ליבו אז הוא עשה פירוש על כל האגדות של הש״ס שזה הדבר שימתק וישמח את ליבו ויחזק את ליבו רבי יאשיהו פינטו היה קודש קודשים, קדושה גדולה שאין כדוגמתה, וגם אנחנו בחיים ראינו במשך כל החיים זמן ארוך שראינו עברנו בחיים זמנים של כאב זמנים של שמחה זמנים של חולי ראינו יד ה׳ כל הילולה של רבי יאשיהו פינטו, כ״ג אדר מו״ר אבי מונה לרב של אשדוד שזה היה דבר מעל הטבע דברים שלא היה בדבר שכלי ועוד הרבה עניינים בחיים וגם עכשיו כ״ג אדר שהיה יום שלישי ראינו ישועת ה׳ בענין גדול ישועת ה׳ כהרף עין הזכות של רבי יאשיהו פינטו היא זכות גדולה ביותר.
(מתוך שיעור הילולת רבי יאשיהו פינטו הגדול זצוק״ל, היכל התרבות אשקלון, ליקוטי יאשיהו).
כ״ג