הנהלת האתר
29.06.11 / 08:37
להלהלנד היא עיירה ציורית השוכנת לה ביער מלא ציפורים וחיות מחמד מדהימות. העיירה השקטה נוהלה ע"י אריה
להלהלנד היא עיירה ציורית השוכנת לה ביער מלא ציפורים וחיות מחמד מדהימות.
העיירה השקטה נוהלה ע"י אריהשאפתן. האגדה מספרת שהאריה רצה להפוך את העיירה לפינת חמד תיירותית ומינה לעצמו גור קטן מאחת מהשכונות, שייחד, הרימו מעגן מגלומני על שפת האגם . האגם ששירת את כל חיות המחמד, נחסם בכלונסאות עץ ענקיות וחסם את הגישה והכניסה לאגם הכחול. פינת חמד תיירותית מעולם לא צמחה שם, להיפך, סלאמס מוזנח נראה בכל פינה. חיות המחמד בלהלהלנד רתחו מכעס אך נבהלו מהאריה ושתקו. לימים הפכו האריה והגור מהשכונה לחברים טובים והבינו שהחיות בלהלהלנד תמיד ישתקו.
באחד הערבים בא הגור אל האריה ושאל בנימוס ובמבט מבויש – מה דעתך שאני אקנה חצי מהעיירה ? צחק האריה בקול ואמר לגור אי אפשר לקנות אותה היא של החיות. אנחנו רק עוזרים להם להתנהל. וחוץ מזה אין לך מספיק בננות לשלם. אמר לו הגור ואם אשיג מספיק בננות מתחלקים? האריה נשאר פעור פה אך הבטיח לחשוב על הרעיון...
האריה הערמומי שראה שגידל גור שעולה עליו בנחשיותו ובגובהו, התחיל להתאהב בגור. לאחר כעשר שנים של חברות אוזניו של הגור התחילו לגדול ועם השנים פיתח מראה מוזר של חזיר קטן. החיות קראו לו פיגי החייכן .
האריה והחזיר הפכו לחברים טובים כשבין לילה חצי להלהלנד עברה באורח פלא לידי מר פיגי העשיר.
שאל אותו האריה - "מה איתי ? מה עם החצי שלי ? אל תשכח מי גידל אותך ?" .
ענה לו מר פיגי בחיוך ממזרי – "אל תשכח שלימדת אותי שהבטחות לא חייבים לקיים"...
שנתו של האריה הכועס נדדה ומידי לילה נהגו לבקר בחלומותיו עשרות חזירים חייכנים. לילה אחד עלה במוחו הקודח רעיון מבריק.
קבעו השניים להיפגש באחת מפינות היער החשוכות כדי לדסקס בתוכנית.
אמר לו האריה – "חצי להלהלנד שלך, אני רוצה את החצי שלי". אמר לו מר פיגי בכעס: "לך יש מטע בננות שלם עם הצבי". אמר לו האריה "בסדר - הצבי זה אחלה אבל זה בקטנה".
החזיר המשיך בשלו: "מהחצי שלי לא תקבל אפילו בננה אחת, אם אתה רוצה תיקח את החצי השני של להלהלנד לעצמך".
"השתגעת?" שאל האריה את החזיר במבט מודאג, "זה יגרום לפשיטת רגל של העיירה, מה יגידו חיות המחמד? הם יכעסו מאוד! איפה הם יגורו?"... מר פיגי חייך ותפח על שכם האריה: "אין מה לדאוג, הם ימשיכו לגור בלהלהלנד אבל היא תהיה שלנו. חוץ מזה: חיות מחמד תמיד שותקות".
האריה השתכנע וסוכם כי מר פיגי העשיר יתבע את להלהלנד ב 130 אלפי אלפים ומיליונים של בננות. "אני אקבל את התביעה ונתפשר בסוף על משהו באמצע" אמר האריה. לחצו ידיים האריה והחזיר ונעלמו בחושך, כל אחד לדרכו.
רמי הינשוף טלטלה עלה על המזימה והחל לצעוק: "טריפה טריפה"- האריה שלף לינשוף את הכרטיס האדום וכבמכת ברק, שיתק אותו . חבריו של הינשוף הפגוע מוסרים כי עוד לא אמר את המילה האחרונה והבטיח: "" I'll be back.
בעיירה נדהמו איזה חזיר עושה דבר כזה? הרי מר פיגי עשיר כקורח וחוץ מזה, הוא ידע בדיוק מה הוא קונה. איך הוא יכול לבקש עכשיו עוד ?
שלושת הקופים, שאף הם אוהבי בננות, קיבלו לידיהם את התביעה וחששו שבעיירה לא יישאר יותר אוכל. הקופים נעלמו ונאלמו, אך החלו לתאם עמדות, לאחרונה נמסר שאחד חולה אחד בחו"ל ואחד נעדר. הקופים לא יודעים את נפשם מפחד האריה, אך נמסר כי הם "לומדים את החומר".
חיות המחמד החליטו הפעם לא לשתוק !!! כדי שלפחות חצי להלהלנד שנשארה - תישאר שלהם !
בינתיים האריה שנסע ליער רחוק כדי לטשטש עקיבות הספיק לחזור, עצר את נשימתו לדקה, כי חשב שהיגיע בטעות לעיירה אחרת, ניקה את עדשות משקפיו ונאנח... (משהו השתנה בה - חשב בליבו).
לאגדה הזו אין בינתיים Happy End, הסוף הטוב תלוי בכם, חיות היער הקטנטנות, כי משהו קורה בעיירה הציורית שבממלכת להלהלנד. כללי המשחק השתנו וחיות המחמד החלו ללחוש, לצייץ ואפילו לדבר בקול רם.
חיות המחמד מתבקשות להתלכד, לעמוד על שלהם ולהילחם כאריות, על החצי הקטן שנשאר להם בכול כוחם והפעם – לא לוותר... לא לוותר לעולם !
המשך יבוא... *כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות בסיפור זה ובין המציאות הוא מקרי בהחלט
