״אני גיבורה״

שבועיים אחרי ניתוח, נכנסה יהלי (11) למרחב החינוכי להודות לצוות החינוכי שליווה אותה וסייע לה לגלות כמה כוחות ומשאבים יש לה וזאת באמצעות "תכנית תיווך הליך רפואי" בשם "מחסן הרגשות",  אותה מקבלים ילדים מאושפזים במחלקת ילדים של בית חולים ברזילי.

יהלי, ילדה ב 11 מקרית גת מספרת: "ביום שני בערב התחילה לי לכאוב הבטן מאוד. ממש בכיתי. אמא ואבא לקחו אותי מרפאת חירום בדקו אותי ורופא אח אמר לי שיש לי חשד לאפנדציט והפנה אותי לבית החולים....כששמעתי בית חולים התחלתי לבכות. בדקתי יחד עם אמא בגוגל מה זה אפנדציט ומעט נרגעתי אבל לא ממש. בשעה 4 לפנות בוקר הפנו אותי לאשפוז אמרו לי שאעשה עוד בדיקות בבוקר.

בבדיקה אמרו לי בקשיחות ורצינות: "את צריכה לעבור ניתוח" זה היה סיוט לשמוע את זה.

לפני הניתוח פגשתי את הצוות של המרכז החינוכי "שקד". צליל המטפלת שאלה אם הסבירו לי על הניתוח, היא הסבירה לי מה אני הולכת לעבור, מה זה ניתוח אפנדציט, שיחקנו ועשינו "סרגל רגשות" – ציירתי בסרגל איך שאני מרגישה – בחרתי ברגש "מתוסכלת". אחרי הפגישה, הלכתי לניתוח רגועה,

הצוות החינוכי שליווה אותי לחדר הניתוח הרגיע אותי. כשהגעתי אחרי הניתוח הרגשתי שירד מהגוף שלי הלחץ שהיה לי 
היום אני שבועיים אחרי, הגעתי לביקורת, אני רוצה להגיד שכיף לי להיזכר בזה שעברתי ניתוח והתגברתי !! מה שעזר לי זה המפגש עם צליל והצוות החינוכי.

אמא קרנית מוסיפה:
"היה לנו נעים לשהות במחלקת ילדים. הייתה המון סבלנות כלפי יהלי ובמיוחד הצוות החינוכי במרחב החינוכי 'שקד' שדיבר והסביר בשפה המותאמת לגיל של יהלי את מה שהיא עומדת לעבור, והרגיע אותנו. אני רוצה לציין שגם אני כאמא נרגעתי מההסבר, זה מקל על הלחץ של כל הסובבים". 

מה את רוצה להגיד לילדים אחרים שלפני הניתוח?.

 לא כדאי להיות כל כך לחוצים, הצוות החינוכי הרפואי עוזר ומרגיע. תבקשו שצוות חינוכי יגיע להסביר ולעזור בהרגעה ובכל דבר שאפשר.