מסיבת שחרור ללא המשוחררת

סמלת סיוון אסראף ז"ל, בוגרת תיכון מקיף ד' בעיר, היתה רכזת תקשו"ב באוגדת עזה. היא שירתה במוצב נחל עוז ותפקידה דרש ממנה להיות זמינה 24/7 לטובת טיפול בתקלות תקשורת. היא נפלה בשבעה באוקטובר, בשבת האחרונה שהיתה אמורה לסגור בבסיס לפני השחרור המיוחל מצה"ל.
לפני כשבוע התקיים טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה במכללה האקדמית אשקלון, שם סיפרה אמה, אסנת, על הילדה ששאפה למצוינות ועשתה הכל כדי לתרום למדינה. אסנת גם סיפרה על השיחה האחרונה שלה עם בתה, שבישרה לה כי מחבלים חדרו לבסיס.

"סיוון שלי הייתה ילדה יפיפייה, ילדה עם לב זהב, בעלת נתינה אינסופית. חכמה ומוכשרת", אמרה אסנת, "זו הייתה השבת האחרונה שלה לפני שחרור והחלום הראשון שלה היה לקיים מסיבת שחרור שמחה עם חברים משפחה ומוסיקה וכשהיא נפלה הרגשתי שאני חייבת להגשים את החלום שלה ולציין את יום הולדתה ושחרורה מצה״ל כמו שחלמה לעשות".
משפחתה של סיוון קיימה אמש באשקלון באולם סי איוונט, במעמד כ-120 בני משפחה חברים ומכרים, את מסיבת השחרור של סיוון מצה"ל, כולל טקס גזירת החוגר עבור סיוון. הזמר לירן דנינו התארח בהתנדבות וריגש את כולם כאשר הקדיש לסיוון שיר: ״אם מחר אני מת״.
גם חניכי תנועת הצופים הכינה כתובת אש ובה נכתב: 'בשמיים ממעל יעידו על ים של שמחה״. השם השני של סיוון הוא שמחה והיה חשוב לנו לציין כמה שמחה היה לסיוון בלב", ציינה אסנת.
*אסנת, מה המסר שלך מהאירוע הזה ?*
"המסר הוא לכל ההורים שאיבדו את יקיריהם: לא נפסיק להנציח אותם, הם יהיו בליבנו לעד. עלינו להרים ראש ולהיות גאים בהם על מה שעשו בשביל העם שלנו. נלך בגאווה שכולם ידעו מי הם היו".
כיצד המשפחה פועלת למען הנצחתה של סיוון ז"ל?
"אנחנו כרגע מנציחים את סיוון בשיפוץ ספריית בית הספר במקיף ד׳. עיריית אשקלון ורשת דרכא עוזרים לנו להקים את הפרויקט בשביל הילדים שלנו ונמשיך להגשים את כל החלומות של סיוון".

*קרדיט צילום*: אלבום משפחתי
בצילום עם בני משפחה: מימין לשמאל: טליה, יוסי דליה, יהלי, אסנת, הילה ואיציק