המכללה האקדמית אשקלון מציגה: תואר ראשון בבריאות הציבור

 בריאות הציבור הוא ענף אינטרדיסציפלינרי, הכולל תחומים ממדעי הרפואה, הטבע והפסיכולוגיה, והעוסק בזיהוי מוקדם של מחלות ובמניעתן. זיהוי מוקדם של המחלה מצמצם סבל אצל החולים ומונע החמרה ונזק עתידיים. אף ידוע כי ההשקעה במניעה מובילה לחיסכון עתידי בהוצאות הטיפול, וכי כל שקל שמנותב לאפיק המניעה חוסך 5-10 שקלים מעלויות הטיפול במחלה. 

בהתאם לחשיבות הנושא, נפתח לפני שלוש שנים מסלול ללימודי תואר ראשון בבריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון. התואר קיבל את אישורה של המועצה להשכלה גבוהה, והחודש מסיימים הבוגרים הראשונים מהתוכנית את לימודיהם.

ד"ר זהר מור, ראש החוג לבריאות הציבור במכללה האקדמית אשקלון -

כיצד אתה רואה את מצב הרפואה בדרום בימים אלו?

על פי ממצאי הדו"ח שפרסם משרד הבריאות מידי שנה, מצב הרפואה בדרום הארץ נופל באיכותו מזה שבמרכזה. לדוגמא, קיים פער בין שיעור הרופאים ביחס למספר הנפשות המתגוררות באזור הדרום לבין שיעור הרופאים למספר הנפשות המתגוררות במרכז הארץ. כך למשל, שיעור הרופאים ל-1,000 נפש בדרום הוא 3.1, לעומת תל אביב, שם השיעור 5.1 על כל 1,000 נפשות. פערים נמצאו גם מבחינת שיעור האחיות, ששיעורן בדרום הוא כחצי מזה שבתל אביב. זאת ועוד, מספר מיטות האשפוז בדרום הוא 1.35 ל-1,000 נפש לעומת תל אביב, שם 2.4 מיטות ל-1,000 נפש.

הפערים בכוח האדם הרפואי ובתשתיות מוצאים את ביטויים בשיעורי התחלואה הגבוהים יותר בדרום הארץ. לדוגמא, שיעור התחלואה בסכרת בדרום גבוה לעומת אזורים אחרים בישראל. תושבי הדרום עלולים לחלות במחלות כרוניות נוספות עקב מיעוט יחסי של פעילות גופנית ושיעור עישון גבוה ביחס לתושבים המתגוררים באזורים אחרים בארץ.

יש לך ניסיון רב שנים בתחום בריאות הציבור, מה הפתרון לדעתך?

ראשית, יש לזהות קבוצות אוכלוסייה שרמת הנגישות שלהם לשירותי הרפואה נמוכה באופן מיוחד. בקרב קבוצות אלו נדרש להבין מה הם המחסומים או מגבלות לשימוש בשירותי הבריאות או באימוץ התנהגות משמרת בריאות. בשלב השני, נדרשת עבודה משותפת עם בני אותה הקהילה בכדי לבנות תוכנית פעולה. על מנת להעמיק את הקשר עם הקהילות, רצוי להשתמש באנשים בעלי הכשרה מקצועית - מגשרים, שהם בני אותה הקהילה, המכירים את אורחות חייה ואת מערכת התפיסות והאמונות. אפשרויות נוספות להנגיש את שירותי הבריאות למקומות מרוחקים היא להיעזר בשירותי טלמדיסין, תוך ניצול הטכנולוגיה הזמינה בטלפונים ניידים חכמים המאפשרים חיבור מיידי, זמין וזול לנותן שירות רפואי, והמאפשר נראות הדדית.

פתרונות נוספים לשיפור בריאות תושבי הדרום היא להדריך את הצוותים הרפואיים במרפאות ובבתי החולים בכדי להגביר את הרגישות התרבותית ולשפר את כישורי התקשורת. בנוסף, מרפאות הקופות ובתי החולים יכולים להפעיל התערבויות נוספות לקידום בריאות בקהילה בדרום, תוך הסתמכות על הידע והמשאבים שלהם. הגישה הרב מקצועית דורשת הכשרה של כוח אדם ייעודי והעסקתם במוסדות הבריאות.

כיצד התוכנית של מכללת אשקלון לבריאות הציבור מסייעת לפתרון?

התוכנית מכשירה בוגרים בבריאות הציבור שיוכלו להשתלב במערכת הבריאות, ברשויות המקומיות, משרדי ממשלה, בחברות המזון והתרופות ובגופים מהמגזר השלישי. מוסדות אלה יוכלו להיעזר בידע המקצועי של הבוגרים כמפקחים, מרכזי נושא, מקדמי בריאות וחוקרים בנושאים מגוונים. הבוגרים מגיעים עם ארגז כלים מגוון, שכולל היכרות עם מבנה מערכת הבריאות בישראל, ידע על יחסי הגומלין בין החוליות השונות במערכת, שימוש באמצעים לניטור ורישום התחלואה ושיטות לעיבוד נתונים, יכולת שליטה בטכניקות לקידום בריאות – כאשר כל אלה יהיו תרומה להתמקצעות של המערכת והגברת יכולותיה למניעת תחלואה.

מדוע לדעתך רק בשנת 2017 אושרו לימודי בריאות הציבור ע"י המל"ג?

מכללת אשקלון היא המוסד הראשון והיחיד המציע לימודי תואר ראשון בבריאות הציבור בישראל. עד היום, ארבע אוניברסיטאות בארץ מאפשרות לימודי תואר שני בבריאות הציבור. פרופ' טולצ'ינסקי, שלימד במשך שנים במסגרת בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ונחשף לתוכניות לימוד תואר ראשון בחו"ל, ביקש לקדם את אזור הדרום, והציע למכללה האקדמית אשקלון לפתוח לימודי תואר ראשון בבריאות הציבור. הנהלת המכללה נרתמה לנושא, ובשנת תשע"ד התחילו ללמוד הסטודנטים הראשונים בחוג, והם סיימו את לימודיהם השנה. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) עוקבת אחרי התוכנית והצלחות הסטודנטים, ואישרה את התואר ללא סייג עוד בטרם סיימו הבוגרים הראשונים. האישור הוא עדות לרמת ההוראה האקדמאית הגבוהה של המרצים, לתכנים המועברים בחוג ולאיכות הסטודנטים.

מה לומדים הסטודנטים בפועל?

הלימודים עצמם מורכבים משלושה נדבכים: 

מדעי יסוד- משמשים כפרוזדור להיכרות עם עולם מדעי הטבע והרפואה ומהווים בסיס תאורטי לידע מקצועי

קורסים מתודולוגים- לימוד והיכרות עם שיטות מדעיות המאפשרות כימות והערכה של בריאות וחולי.

קורסים המתמקדים במערכות בריאות- היכרות עם מערכת הבריאות בישראל והבנת מערכת השיקולים בקביעת מדיניות בריאות. בשנה האחרונה הסטודנטים משלימים פרוייקט גמר, במהלכו הם חוברים לארגון בריאות ומיישמים שם מחקר או התערבות לקידום בריאות.

למי לדעתך מתאימים לימודים מהסוג הזה?

הלימודים מתאימים למועמדים שמתעניינים בתחום הבריאות/ מדעי רפואה, בעלי כישורי ניהול או יכולות הדרכה, שיש להם יכולות להניע תהליכים ורצון לסייע לקבוצות אוכלוסייה מיוחדות. הלימודים מתאימים גם לאנשי מקצוע המועסקים כבר במערכת הבריאות, אך טרם הזדמן להם להשלים לימודים אקדמאים.

אתם המכללה הראשונה להציע תוכנית מהסוג הזה, יכול להיות שאין מודעות מספיקה לתחום?

החשיבות של עידוד התנהגות משמרת בריאות ומניעת התחלואה הולכת ועולה בארגוני הבריאות, בעיקר בקופות החולים. מניעת תחלואה תחסוך סבל אצל החולים, וברמה הכלכלית צריך להתייחס אליה כהשקעה לטווח ארוך ולא כהוצאה. זיהוי תחלואה בשלב מוקדם, ובפרט מניעתה, חוסכת משאבים למערכת הבריאות.

ההכרה כי יש חשיבות בפיתוח מערך למניעת תחלואה הובילה לתנופה במספר המוסדות האקדמיים המציעים לימודים בבריאות הציבור לתארים מתקדמים. עד לפני מעט יותר מעשור רק אוניברסיטה אחת הציעה לימודי תואר שני בבריאות הציבור, ואולם כיום לומדים לתואר השני כבר מאות סטודנטים בארבע אוניברסיטאות בארץ. העלייה במספר הלומדים היא עדות לדרישות המערכת לקלוט כוח אדם מקצועי בתחום.

המכללה האקדמית באשקלון הקימה את החוג לבריאות הציבור בכדי לאפשר למועמדים שהנושא מעניין אותם להיחשף לתחום כבר מהתואר הראשון ולקבל בסיס מוצק בנושא. הבוגרים יוכלו להמשיך ללימודי תואר שני או לעבוד בתחום כבר עם סיום לימודיהם במכללה.

מה המצב בשאר העולם? האם המודעות שונה?

מספר גדול של מוסדות אקדמיים בעולם מציעים תואר ראשון בבריאות הציבור. לאחרונה, גובשה תוכנית משותפת למכללת אשקלון יחד עם אוניברסיטאות אחרות באירופה המציעות תואר ראשון והוגשה למימון של גוף אקדמי בין לאומי בכדי להביא לאחידות וסטנדרטיזציה בתכני ההוראה וביכולות הבוגרים.

מהן הפרקטיקות שמציע תחום בריאות הציבור? כיצד מתמודדים עם תחלואה?

התחום עוסק בעיקר במניעה ובזיהוי מוקדם של תחלואה, ולא בטיפול בחולים עצמם. מאיש מקצוע העוסק במניעה נדרשת הבנה של תהליכים אישיים וחברתיים, רגישות כלפי האוכלוסיות, הכרה במורכבות של תפיסות בריאות שונות, דימיון ותעוזה, וכן יכולת לחולל שינויים ברמה האישית והקהילתית.

מניעת עישון בבני נוער היא דוגמא אחת מיני רבות לפעולות מניעת תחלואה. בשלב הראשון, יש לבצע הערכה ולבדוק מה מאפיין את בני נוער מעשנים או מתחילים לעשן יותר מאחרים- האם מדובר בבנים או בבנות, האם מדובר בעדה או בני דת מסוימים, מקום גיאוגרפי ספציפי? בשלב השני צריך להבין מה מושך אותם לעישון- האם יש לחץ חברתי, רצון למקובלות, האם הם יודעים ומבינים את נזקי העישון ומה יחסם הכללי לנושא הבריאות. בשלב השלישי יש לחשוב ביחד איתם על התערבות מתאימה מבחינה תרבותית, שפתית וריגשית בכדי לשנות את התפיסות לגבי עישון, לצייד אותם בכלים להתמודדות עם לחצים ודחפים, ולאפשר חלופות. במקביל, להציב יעדים ותוכנית הערכה להתערבות. ניתן גם לתת דוגמאות נוספות, למשל תוכנית להעלאת המודעות לחשיבות הפעילות הגופנית ועוד.

ההתערבויות השונות למניעת תחלואה מורכבות, כיוון שהן נוגעות בהתנהגויות אנושית, שמטבען מורכבות. בכדי להצליח ולהתגבר על המכשולים, צריך לגייס תקציבים, אך גם יכולות אישיות ואמונה בדרך מצד מפעילי ההתערבות.  

במה יעבדו הבוגרים של התוכנית?

בוגרי החוג יוכלו לעבוד במשרד הבריאות וברשויות מקומיות בתפקידי פיקוח ובקרה וכמקדמי בריאות, וכן בתפקידי מינהל שונים בארגוני הבריאות. הבוגרים יוכלו להשתלב גם בצוותים העוסקים במחקר, בתעשיית המזון או התרופות, וכן, בארגונים מהמגזר השלישי העוסקים בשינוי חברתי ובשיפור איכות החיים.

הסטודנטים הלומדים בתוכנית עובדים במהלך הלימודים בגופי מערכת הבריאות, מה הפידבקים שאתה מקבל מבתי החולים ומוסדות מערכת הבריאות?

חלק מהסטודנטים נמצאים בתפקידים שונים בבתי חולים ובקופות חולים. הידע שנרכש בשנים הראשונות של התואר מאפשר השתלבותם בתפקידים בכירים יותר מבחינת ניהול וריכוז מידע רפואי . כמו כן, מעורבותם של הסטודנטים בשלבי מחקר רפואי שונים כבר מתקיימת.

לסיכום, כיצד אתה רואה את התחום בעוד 10 שנים?

אני מניח שמוסדות אקדמיה נוספים ילכו בעקבות המכללה ויציעו גם הם תוכניות ללימודי תואר ראשון בבריאות הציבור. אני גם מניח שהתחום יעבור סטנדרטיזציה ורישום, תוך הגדרת הפעולות שאיש מקצוע בבריאות הציבור יוכל לבצע ודפוס ההכשרה שלו.

אני מניח שגופים נוספים, דוגמת אלה העוסקים בחינוך, ברווחה, באיכות הסביבה וכן מהשלטון המקומי יכירו בחשיבות של התחום ויעסיקו אנשי מקצוע שתפקידם למנוע תחלואה, לשפר את איכות החיים ולהאריך את תוחלתה. עוד אני צופה כי תהייה דרישה להתאמה אישית של אימוץ התנהגות משמרת בריאות. אם עד היום, עיקר התכנים הועברו ברמה של קהילה, אני מניח שבעתיד, ובמקביל להכרה שבחשיבות הנושא, יהיה גם ביקוש לייעוץ אישי, כפי שיש קוואצ'רים לאימון פסיכולוגי או מאמני כושר אישיים.