הנהלת האתר
13.10.11 / 18:58
עסקת שליט אושרה בממשלה ושבוע הבא צפויים רוצחי החייל אילן סעדון והנער אופיר נחום האשקלונים לצאת
עסקת שליט אושרה בממשלה ושבוע הבא צפויים רוצחי החייל אילן סעדון והנער אופיר נחום האשקלונים לצאת לחופשי.
בין ה1000 המחבלים שישוחררו שבוע הבא 315 רוצחים עם דם על הידיים שנשפטו למאסרי עולם, בין הרוצחים ששמם נמסר לפרסום נמצאו גם מספר רוצחים שרצחו את בני העיר אשקלון, זהי רק רשימה חלקית ויתכן שעוד רוצחי אשקלונים ישוחררו.
אילן סעדון ז"ל [caption id="attachment_14294" align="alignright" width="150" caption="אילן סעדון ז"ל"]
[/caption]
רב טוראי אילן סעדון, בן העיר אשקלון, שלושה חודשים לאחר גיוסו והוא נהג ביחידת שריון, הוצב באתר ההנצחה בלטרון לביצוע עבודות שונות. ב־3 במאי 1989 יצא לחופשה קצרה. סעדון וחברו עשו דרכם בטרמפים מלטרון לכיוון בתיהם והגיעו יחד לצומת ראם (מסמיה). בשעה 19:30 עצר בטרמפיאדה רכב מסוג סובארו בצבע לבן בעל לוחיות זיהוי ישראליות. ברכב ישבו מוחמד נאסר ומחמוד מבחוח מחופשים לחרדים והזמינו את החיילים לנסיעה עד אשקלון. סעדון עלה לרכב לבדו שכן המושב האחורי היה עמוס בציוד בדרך שאיפשרה לנוסע אחד בלבד לעלות לרכב.
החוטפים תכננו להוביל את החייל למחנה הפליטים ג'בליה ברצועת עזה, שם המתין להם שרטחה, אך לאחר שראו סיור של צה"ל בדרכם, שינו את כיוון נסיעתם ונסעו לכיוון פלמחים. במהלך הנסיעה נאבק סעדון בחוטפיו והם ירו בראשו. את גופתו טמנו השניים באתר גרוטאות באזור פלמחים.
החיפושים
יומיים לאחר מכן, ב-5 במאי, הוכרז סעדון, שבושש לחזור לבסיסו, נעדר. באותו היום נמצאה מכונית הסובארו הלבנה נטושה בפרדס ליד בית להיה, במכונית התגלו כתם דם גדול וטביעות אצבעותיו של סעדון. חיפושים נרחבים החלו נערכים בין אזור צומת אחים לגדר רצועת עזה, בשדות מפלסים וברצועה. במהלך החיפושים התגלתה ב־7 במאי גופתו של אבי סספורטס ליד צומת גבעתי. חודש לאחר תחילת החיפושים, הם הופסקו לאחר שלא העלו כל ממצאים.
בערך באותו הזמן, כחודש לאחר החטיפה, נערך מבצע מעצרים גדול ברצועת עזה. בין 650 אנשי החמאס שנעצרו היה גם מפקד חוליית ה-101 מוחמד שרטחה. בחקירתם טענו שרטחה ואחמד יאסין, שנעצר זמן קצר לאחר החטיפה, כי אין הם יודעים היכן נמצאת גופתו של סעדון. חברי החוליה האחרים הצליחו לחמוק ממעצר ולברוח מהארץ, כשהם נושאים עמם חפצים השייכים לסעדון. השלושה עברו דרך רפיח למצרים, משם המשיכו נאסר ומבחוח לאלג'יריה וממנה הגיעו האחד לסודאן והשני לסוריה.
בשנים הבאות, כאשר הגיעו פיסות מידע חדשות או הועלו השערות חדשות, המשיכו אנשי אית"ן לחפש אחר גופתו של סעדון. גם בני משפחתו של אילן, שסירבו לקבל באוקטובר 1990 את הכרזת הרבנות הצבאית על סעדון כחלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע, ניהלו באופן עצמאי חיפושים אחריו. בני המשפחה אף ביקרו את יאסין בכלא הישראלי בנסיון לקבל ממנו אינפורמציה על מקום הימצאו של אילן[4]. במשך השנים נשמעו לעתים טענות של ארגונים שונים כי הם מחזיקים בסעדון בחיים וכי הוא יוחזר בתמורה לשחרור אסירים, הארגונים אף הציגו את תעודת החוגר והדיסקית של סעדון (שנמסרו לידיהם על ידי הרוצחים). אולם הטענות התגלו ככוזבות וכן גם כל המחפשים העלו חרס בידיהם.
לאחר הסכמי אוסלו, גורמים ברשות הפלסטינית השקיעו מאמצים רבים בנסיון לאתר את מקום קבורתו של סעדון. מגעים שקוימו בין הרשות לבין שני הרוצחים הביאו להתקדמות בחקירה. באביב 1996 מסר מוחמד נאסר אינפורמציה בדמות שתי מפות מצוירות המובילות לקבר. המידע הועבר על ידי יאסר ערפאת לישראל. לפי גרסה אחרת, המידע נמסר על ידי יאסין בעת שהיה כלוא בישראל.
על פי המפות הוטמן סעדון באזור פלמחים, בין מחלף גן-רווה ומושב גן שורק. אלא שבשבע השנים שחלפו חלו שם שינויים ואף נסלל באזור כביש חדש. המשימה של איתור הקבר בעזרת המפות נמסרה לידי צוות של אית"ן פיקוד דרום. הצוות הישווה בין המפות המצוירות לתצלומי אוויר מתקופת הרצח והצליח לסמן מספר אתרים אפשריים לקבר. החפירות באתרים הראשונים להיבדק לא העלו דבר ומעל לאתר היחידי שנותר לא בדוק עבר הכביש החדש שנסלל שם. הצוות נעזר בתצלומים נוספים, מכשירי מדידה מתקדמים ובראיונות עם מתכנני וסוללי הכביש וקבע את המיקום המשוער של הקבר.
כדי לאפשר את חפירות החיפוש בתוואי הכביש, סללו מע"צ ויחידות הבינוי של צה"ל כביש עוקף מסביב לקטע החשוד בכביש. לאחר למעלה מחודש של חפירות והתקדמות איטית וקפדנית, נמצאו בצהרי 11 באוגוסט 1996 שרידי הגופה של אילן סעדון.
ב־12 באוגוסט 1996 נערכה הלוויתו של אילן סעדון והוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון.
לאחר דבר
אחמד יאסין, שנעצר זמן קצר לאחר חטיפתו של אילן סעדון, הורשע בעבירות הקשורות לחטיפתם ורציחתם של סספורטס וסעדון ונידון למאסר עולם ול-15 שנות מאסר נוספות. יאסין שוחרר מהכלא הישראלי ב־1997, לאחר ניסיון ההתנקשות בח'אלד משעל, וב־22 במרץ 2004 חוסל על ידי צה"ל.
סלאח שחאדה, שהפך למפקד הזרוע הצבאית של החמאס בכל הרצועה, השתחרר מהכלא בשנת 2000. ב־22 ביולי 2002 נהרגו שחאדה, אשתו וחלק מילדיו בהפצצה של חיל האוויר הישראלי.
מוחמד שרטחה, מפקד חולית הרוצחים שנלכד חודש לאחר החטיפה, נידון למאסר עולם. לעתים מוזכר שמו כאחד האסירים שמבקש ארגון החמאס לשחרר. משפחתו של אילן סעדון הביעה התנגדות עזה לאפשרות זו.
ב-19 בנובמבר 2001 לכד כוח של סיירת גולני את חבר החוליה עבד-רבו אבו חוסה בשכונת סג'עיה ברצועת עזה.
חבר החוליה מחמוד אל-מבחוח הפך ברבות הימים למפקד מערך הברחות הנשק של חמאס וחוסל בדובאי ב-20 בינואר 2010 .
אופיר נחום ז"ל
אביו של אופיר רחום ז"ל: הבטיחו לי שהרוצחים ינמקו (כנראה עכשיו הרוצחת תתפנק בגקוזי וב70 בתולים)
רצח אופיר רחום היה אחד האירועים הזכורים באינתיפאדת אל-אקצה ובעיר אשקלון. בין השניים נרקם קשר דרך האינטרנט, ובינואר 2001 קבעו רחום, בן 16 מאשקלון, ומונא, להיפגש. היא פיתתה אותו לעלות אל מכוניתה במסווה של פגישה רומנטית, והובילה אותו לשטחים, שם נרצח בידי מחבלים. עד היוםפ סיפור זה מוזכר בהקשר של אינטרנט וסכנותיו.
ההיסטוריה מספרת שבעסקאות פדיון שבויים שנערכו בהיסטוריה נרצחו המוני ישראלים תמורת מצוות פדיון שבויים, בעסקת גיבריל תמורת 3 חיילים שוחררו מאות מחבלים, אותם מחבלים הרגו במהלך השנים כ 180 ישראלים.
ומה אתם חושבים לשחרר תמורת החייל גלעד שליט או למנוע רציחות בעתיד של אותם רוצחים?
