הפוסט של האימא על הבת שאיננה

״על הדרך היורדת מן הכפר בין עצי האלונים והאלה נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי ואמי עוד קוראת לי בקולה.אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה.אל הדרך הקסומה של ילדותי אני שבה בחסות הערפל ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם כמו נוגעת בארץ ישראל. אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה. ואני עוברת ואני זוכרת כל מה שהשארתי שם עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים. עוד ניצב הבית בין עצי הזית רוח באה מן הים ואני עוברת ואני זוכרת ולבי עודנו שם. בלילות הארוכים הלבנים עת הנפש לא תמצא מנוחתה אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר כמו ילדה שחוזרת אל ביתה. אך איני יודעת מה קרה אי אבדה הדרך הברוכה אי אבדה הדרך אל הכפר הדרך בה רציתי לשוב בחזרה״.