תגובת עיריית אשקלון בעקבות החלטת ועדת הערר בנושא "הסוכה הלבנה"

 עיריית אשקלון: "הוועדה ביטלה הלכה למעשה את התוכנית הגרנדיוזית של טבקול לבנות אולם אירועים על מצוק המצוי בסכנת קריסה"

"הפירוש המעשי של ההחלטה שהתקבלה הוא שמר טבקול יידרש בשלב זה לשוב לתוכנית המקורית של בניית מסעדה קטנה, בדומה למבנה המקורי שנבנה במקום בשנת 1976 ולא יוכל להמשיך בבניית אולם אירועים במקום על שטח של למעלה מ-1,000 מ"ר כפי שתכנן, מעשה שעלול היה לסכן את המבקרים המקום. בגין עבודות אלה הוגש נגד מר טבקול כתב אישום, המתנהל בבית משפט השלום באשקלון.

וועדת הערר ביטלה הלכה למעשה את התוכנית הגרנדיוזית של טבקול להקים אולם אירועים על מצוק המצוי בסכנת קריסה, וכעת יוכל טבקול לשוב לתוכנית המקורית לבנות מבצע צנוע בהרבה במתחם, כפי שהתבקש לעשות משך שלוש שנים.

 בעודו מבצע עבירות בנייה ומגיש בקשות סותרות להיתרי בנייה, שלא ניתן לאשרן, אין מר טבקול פוסק מלטעון טענות בדבר רדיפה אישית כלפיו ע"י עשרות עובדי עירייה, שאין להם עימו ולא כלום.

 מר טבקול מעסיק את העירייה בבקשות סרק, שהוא חוזר בו מהן או מסכל אותן במו ידיו ונוקט הליכים משפטיים חדשות לבקרים, כשבפיו טענת 'הקוזק הנגזל' כי העירייה היא זו שגוררת אותו לאינספור הליכים משפטיים, במטרה להתישו ולהרסו כלכלית. אין שום הסבר בפיו על שום מה ולמה חברו כולם כאחד לרדפו ולהרסו.

 העובדות המפורטות לעיל מראות בדיוק את ההיפך. הוועדה המקומית באה לקראת מר טבקול ולא סירבה לאף בקשה שלו, אלא שהוא לא יכול היה להחליט איזו בקשה הוא מעוניין לקדם, עד שוועדת הערר שמה סוף פסוק לריקוד הזיג-זג שלו, אישרה את הבקשה להיתר מצבי וסירבה לבקשה להקמת המבנה הגדול.

 לעירייה אין כל בעיה עם ההחלטה שהתקבלה. הוועדה המקומית תקבע את התנאים למתן ההיתר ולאחר מילויים ניתן יהיה להכשיר בדיעבד את הבנייה במתחם הסוכה הלבנה.

 רקע על השתלשלות האירועים בעניין בקשות להיתר בנייה של רונן טבקול:

 מר טבקול רכש בשנת 2010 זכויות חכירה בשלד הרוס של מבנה בן כ-165 מ"ר, שנבנה על-פי היתר בנייה משנת 1976והיה ידוע בעבר בשם "הסוכה הלבנה". המבנה נשרף, בסביבות שנת 2004 ועמד הרוס במשך שנים. במהלך התקופה חלו שינויים במצוק החוף, אשר נסוג הן מפעילות גלי הים והן מנזקי הגשמים. המבנה ממוקם באחד המקומות הרגישים ביותר במצוק החוף ונתון לסכנת התמוטטות בסערות החורף.

 בסמוך לרכישת הזכויות במבנה, הגיש מר טבקול בקשה להיתר להריסת המבנה הקיים ובניית מבנה בן שלוש קומות, בשטח של למעלה מ-1,100 מ"ר . עוד בטרם אושרה הבקשה, ביצע מר טבקול חפירה מאסיבית במצוק החוף, סילק ממנו כ-2,500 מ"ק עפר ושינה את פני הקרקע. דבר זה גרר אחריו ביקורת ציבורית קשה, אך חרף זאת, הוועדה המקומית לא סירבה לבקשה, אולם החליטה לדרוש הגשת חוות-דעת סביבתית, לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה, בהתאם לסמכותה על-פי החוק.

 מר טבקול הודיע שאין ביכולתו למלא את ההנחיות הללו והחליט, במקום זאת, להגיש בקשה לחידוש היתר הבנייה, על-מנת לשפץ את המבנה ולהשמישו. גם הפעם לא סורבה בקשתו, אך לאור המיקום המסוכן של המבנה, דרשה הוועדה המקומית הגשת חוות-דעת של מהנדס ימי, שתאשר את בטיחות המבנה.

 מר טבקול לא הסכים עם החלטות הוועדה המקומית והגיש שני עררים לוועדת הערר: האחד על הדרישה להגשת חוות-דעת סביבתית כתנאי למתן היתר למבנה הגדול והשני, על הדרישה לחוות-דעת של מהנדס ימי כתנאי לחידוש היתר הבנייה.

וועדת הערר קבעה כי לא ניתן לדון בשתי הבקשות להיתר, הסותרות זו את זו: האחת לחידוש היתר והשנייה להריסת המבנה שלגביו מבוקש חידוש ההיתר. מר טבקול נדרש להחליט באיזו מבין הבקשות הוא מבקש לדון. מר טבקול הודיע כי הוא מוותר על הבקשה לחידוש היתר ובוחר לדון בבקשה לבניית המבנה הגדול.

 בהתאם לבחירתו של מר טבקול, מחקה וועדת הערר את הערר בעניין הבקשה "לחידוש היתר" ודנה בהחלטת הוועדה המקומית לגבי המבנה הגדול. וועדת הערר אישרה את החלטת הוועדה המקומית כי אכן יש צורך בהגשת חוות-דעת סביבתית, נוכח המיקום המסוכן של המבנה. יחד עם זאת, ביקשה לבחון את ההנחיות שניתנו על-ידי המשרד להגנת הסביבה, באמצעות מומחה מטעמה.

 מר טבקול לא המתין לקבלת היתר כלשהו ושוב עשה דין לעצמו, הקים מחדש את המבנה וביצע עבודות נרחבות בשטח הסוכה הלבנה ומחוצה לו והשכיר את המקום לניהול מתחם אירועים. בגין עבודות אלה הוגש נגד מר טבקול כתב אישום, המתנהל בבית-משפט השלום באשקלון.

 יצויין כי בין לבין התברר שהוועדה המקומית הפקיעה עוד בשנת 2005 את כל השטחים הציבוריים לאורך החוף ובכללם הופקעה "הסוכה הלבנה" המצוייה בתחום השטח הציבורי הפתוח. ההפקעה נרשמה בטאבו בשנת 2006 (בטרם רכישת הזכויות בנכס ע"י מר טבקול).

 הוועדה המקומית טענה כי בנסיבות אלה, לא ניתן כלל לדון בבקשה להיתר. זאת, הואיל ועל-פי החוק, אסור לוועדה המקומית לדון בבקשה להיתר, ללא חתימת בעלי הנכס. וועדת הערר קיבלה את טענת הוועדה המקומית שלפיה, מאחר שוועדת הערר מוגדרת בחוק כמוסד תכנון, אין בידיה סמכות להכריע במחלוקות קנייניות, אך קבעה שהיא מוסמכת לדון בנושא התכנוני וככל שלעירייה טענות קנייניות, עליה לפנות לבית המשפט המוסמך.

 מר טבקול הפוסח כהרגלו בין שני הסעיפים ומתקשה להחליט מה הוא בדיוק רוצה לעשות בנכס שרכש, החליט, בעקבות ישיבה שהתקיימה אצל ראש העיר הקודם (בצל הבחירות, שבמסגרתן התמודד מר טבקול כמספר 2 של מועמד לראשות העיר), להגיש בקשה חדשה להיתר מצבי, אשר יכשיר בדיעבד את הבנייה שביצע בנכס.

 בהתאם להחלטת וועדת הערר, אשר כאמור, הפנתה את העירייה לבית המשפט המוסמך להכרעה בשאלת הבעלות בנכס, בלית ברירה, פנתה העירייה לבית המשפט המחוזי על-מנת שיצהיר על הבעלות בנכס. לתביעה צורפו גם מינהל מקרקעי ישראל וחברת אפרידר, שמהם נרכשו בעבר זכויות החכירה בסוכה הלבנה. לבקשת העירייה, ניתן צו מניעה זמני נגד דיון בבקשות להיתר בנייה, עד להכרעה בשאלה הקניינית.

 בדיון בבית-המשפט הובהר ע"י ב"כ העירייה, כי העירייה למעשה איננה מעוניינת במבנה שהופקע במסגרת השטחים הציבוריים. בית-המשפט המליץ לצדדים לנסות ולהגיע לפשרה. בישיבה שקויימה בין באי כוח העירייה ופרקליטות המדינה המייצגת את המינהל, סוכם על מתווה שלפיו מתחם הסוכה הלבנה יוחרג מההפקעה. לצורך כך, הוסכם כי המינהל יוציא מודד מטעמו, שיקבע את גבולות הנכס שיוחרג כאמור מההפקעה. בהודעה לבית-המשפט הובהר כי הסכמה זו טעונה אישור הגורמים המוסמכים אצל הצדדים ובית-המשפט הורה להגיש הודעה מעדכנת. בנסיבות אלה, הסכימה נציגת העירייה לבטל את צו המניעה ולאפשר המשך הדיון במישור התכנוני.

 הבקשה החדשה להיתר מצבי לא הובאה לדיון בוועדה המקומית, בין היתר לאור החלטת וועדת הערר שלפיה לא ניתן לדון בבקשות סותרות ולאור בחירתו של מר טבקול לקדם את הבקשה למבנה הגדול. מר טבקול הגיש ערר על כך שבקשתו להיתר מצבי לא נדונה. החוק מאפשר להגיש ערר, בחלוף שלושה חודשים מיום הגשת בקשה להיתר, אם הוועדה המקומית לא דנה בבקשה להיתר. מר טבקול לא המתין עד חלוף 3 חודשים והגיש ערר.

 בדיון בערר הבהירה וועדת הערר למר טבקול כי החלטתה הקודמת עומדת בעינה והוא אינו רשאי להגיש במקביל שתי בקשות להיתר הסותרות זו את זו. יחד עם זאת, לאור טענתו של מר טבקול כי הוא זקוק בדחיפות להיתר המצבי, על-מנת שיוכל להתפרנס, החליטה וועדת הערר לאפשר למר טבקול לחזור בו מבחירתו הקודמת לקידום הבקשה למבנה הגדול ונעתרה לבקשתו לדון בהיתר המצבי.

 וועדת הערר החליטה לאשר את הבקשה להיתר מצבי, בכפוף לתנאים המקובלים של הוועדה המקומית. וועדת הערר קבעה כי אין בהחלטתה משום קביעה קניינית כלשהי ושאלת הבעלות בנכס וגבולותיו תוכרע בבית-המשפט. עוד החליטה וועדת הערר כי הבקשה להקמת המבנה הגדול מסורבת ומחקה את הערר שהיה תלוי ועומד בעניין זה.