חזונו של אדם פרגמטי

 אשקלון כמרכז של מרחב תעסוקתי – הזינוק האסטרטגי

 החזון

עיצוב מרחב תעסוקתי מגוון וייחודי עם אשקלון כמרכזו. מרכז שיהפוך את אשקלון לעיר המספקת את ההזדמנויות המתאימות והייחודיות למגוון עיסוקים ולקבוצות אוכלוסייה שונות. עיר שתהפוך לאבן שואבת בעבור תושביה, המתקשים לתקוע בה יתד לאורך זמן, ובעבור אוכלוסיות צעירות ואיכותיות, שתבקשנה להתמקם ולהשתקע באשקלון מתפתחת, מובילה ומבטיחה ולהעלותה בדירוג הסוציו-אקונומי של הערים בישראל.

 היעדים

1. צמצום האבטלה באשקלון עד לאחוז אחד מתחת לאחוז האבטלה הארצי תוך חמש שנים.
2. יצירת מוקדי/מרחבי תעסוקה איכותיים וייחודיים בחמש קטגוריות מרכזיות:

1)     מוקד מדעי וטכנולוגיה גבוהה (היי-טק)

2)     מוקד בריאותי (בית החולים כעוגן)

3)     מוקד אקדמאי (מכללת אשקלון  כעוגן)

4)     מוקד תעשייתי ומסחרי

5)     מוקד תיירותי

3. גידול של 20% במספר המועסקים מבין תושבי אשקלון במשרות המחייבות מיומנות מקצועית גבוהה, השכלה אקדמית וטכנולוגית.
4. קידומה של אשקלון מדירוג 5 בסולם הסוציו-אקונומי לדירוג 7 תוך חמש שנים.

 העקרונות

שינוי מערכתי מהסוג המתואר מחייב אימוץ של שני הגיונות מרכזיים:

1. "זינוק אסטרטגי" - שינוי מן המעלה השנייה, שמשמעותו שינוי של המערכת, להבדיל משינוי מן המעלה הראשונה שהוא שינוי בתוך המערכת. היפרדות מחשיבה במסגרת עירונית ומעבר לחשיבה בממד המרחבי תוך ניצול היתרונות היחסיים שיש למרחב העוטף את אשקלון ומינוף היתרונות היחסיים באופן שיעניק לאשקלון סוג של יתרון וייחוד שלא קיימים בערים אחרות במרחב ובכלל.
2. זיהוי הנכסים האסטרטגיים של העיר אשקלון ומינופם לכדי עוגנים תשתיתיים ותעסוקתיים, סביבם ניתן יהיה לפתח פרויקטי לוויין, תוך יצירת גיוון תעסוקתי במספר מוקדים/מרחבים באופן המייצר מענה למגוון של אוכלוסיות, עיסוקים ומיומנויות.

 מאפייני האתגר

אשקלון כעיר פועלת בסביבה מורכבת ותחרותית. הסביבה מורכבת בשל גורמים סביבתיים ואזוריים שאינם בהכרח קשורים לעיר עצמה, אך משפיעים עליה בצורה דרמטית (כדוגמת המציאות הביטחונית), כמו-גם בגין גורמים פנימיים הקשורים למאפייניה הייחודיים של העיר, המבנה החברתי ומבנה ההזדמנויות. בה בעת, אשקלון פועלת בסביבה תחרותית בה ערים שכנות ואחרות מתחרות על משאבי מדינה ובעיקר על משאבי אוכלוסייה ומשקיעים פוטנציאליים.

תנאי הכרחי להצלחה ולהתקדמות בסביבות מורכבות ותחרותיות הוא הבנה מעמיקה של סביבת הפעולה ואופן התנהלותה, זיהוי החסמים ונקודות התורפה, אך חשוב מכול זיהוי היתרונות היחסיים ומבנה ההזדמנויות. לצדם של אלו יש לנסח חזון מרחיק לכת, כזה שסביבו ניתן לבנות מבנה רעיוני שלם שמימושו יחולל את השינוי המשמעותי, זה שיוביל בסופו של יום לאשקלון אחרת.

אשקלון אחרת תהיה בעינינו כזו שתיטע בלב תושביה את תחושת הייחוד והגאווה, תעצים את תודעת השייכות של צעיריה ותהפוך לסוג של מגדלור בעבור אלו שיבקשו לבוא בשעריה ולהיות לתושביה ולפרנסיה. אשקלון אחרת היא אשקלון חזקה יותר מבחינה כלכלית וחברתית, עיר שמבנה ההזדמנויות שלה יאפשר שיפור דרמטי באיכות החיים וברמת החיים של תושביה ובעיקר כזה שיהפוך את אשקלון למה שאף עיר אחרת בישראל היא לא – לאחת ויחידה מסוגה.

ייחוד לא יכול להיווצר מזהות או דמיון למה שכבר קיים, ולכן החזון לאשקלון חייב להישען על יתרון יחסי שיש לאשקלון ולמרחב שמסביבה ואין לאף עיר אחרת בישראל. היתרון היחסי הזה נמצא, הוא אינו מדומיין, אלא שיש למנפו באופן שיאפשר לשרטט סביבו את החזון. חזון צריך להיות מגדלור מואר ורחוק, אליו שואפים להגיע, ואשר במלאכת החשיבה והתכנון של מסלול ההתקדמות אליו, נכללים כל תחומי החיים והעשייה של העיר באופן אינטגרטיבי המייצר שלם שהוא יותר מסכום חלקיו. חזון צריך להיות רחב, גדול ובעיקר מרחיק לכת ואחרת נישאב כולנו אל הבנאליות של העשייה העירונית השגרתית, זו שטובה ככל שתהיה, לעולם לא תייצר את פריצת הדרך המיוחלת.

 עקרונות הפעולה

לצורך מימוש החזון יש לפעול במקביל, ברוח שני העקרונות המנחים, לעיצוב המרחב הרלוונטי ולזיהוי הנכסים האסטרטגיים של אשקלון ומינופם.

לצורך פריצת המסגרת המוניציפאלית-מקומית ומעבר לחשיבה מרחבית יש:

1. לסמן את המרחב הרלוונטי,
2. לאתר את השחקנים המשפיעים,
3. למפות את הנכסים האסטרטגיים,
4. לגבש דרכי פעולה ותוכניות עבודה, המגובות ביעדים ובהיזון חוזר לצורך התאמות במטרה להביא למימוש הפוטנציאל המרחבי ולמינופו.

לצורך זיהוי הנכסים האסטרטגים יש:

1. להגדיר מהו נכס אסטרטגי,
2. למפות את הנכסים האסטרטגיים של אשקלון ולעמוד על ייחודם,
3. למפות את מרחבי ההשפעה של כל אחד מהנכסים האסטרטגיים,
4. לזהות שותפים פוטנציאליים למימושו,
5. לגבש דרכי פעולה ותוכניות עבודה, המגובות ביעדים ובהיזון חוזר לצורך התאמות במטרה להביא למימוש פוטנציאל הנכסים האסטרטגיים ולמינופם.

 זיהוי המרחב ואפיונו

מיקומה האסטרטגי של אשקלון הפך אותה למשמעותית בעיני התרבויות השונות במהלך אלפי שנים. לא בכדי, בחרו בני תרבויות שונות להתמקם באשקלון ולפתחה כעיר נמל, עיר מסחר ועיר מחוז. בעורפה של אשקלון התפתחו ענפים כלכליים שונים שנשענו על שירותי המסחר והנמל של אשקלון. למעשה כבר בתקופות קדומות, ניקזה אליה אשקלון פעילות כלכלית ותחבורתית מהמרחב שבין עזה בדרום מערב ועד ירושלים במזרח ויפו בצפון מערב.

המרחב הטבעי ביותר לאשקלון הוא מרחב לכיש, המרחב התחום בעמק האלה במזרח, אשדוד בצפון ומרחב המרכז של עוטף עזה בדרום מערב. למרחב התחום מספר מאפיינים בולטים: עושר היסטורי וארכיאולוגי, מרחבי קיט וטיול (רובם עדיין לא מפותחים די צורכם ובמלוא הפוטנציאל), התיישבות כפרית וריבוי שטחים ירוקים ופתוחים, מציאות ביטחונית ייחודית (בגין האיום מרצועת עזה) ועומס תחבורתי קטן יחסית לצד תשתית תחבורתית נוחה.

מאפייני המרחב מייצרים פוטנציאל תיירותי מסוג שונה (תיירות היסטורית וארכיאולוגית לצד תיירות טבע ותרבות פנאי), פוטנציאל של שטחים פנויים לפארקי תעשייה גדולים במיוחד ובגין מיקומם בפריפריה חקלאית ובאזור הנתון לאיום ביטחוני, אותו ניתן למנף מאיום להזדמנות בדרישה ממשלת ישראל לחיזוק האזור ופיתוחו, ניתן גם ליזום הצעות אטרקטיביות למשקיעים.

במרחב המתואר ריכוז של ישובים חקלאיים, ישובים קהילתיים, עיר בינונית (קרית גת) ועיר אחת קטנה (שדרות). לישובים, למועצות המקומיות וגם לקרית גת ולשדרות אין את היכולת למינוף ולמיקסום הפוטנציאל באופן עצמאי. מאידך גיסא, השחקנים כולם מתחרים על אותם משאבי מדינה בכל הנוגע לפיתוח ועל לבם ועל כיסם של משקיעים שונים בניסיון להביאם לאזורם. בניית קואליציה מרחבית/אזורית תאפשר איגום משאבים, מאמצים, יכולות וכוחות לצד חלוקה הוגנת של רווחים. במקום תחרות – שיתוף פעולה. שיתוף פעולה כזה יכול גם להעצים את מנוף הלצים על הממשלה לתעדוף האזור ולהשקעת משאבים בו. איגום המשאבים ופעולה משותפת ומתואמת תאפשר גם שימוש מושכל יותר במשאבים וניצולם באופן שחוסך כפילויות ומשפר יעילות ורלוונטיות.

לשותפות הזו תביא אשקלון את העורף העסקי-כלכלי-תשתיתי ותצא נשכרת מהקרבה הגיאוגרפית למרחבי הפעילות התיירותית והעסקית/תעשייתית החדשה באופן שיאפשר למוכשרים וטובים מבין תושביה למצוא תעסוקה במרחב הקרוב ולא פחות חשוב, למשוך אליה כוחות טובים ואיכותיים נוספים, שימצאו בית מתאים באשקלון לצד תעסוקה איכותית והולמת במרחב הקרוב.

עורף של מרחב תיירותי מגוון, בנוסף על הפוטנציאל שטרם מוצה באשקלון, יאפשר קידום ופיתוח של תשתית התיירות באשקלון. בתי מלון ובתי הארחה ומעבר גם לדפוס אירוח בצימרים במקומות מסוימים באשקלון, לצד תשתיות נדרשות לתיירות מסוג זה (ממדריכי טיולים, עבור דרך עסקי מזון וחומרי גלם, בנקאות, חנויות טיילנים וכיו"ב) תתפתח תשתית מסחרית ועסקית רחבה כתוצאה מהפיתוח הכלכלי האזורי. לצד אלו אפשר לפעול בשיתוף פעולה עם האגודה למען החייל להרחבת מתקן הנופש לחיילים והנגשתו לחוף הים באופן שיאפשר רציפות של טיילת ייחודית מהגן הלאומי ועד ברנע צפון.

במקביל, יש לפעול לפיתוח הנכסים ההיסטוריים והארכיאולוגיים באשקלון. הגן הלאומי צריך להפוך לעוגן. יש לגייס המשאבים להאצת החפירות הארכיאולוגיות, להקמת טיילת חומות, להפיכתו למרכז לאירועי תרבות ייחודיים ולפיתוחו כמוזיאון פתוח. מעבר לו יש לגייס המשאבים לצורך חשיפת אתרים נוספים וייחודיים באשקלון (כדוגמת עיר היין בברנע) ועיצובה של העיר כמרחב היסטורי וארכיאולוגי ייחודי, נקודת מוצא לסיורים ולטיולים היסטוריים במרחב כולו, שגם אותו יש לפתח ולהפוך לאטרקטיבי עוד יותר.

מכללת אשקלון היא סוג של עוגן משמעותי נוסף, אותו יש להפוך למרכז מחקר וידע אודות הציביליזציה הים-תיכונית בכלל ומרחב אשקלון ולכיש בפרט ולמוקד (בית ספר לתיירות) של הכשרת תיירנים ומדריכים, שיתמחו בכל הנוגע למרחב. יש לפתח תוכניות לימוד ולהכשיר חוקרים, להפוך את המכללה למרכז כנסים בינלאומי, שיארח אחת לשנה ויותר כנסים בינלאומיים בנושא ובכך ישרת שתי מטרות במקביל: העצמת המכללה וחיזוק התשתיות הנדרשות (בנוסף לתשתית מדעי החיים אודותיה נרחיב בהמשך) כחוליה בתהליך הפיכתה לאוניברסיטה מרחבית לצד העצמת דימויים של אשקלון והמרחב כמרחב היסטורי ותיירותי ייחודי. לכך תהיינה כמובן, לאורך זמן, גם השלכות כלכליות חיוביות. בנוסף, ניתן לפעול להרחבת הקמפוס ולהפיכתו לאכסניה למוסדות ולתוכניות ללימודים על-תיכוניים ולא אקדמיים, מה שיוביל בתורו להגדלת אוכלוסיית הסטודנטים באשקלון ולהגדלה ולגיוון של מקורות התעסוקה וההכנסה כתוצאה מגידול בצרכי מגורים וצריכה.

בתנאים כאלו של מרחב מתפתח תתקיימנה הצדקות נוספות לשדרוג בית החולים כמרכז רפואי אזורי במסגרתו גם ניתן יהיה לפתח את תיירות המרפא, להקים מלון בשטח בית החולים ולעודד גיוס של צוותים מקצועיים איכותיים, שגם יעברו להתגורר בעיר, שדרוג ומיצוי הפוטנציאל של מתקני הספורט הייחודיים באשקלון ועידוד להקמתם של נוספים, שדרוג של תעשיית התרבות והפנאי (בתי קולנוע, תיאטראות\ בתי קפה ומסעדות וכיו"ב).

 הנכסים האסטרטגיים של אשקלון

נכס אסטרטגי קיים יוגדר כישות קיימת ופועלת שיש בה ייחוד אזורי, פוטנציאל תעסוקה גבוה, פוטנציאל התפתחות וגידול, השפעה על אופי התעסוקה בעיר ועל תשתיותיה, יכולת משיכה לאוכלוסיות איכותיות ויכולת סינרגית המאפשרת העצמה של נכסים אחרים – לדוגמא, בית החולים ברזילי, שיכול לסייע להתפתחות תשתית מחקרית ואקדמית של מכללת אשקלון בהקמת פקולטה למדעי החיים, לפתח תיירות מרפא כמקור הכנסה גדול נוסף למרכז ולעיר תוך פיתוח תשתית מלונאית ותיירותית רלוונטית, שתוסיף בתורה הכנסות לעיר ותרחיב את מעגל התעסוקה.

לנכסים אסטרטגיים, מטבעם, יש את הפוטנציאל להפוך לסוג של עוגנים סביבם מתפתחים מעגלי תעסוקה מגוונים ולאבן שואבת של מועסקים באיכויות גבוהות, מה שמשפיע בתורו על המגמות הדמוגרפיות ועל ההתפתחות העירונית בכללה.

לאשקלון מספר נכסים בולטים העונים להגדרה ובהם: בית החולים, מכללת אשקלון, מפעל "עשות", הגן הלאומי ואתרים ארכיאולוגיים שטרם נחשפו או פותחו, בית הספר לאומנויות ועוד. נכס אסטרטגי ייחודי ושונה במהותו, אך בלתי ממוצה בעליל, הוא ההון האנושי מקרב יוצאי חבר העמים באשקלון. בקרב אוכלוסיית העולים, המהווה כארבעים אחוז מתושבי אשקלון, נוכל למצוא מדענים, מהנדסים, אמנים, מוזיקאים, סופרים ואנשי רוח, שטרם נחשפו לציבור, שטרם נמצאה בעבורם ההזדמנות להביא לידי ביטוי את הכישרון והכישורים. ההון האנושי הייחודי הזה יכול להפוך למנוף של ממש, במידה ותימצאנה הדרכים המתאימות לשילובו במרחבי העשייה והפעילות השונים בעיר. קבוצת המדענים שבקרבנו יכולה להפוך לחלק מתשתית להקמת פארק מדע באשקלון. ייחודו של פארק המדע הוא בריכוז חממות פיתוח טכנולוגי ובניית מוקדי ידע ומרכזים לפיתוח פטנטים בקנה-מידה בינלאומי. מיזם שכזה, שיוכל להשתלב בפיתוח של מרכזי טכנולוגיה עילית (היי-טק) אותם ניתן יהיה להקים במרחב במסגרת שיתוף הפעולה המרחבי, יוביל לשינוי דרמטי במעמדה הכלכלי-חברתי של העיר ולשיפור המצוינות של מערכת החינוך בגין הגעתם לעיר של כוחות מקצועיים מן המעלה הראשונה, שאותם יש להשכיל ולחבר אל העשייה העירונית והחינוכית. לצד אלו, יש לפעול לשיפור התשתית התחבורתית באופן שישפר הנגישות והחיבוריות בין המוקדים השונים ולקידום המהלכים הנדרשים למול מנהל מקרקעי ישראל לצורך הכשרת התנאים להקמת המרחב התעשייתי המתוכנן בצפון אשקלון, תוך שינוי הקריטריונים להקמת מפעלים והיצמדות למפתח של מספר מועסקים לדונם – עקרון שיעודד הקמת מפעלים המושתתים על טכנולוגיות גבוהות ומתקדמות, חסכניות בשטח ואשר מייצרות תעסוקה רחבה, להבדיל מתעשיות מסורתיות המחייבות הקצאות קרקע גדולות ושאינן מייצרות מספר רב של משרות.

את המהלך של הקמת פארק תעשייה יש לתמוך בחיזוק מפעל "עשות" ובמאמץ להרחיב את תשתית התעשייה הצבאית באשקלון תוך ניצול ההזדמנות הנוצרת כתוצאה מהצורך להעתיק את מפעלי התעשייה הצבאית ברמת השרון. מפעל "עשות" שייחודו בשילוב שבין תעשיה כבדה מסורתית לבין חדשנות טכנולוגית יכול לסייע לשדרוג החינוך הטכנולוגי באשקלון (להפנות לתוכנית החינוך). לצד אלו, שי לשפר ולטפח את הגישה השירותית כלפי העסקים הקטנים, בהם יש לראות מנוע צמיחה כלכלי ותעסוקתי מן המעלה הראשונה. במובן זה, ההתכווננות לעבר האופק החזוני מחייבת גם מאמץ מקביל לטיפוח ולקידום הקיים. המאמץ התעסוקתי צריך להתנהל למול שלושה טווחי זמן – הקצר, הבינוני והרחוק תוך הבטחת התיאום והסנכרון שביניהם באופן שיאפשר מימוש החזון הגדול, יסייע לפיתוח ולטיפוח הקיים ויוביל למיצוי הפוטנציאל הלא ממוצה מקרבנו.

 לגבי כל אחד מהנכסים יש לזהות את השותפים הרלוונטיים לחזון ולרעיון ולייצר את שיתופי הפעולה והמנגנונים הרלוונטיים לצורך פיתוח הנכסים וטיפוחם. היכולת ליצור את השותפויות תוביל בתורה ליצירת הסינרגיה המתבקשת בין הנכסים השונים והמערכות העירוניות באופן גשטלטי, המאפשר שלם שהוא יותר מסך חלקיו. לצורך כך יש לפעול להקמת פורום עירוני לתיאום ולקידום מוקדי התעסוקה ובו יהיו חברים: מנהל בית החולים, מנכ"ל מכללת אשקלון, תיירנים, מנהל הגן הלאומי, הרשות לעסקים קטנים, נציגי תעשיינים, נציגי ציבור ונציגי העירייה.

לצורך הדוגמא לרעיון ולעיקרון נציג את ההצעה להקמת מנהלת אזורית המשותפת לעיריית אשקלון, רשות הגנים הלאומיים, רשות העתיקות וגורמים נוספים, אשר תפעל לפיתוח של הגן הלאומי באשקלון והפיכתו למוזיאון היסטורי וארכיאולוגי פתוח, שישמש גם מרכז תרבות עירוני ומרחבי/אזורי בו יתקיימו אירועים ופסטיבלים שונים בעלי אופי הרלוונטי למקום ושחלקם יהפכו אף לפסטיבלים ולאירועים בינלאומיים. את הגן הלאומי ניתן להפוך למיזם תיירותי כפארק אטרקציות בקנה-מידה בינלאומי (חזיון אור-קולי, ענפי ספורט תחרותיים ייחודיים כדוגמת מירוצי כרכרות, פסטיבל תחפושות שנתי ברוח התרבויות השונות שעברו במקום ועוד), המבוסס על המורשת ההיסטורית שלצדו מוזיאון ייחודי, טיילת ושבילי מטיילים, המקשרים בין מספר אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים הפרוסים ברחבי העיר (שרבים מהם לצערנו מוזנחים או קבורים תחת האדמה). עבודות התשתית וההקמה של מיזם שכזה (וכאלו ניתן להקים כמה) ובעיקר הפעלתן של מיזמים שכאלו תיצור מאות ואלפי משרות חדשות, תעודד תיירות מסוג אחר, תוביל לפיתוח מלונאות מסוג אחר, תחזק את התשתית העסקית-כלכלית של העיר, ובעיקר תיטע באשקלון צביון מסוג אחר. את הגן הלאומי כמוזיאון פתוח ואתר בינלאומי יש להפוך לעוגן אזורי לתיירות היסטורית וארכיאולוגית במרחב לצד תיירות ספורט אתגרי ואחר, תוך ניצול מאפייניו הייחודיים של המרחב.

 תנאים הכרחיים להצלחה

למימוש החזון והדרך נדרשים ארבעה תנאים הכרחיים:

1. פריצת הפרדיגמות הקיימות, חזון חוצפני ושאיפה לחולל את השינוי מן המעלה השנייה – שיוני של המערכת – מעבר מחשיבה מקומית לחשיבה מרחבית/אזורית,
2. מנהיגות מעצבת,
3. שותפים לדרך,
4. קהילה מעורבת.

את כל אחד מארבעת התנאים ניתן להמשיל למנוע ולכן רק בהפעלה בו-זמנית ומתואמת של ארבעת המנועים ניתן יהיה להוביל למימושם של החזון והדרך.

מנהיגות מעצבת היא שילוב של יכולות אישיות מוכחות, כזו המאפשרת להוביל תהליכי חשיבה יצירתיים לפיתוח רעיונות חדשניים וייחודיים, להדביק את האנשים בלהט ובאמונה בצדקת הדרך ולהניעם לשיתוף פעולה לצורך מימוש המטרה.

השותפים לדרך הם חברי הרשימה למועצת עיר, חברי הקואליציה הרחבה והיציבה והעירייה כמנגנון מקצועי הפועל מכוחה של תרבות ארגונית של מצוינות, אדיבות ותודעת שירות, אחריות ודבקות במטרה. כל אלו לצד קואליציה מרחבית, המזהה את היתרונות היחסיים במרחב ובחשיבה מרחבית והעדפתה על פני חשיבה מקומית, שתאפשר לעצב מחדש את המרחב האזורי לטובת כל תושביו.

קהילה מעורבת פירושה הירתמות של הכוחות המצוינים והאיכותיים מקרב בני הקהילה לעשייה העירונית על רבדיה השונים, תוך גילוי מעורבות, יוזמה ומחויבות לתרומה ולעשייה. הכוחות המצוינים נמצאים בקרבנו אלא שרובם בחרו, בייאושם, להתכנס אל המובלעות החברתיות ולהתנתק מן המעורבות והעשייה בחיי העיר.

ראש העיר הוא מנהיגה של הקהילה וככזה חלות עליו החובה והאחריות לארבע משימות עיקריות שלהן הוא צריך להקדיש את עיקר זמנו, מרצו ומשאביו:

1. עיצוב החזון והצבתו כמגדלור באופק רחוק אליו יש לשאוף ולהגיע,
2. תרגום החזון לתוכנית פעולה,
3. רתימת המערכת העירונית, המערכת המדינתית, הקהילה וגורמים חוץ-מדינתיים (קהילות יהודיות, נדבנים ויזמים עסקיים ואקדמיים) לצורך גיוס משאבים ולמימוש תוכנית הפעולה, תוך יצירת ההתלהבות, המחויבות, העצמת תחושת השייכות והלהט להצליח,
4. "הינדוס" תהליכי העבודה המורכבים במובן של ניהול התהליכים המורכבים בסביבות פעולה משתנות בהן פועלים סוגים שונים של אילוצים.

לצורך כך, על ראש העיר לפעול בשני מעגלים מקבילים: האחד במעגל העשייה השוטפת באמצעות מועצת העיר והגופים העירוניים מקצועיים והשני במעגל החשיבה במסגרת של "מועצת חכמים" עירונית. מועצה זו תורכב מקבוצה רחבה יחסית ומגוונת של אנשים מתחומי פעולה שונים, שאינם רק מקרב עובדי העיריה עצמה. חברי מועצת החכמים יבואו משורות הקהילה וגם מחוצה לה ותרומתם הסגולית תהייה בתחומי המומחיות והידע השונים שיביאו עמם, ביכולתם האישית הגבוהה ובעיקר במחויבותם החברתית והרעיונית לעיר ולקהילה. בתהליכים שיטתיים של חשיבה, ייצור ידע ופיתוח רעיונות תסייע המועצה לפיתוח מאפייני החזון לצד התמודדות עם אתגרים מורכבים ועתידיים בפניהם ניצבות העיר והקהילה.

אחריותו של ראש העיר היא ביצירת הסנכרון ההכרחי בין שני מעגלי העשייה במיומנות ובכישרון ובאופן שיבטיח איזון והיזון הדדיים ויבטיח ניהול מושכל של תהליכי העבודה באוריינטציה עתידית שתכליתה מימוש החזון ופיתוח תשתיות של ידע לצורך שיפור היכולות להתמודדות עם אתגרים מורכבים.