"המתלוננת המפוחדת נכנסה לחדר השינה. הנאשם התפשט והורה גם למתלוננת להתפשט"

על פי עובדות כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד חן עסיס לביא, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביום 1.2.2015, בעקבות מודעה שפורסמה המתלוננת ברשת האינטרנט והציעה את "שירותי" המתלוננת, הגיע הנאשם לדירתה, ששכרה לצורך עיסוק בזנות, טען בפניה שהוא שוטר, איים עליה שיעצור אותה ויהרוס לה את הבית ובתואנת שווא ובאיומים שדד את המתלוננת וביצע בה מעשה סדום שלא בהסכמתה החופשית. 

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירה של מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית ושוד.

הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כתב האישום במלואו:

כתב אישום

 בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע                                                   ת.פ.ח 15 /

המאשימה:                    מדינת ישראל

                                     באמצעות פרקליטות מחוז דרום- פלילי

                                     רח' התקווה 4 באר-שבע, מיקוד 84120

                                     טלפון: 08-6264670 פקס: 08-6264668

-   נ  ג  ד   -

הנאשם:                        אוריאל בן שמואל דקר

                                     יליד 26.11.1974

                                     אשקלון

                                     (במעצר מיום 1.2.2015)                             

הנאשם מואשם בזאת כדלקמן:

א.      העובדות:

1. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עסקה א.א. (להלן: "המתלוננת") בזנות ולשם כך, שכרה דירה ...  באשקלון (להלן: "הדירה").

 בין הנאשם לבין המתלוננת אין היכרות מוקדמת.

 ביום 1.2.2015 בשעה 12:13 או בסמוך לכך, בעקבות מודעה שפורסמה ברשת האינטרנט והציעה את "שירותי" המתלוננת, התקשר הנאשם אל המתלוננת וביקש להגיע אליה לדירה, המתלוננת הסכימה.

 בסמוך לאחר הגיעו לדירה, מסר הנאשם למתלוננת 200 ש"ח, נכנס לחדר השינה ופתח את רוכסן מכנסיו.

 במעמד זה הציג הנאשם למתלוננת תעודה שנחזתה להיות תעודת שוטר, אמר למתלוננת שהוא שוטר, שהוא לוקח אותה לתחנת המשטרה ועוצר אותה ל- 18 שעות וביקש שתתארגן.

 בעודם נמצאים בסלון הדירה, הנאשמת התחילה לבכות וביקשה מהנאשם שיאפשר לה לשוחח עם בתה ולהודיע לה שתאחר. הנאשם הסכים וביקש שהמתלוננת תשוחח בעברית כדי שיבין אותה. בהמשך, הנאשם החל לשאול את המתלוננת שאלות אישיות והמתלוננת ענתה לו.

 הנאשם דרש שהמתלוננת תחזיר לו את הכסף שמסר לה ותיתן לו כסף נוסף. המתלוננת המפוחדת החזירה למתלונן את כספו ואמרה לו שאין לה כסף נוסף מכיוון ששילמה עם הכסף את שכר הדירה. הנאשם שאל את המתלוננת אם אין לה זהב ודרש ממנה שתוריד את העגילים שענדה ותמסור לו אותם. המתלוננת המפוחדת עשתה כדברו ומסרה לו את עגילי הזהב שענדה, והנאשם הכניסם לכיסו.

 בהמשך, הורה הנאשם למתלוננת להיכנס לחדר השינה כי הוא "רוצה אותה". המתלוננת המפוחדת שאלה את המתלונן האם היא חייבת לעשות כן, והנאשם בתגובה איים על המתלוננת באומרו ש"יש לו אנשים", הוא יתקשר אליהם עכשיו והם יעלו לדירה ו"ישברו לה את כל הבית", וזאת בכוונה להפחידה.

 המתלוננת המפוחדת נכנסה לחדר השינה. הנאשם התפשט והורה גם למתלוננת להתפשט. המתלוננת התפשטה, הנאשם שכב על גבו במיטה בחדר והורה למתלוננת "למצוץ" את איבר מינו.

 המתלוננת המפוחדת הכניסה את איבר מינו של הנאשם לתוך פיה עד אשר הנאשם בא על סיפוקו.

 הנאשם אמר למתלוננת שבפעם הבאה שיבוא שתהיה מוכנה, ואיים עליה ש"אבוי לה" אם לא תפתח את הדלת כאשר הוא יבוא. לאחר מכן יצא מהדירה ועזב את המקום.

 הנאשם, במעשיו כמתואר בעובדות לעיל, עשה מעשה סדום במתלוננת שלא בהסכמתה החופשית, וגנב ממנה דבר ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו ביצע או איים לבצע מעשה אלימות במתלוננת או בנכס, כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה.       

 ב.         הוראות חיקוק:

1. מעשה סדום שלא בהסכמה חופשית – עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 (להלן: "החוק").
2. שוד – עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק.