סיפור המעשה: 
לפני יותר משלוש שנים יצא זוג צעיר לבילוי על חוף הים באשקלון. השניים לבשו בגדי ים ונשכבו על החול, אלא שלרוע מזלם הם נרדמו, והיה מי שהחליט לנצל את המצב הזה. 
מוחמד טרודי, פלסטיני שוהה בלתי-חוקי שהסתובב באזור עם שניי חבריו, זיהה את הטרף הקל. הוא התקרב לצעירה ששכבה על בטנה, ניגש אליה והתחיל ללטף אותה. הצעירה חשבה שזה בן זוגה ולא פקחה את עיניה, ואז הסיט טרודי את החלק התחתון של בגד הים שלה ואנס אותה. כאשר התעוררה והבינה את מה שקרה לה, טרודי כבר ברח מהמקום, ולא הרחק משם נתפס. 
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עליו תשע שנות מאסר, אלא שבעקבות ערעור שהגיש טרודי לבית המשפט העליון, הופחת עונשו לשבע שנות מאסר וחצי. הוא טען כי החמירו אתו באופן חסר תקדים, מה גם שלא נקט אלימות כלפי הצעירה. 
מדוע הפחית בית המשפט העליון את עונשו של האנס? 
מנימוקי השופטים קשה להבין מה הסיבה, ולכל הפחות קשה לקבל את הסברו. 
תחילה אומר בית המשפט כי עברת אונס היא מהחמורות בספר החוקים, והוא מציין כי המעשה של טרודי חמור משום שהמעשים בוצעו לאור היום, בתוך שהוא מנצל את שלוותה של הצעירה, וכי עזות המצח שלו חריגה בחומרתה. בית המשפט העליון מוסיף כי האירוע גרם לצעירה לשבר בחייה ולפגיעה נפשית קשה ומתמשכת. 
בית המשפט אף מסכים לקביעת בית המשפט המחוזי שמתחם הענישה הוא בין שבע שנות מאסר ל-12 שנות מאסר - אז למה אחרי כל זאת בית המשפט העליון מחליט לקבוע עונש קרוב מאוד לרף התחתון - שבע שנות מאסר וחצי בלבד? 
אז שימו לב לנימוק, נימוק שנותן בית משפט עליון: "נוכח מדיניות הענישה הנוהגת" - כלומר מאחר שמדיניות הענישה הנוהגת היא נמוכה יותר, אז צריך להפחית בעונש. נימוק שכזה אולי היה מתאים לבית משפט מחוזי ולא לבית משפט עליון, שצריך להתוות את הדרך לערכאות האחרות ווודאי שלא לבחור את רף הענישה התחתון במתחם הענישה. 
השופט אורי שוהם, שאליו הצטרפו השופטים חנן מלצר וצבי זילברטל, ציטט מדבריו שלו מפסק דין אחר כי גם אם הגיעה העת להחמיר בענישה, מן הראוי כי הדבר ייעשה בהדרגה, לפיכך יש מקום להקלה מסוימת בעונש. 
לעניות דעתי, לא רק שהגיעה השעה להחמרה, אלא היא עברה כבר מזמן. האם בית המשפט העליון שכח שהוא אמור להיות המגדלור? 
אם אדם ניגש לאשה ששוכבת להנאתה על חוף הים ואונס אותה בצהרי היום בפרהסיה ובלי כל פחד ליד בן זוגה, ובית המשפט העליון מוצא מקום להקל בעונשו וגוזר עליו רק שבע שנות מאסר וחצי - אז כמעט הייתי אומר: "לסדום היינו, לעמורה דמינו".