האם זרע של גוי שווה יותר?

פסק דין שהתפרסם השבוע, פרי עטו של בית הדין הרבני באשקלון, מבהיר מדוע קבלת תרומת זרע מגוי עדיפה על פני הזרע הישראלי. פסק הדין עוסק בעתירה של אם לשתי בנות, אשר נולדו לה בהיותה רווקה מתרומת זרע של גוי דרך בית החולים אסף הרופא, וכעת היא מבקשת פסק דין שיאשר שהבנות כשרות להנשא ברבנות ללא הגבלה, אפילו לכהן.

בפסק הדין מנתח בית הדין הרבני את ההלכה היהודית בנושאים אלה, ומבהיר, כי אילו היתה האישה מקיימת יחסי אישות עם גוי בכדי להרות, היו בנותיה כשרות לנישואין עם יהודים, אך לא עם כוהנים. העובדה שההריון נוצר כתוצאה מהפריה מלאכותית, מבטלת את חילול הקודש שבמשכב עם גוי, ולכן בת שנולדה מהפריה מלאכותית זוכה למעמד כשרות גבוה יותר מאשר זו הנולדת בדרך הטבע.

מאחורי הגישה המקלה על קבלת זרע מגוי, לעומת האיסור המוחלט על הקמת משפחה עם גוי, יש הגיון מעשי. על אף שהילדים שנולדים לאישה יהודיה מבעלה הגוי נחשבים בעיני הרבנות יהודים לגמרי, ואף כשרים להנשא ליהודים, קיימת הסכנה שבני המשפחה, האישה והילדים, יושפעו מן המנהגים ומדרכי עבודת האל שמקיים אב המשפחה, ויבחרו לנטוש את היהדות לטובת דתו של האב. בחיים המשותפים עם גוי אוי קשה להתעלם מקסמו של עץ חג מולד מנצנץ, אך בקבלת זרע מגוי אין כמובן סיכון דומה.

קבלת תרומת זרע מגוי פותרת בעיות הלכתיות נוספות. כאשר הזרע מיובא מחו"ל, פוחת החשש שהילד שנולד מהפריה זאת ישא בעתיד בטעות את אחותו שנולדה מאם אחרת בעזרת תרומה של אותו הזרע. היא גם מסירה חששות שמעלים חלק מפוסקי ההלכה בדבר הוצאת זרע לבטלה, או חוסר השרית השכינה, שכן כל אלו אינם מתקיימים כאשר התורם הוא גוי.

זרע גוי מסייע גם לפתרון בעיות הלכתיות במקרים שבהם האם היא אישה נשואה, הנזקקת לתרומת זרע, מכיוון שבעלה סובל מבעית פיריון חמורה. ילד לאישה נשואה שנולד מזרע גוי לא יעמוד בסיכון של סימונו כממזר, וכן לא נוצרות בעיות מורכבות של יבום וחליצה, אם הבעל חלילה הולך לעולמו. מסיבות אלה, נשים חרדיות נשואות הנזקקות לתרומת זרע מבקשות פעמים רבות תרומת זרע מגוי, בהוראת הרבנים.

האם ניתן לומר שקבלת זרע מגוי היא מעתה בגדר המלצת רבנים? בהחלט לא. רבנים רבים רואים בכל הנושא של הפריות מלאכותיות של נשים רווקות, ובפרט מגוי, דבר תועבה, כיעור, זוהמה, וכיוצ"ב כינויים חריפים, מאחר שהם סוברים שאישיותו ואופיו הפסולים באופן טבעי של הגוי, עוברים דרך זרעו לוולד.

מאידך יש רבנים שאינם מתעלמים מהשינוי באקלים החברתי, ומבינים שאין זה צודק או נכון מבחינה הלכתית למנוע קיום מצוות פרו ורבו מגבר או אישה, רק בגלל שלא מצאו בני זוג מתאימים בעודם בגיל הפוריות. לכן גדל מספר הרבנים המתירים הפריות אלה, וגישתו של בית הדין הרבני המכשירה את הילדים מבחינה הלכתית, בוודאי מסייעת לחיזוק המגמה.

הכותבת עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il