21.01.16 / 18:33
ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע קיבל באחרונה את טענת החברה, לפיה אינה מחויבת לרכוש את הזכויות בקרקע באשקלון, מאחר שהמוכרת לא פעלה לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לפעילות עסקית (משפט)
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל באחרונה את טענת החברה, לפיה אינה מחויבת לרכוש את הזכויות בקרקע באשקלון, מאחר שהמוכרת לא פעלה לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאות לפעילות עסקית.
לפני כשש שנים חתמה חברת היזמות "ש.ש אשקלון" על חוזה לרכישת זכויות 24 דונם באשקלון מהאגודה השיתופית "הדרי אשקלון", במטרה להקים במקום תחנת דלק.
אף שהאגודה השיתופית ידעה שהמקום ישמש לפעילות עסקית ושעליה לשנות את הייעוד שלו לתעשייתי, בהתאם לתכנית המתאר המקומית, היא לא שיתפה את היזמית במשא ומתן להארכת חוזה החכירה עם רשות מקרקעי ישראל, שבסופו הוחלט שהייעוד יישאר חקלאי.
כשהדבר – שמשמעותו סיכול כל אפשרות להקים בתחנת דלק בשטח – התגלה ליזמית היא הפסיקה להעביר את התשלומים עליהם התחייבה, ובשנת 2012 פנתה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשה שיכריז על ביטול החוזה, ויורה על השבת הכספים ששילמה.
לטענת התובעת, הנתבעת מכרה לה את הזכויות אף שהיא ידעה היטב כי לא תוכל להגשים את רצונותיה בקרקע, והסתירה ממנה את דרישת הרשות לשמור על השטח כחקלאי. הכל כדי לשמור האינטרסים של הנתבעת, שרצתה שהרשות תאשר לה להמשיך ולהחזיק בזכויות בקרקע נוספת.
הסתירה מידע
השופט, שלמה פרידלנדר, הגיע למסקנה שלא הייתה הצדקה לכך שהנתבעת לא שיתפה את התובעת במשא ומתן עם רשות מקרקעי ישראל בנוגע לזכויות שכבר קנתה והייתה אמורה להיות בעליהן.
לדברי השופט, הנתבעת ויתרה על שינוי הייעוד כדי לרצות את הרשות ולקבל הנחה בתשלום החכירה על השטח הנוסף, ויותר מזה, אף הסכימה לתנאי שהציבה הרשות, כך שזו תוכל לדרוש את השטח בחזרה לפי צרכיה.
הסתרת המשא ומתן ותוצאותיו, פסק השופט, הייתה חסרת תום לב, ומהווה הפרת חוזה יסודית, שבעקבותיה זכאית התובעת לביטול החוזה.
לפיכך, השופט הצהיר על ביטולו של החוזה, והורה לנתבעת להשיב לתובעת את הכספים ששילמה עבור הזכויות בתוספת הוצאות משפט. הפיצוי על ביטול החוזה יתברר בהליך נפרד.
