צועדים לירושלים: "להיות הורה של ילד מיוחד הוא בלתי אפשרי"

 הפוסט שהעלתה הערב, עו"ד תמר קידר, הוא צעד כמעט אחרון לפתוח את ליבם ורגשותיהם של כל מי שיכול לסייע להקים מקום ללימודים נורמליים לילדים עם מוגבליות, במקום בו נמצא היום בית הספר "מעיים שרה". 

קידר, יחד עם הורים נוספים, יעלו בעוד שבוע וחצי בצעדה לירושלים. המטרה: לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. "עשינו הכל ברמה המקומית אבל הכדורגל חשוב יותר מילדים עם מוגבוליות" היא אומרת. הנה הפוסט שהעלתה קידר הערב.

"ילדי הפרחים, הילדים המיוחדים וכל אדם עם מוגבלות - הרימו ראש והביטו בתקווה למחר מופלא. בחודשים האחרונים הורים מיוחדים באשקלון מנהלים מאבק למען לתיקון עוול ארוך בשנים. להקמת מבנה חדש לבית ספר מעיין שרה בו לומדים ילדים עם מוגבלויות שונות. עוד שבועיים תחל שנת הלימודים ותקציב לבית הספר אין בנמצא. 6 מיליון ש"ח של בית הספר נעלם. 12 מיליון שח שהובטחו על ידי איתמר שמעוני - הוכחשו כאילו לא היו דברים מעולם. בינתיים, הציניות, האופורטוניזם, חצאי האמיתות ומצגי השווא שמוכרים לנו כהורים, וגם לציבור נישאים בגאון בפיהם של פוליטיקאים קטנים. פוליטיקאים שדואגים לעצמם ולכיסאם. אין בכך חדש. אך מה שמקומם ומרתיח את הדם הוא - שבמקום לומר אמת - הורים יקרים סליחה אך אין לנו כסף - מוכרים שקרים ומובילים אותנו בכחש. פנינו בצורה יפה, ביקשנו, נפגשנו, הכנו תוכניות, העלנו רשימת צרכים מפורטת, חשבנו והאמנו בכל ליבנו כי עם טיפה סבלנות ואורח רוח, הילדים שלנו יקבלו מענה אמיתי ונכון לצורכיהם. ואז ראינו שבעצם לאף אחד לא באמת איכפת. העיקר שיש שקט, ויש תמונות לפייסבוק ולעיתון והעיקר שמישהו קונה את פירורי החסד שמשליכים לעברו. מה מבקשים בסך הכל - מבנה ראוי, מונגש ומותאם לילדים מיוחדים, עם נשמה טהורה שממילא נולדו לעולם עם קשיים אובייקטיבים. ילדים שנולדו נזקקים ונצרכים. ילדים שהם באמת כמו פרחים, זקוקים לתשומת לב, אהבה, דאגה ואיכפתיות. דווקא אלו שאמורים להיות הראשונים נדחקים לסוף. כולם מסכימים, כולם מבינים אך, למעט מעטים נפלאים - לאף אחד לא באמת אכפת. ואז גם החל הרפש והלכלוך לגרור אנשים טובי לב ואיכפתיים למחוזות הפוליטיקה הסאובה והמושחתת. האשימו אותי שאני פועלת ממניעים פוליטיים - צודקים ! !!! אם הייתי ראש העיר או ראש הממשלה לא הייתי צריכה להתחנן ולבקש מפוליטיקאים חסרי אינטיליגנציה וגרוע מזה, אנושיות בסיסית , לדאוג לילדים מיוחדים. הייתי עושה זאת מייד , בלי לשאול אף אחד - כי זה מה שנכון לעשות, זה מה שצודק לעשות והיה צריך לעשות - מייד שהתגלה המצב הנורא. למדתי מייד שאיצטדיון כדורגל יותר חשוב מהכל. אני אוהבת כדורגל - אבל את הבן שלי הרבה יותר. הייתי צריכה להיות עשירה כמו שרי אריסון - כי אז לא הייתי צריכה להסביר מדוע זה תפקידה של המדינה הכושלת הזו לדאוג לילדים. רק ארבעה חברי מועצה הסכימו לחתום על ישיבת מועצה להצביע על תקציב. פניתי ל כ ו ל ם. כל מי שחשבתי שיכול לעזור בעיר אשקלון. ביקשתי יפה. ביקשתי לא יפה. איימתי בהליכים משפטיים, איימתי במבוכה וקלון ציבורי. נשכתי לשון, ספגתי עלבונות, התחננתי וגם בכיתי. אגלה לכם - זה לא עזר. אבל , להיות הורה של ילד מיוחד הוא בלתי אפשרי, מכאיב, מטריד וכואב לא רק באשקלון. גם בעפולה, טבריה, גבעתיים, פתח תקווה ונתניה. ראשי העיר והפוליטיקאים בממשלה לא מבינים את הצרכים האמיתיים של הילדים שצריכים את הגנתם. לכן, כעת אני מביאה את המאבק למפתנה של ממשלת ישראל. למשרד ראש הממשלה - בנימין נתניהו. על כן, ביום שני בתאריך 28.8.16 בשעה 18:00 תצא מאשקלון קבוצת הורים , לילדים מיוחדים ותצעד את כל הדרך למשרד ראש הממשלה בירושלים ברגל. שם אנחנו נספר, נבקש ונדרוש את מה שמגיע. נדרוש לתקן את מה שהמדינה הזניחה, השליכה וזרקה לחצר האחורית. אנחנו נצעד , כאיש אחד את כל הדרך לירושלים , כשליבנו גדוש באהבה לילדינו. בראש מורם ועם תקווה לעתיד נפלא ומעבר לו. להגשים ולרכוש בכל צעד ושעל, ביזע ודמעות את הזכות להיקרא הורה לילד מיוחד. בכל צעד להשמיע קול של ילד מיוחד שלא יכול לדבר בשם עצמו. הלוואי ורוחו של הקב"ה ידריך אותנו. הלוואי שתשרה בנו השכינה. הלוואי ונשיג את המטרה: 1. בתי ספר מותאמים ומונגשים לכל הילדים עם צרכים מיוחדים במדינה. ונתחיל עם מעיין שרה. 2. תוספת סייעות וטיפולים פרא רפואיים. 3. אמצעי תקשורת חלופיים לילדים. 4. אביזרים וציוד מותאמים לילדים. 5. מרכזי יום ומעונות שיקומיים לבוגרים. וכמובן בתים לחיים. 6. משלבות לילדים בשילוב ומסגרות אחה"צ. 7. חקיקת חוק האוטיסטים שהופל משיקולים ציניים פוליטיים מחדש ויישומו על ידי משרד הרווחה. 8. דאגה למערכי הסעות ומלווים מתאימים. 9. רוויזיה במערך החינוך המיוחד במדינת ישראל והשמתו בראש סדר העדיפות. גם אם לא תוכלו להצטרף למצעד ילדי הפרחים - אבקש שכל מי שתומך ואכפת לו - ישלח פרח אחד כאן בתגובה או למשרד ראש הממשלה ויאמר בקול גדול - זה הפרח שלי. הבט בו. דאג כי לעולם לא ינבול. תודה לכל המצטרפים והתומכים מראש. תמר אמא של פרח מיוחד - יואב 🌷🌷🌷".