רשלנות של מחלקת הארנונה בעיריית אשקלון

תחילתו של המקרה בשנת 2013, אז ע"פ כ.התביעה קיבל תושב יבנה המנהל עסק באשקלון, התראה בגין חוב ארנונה. מיד לאחר קבלת ההתראה, שילם את החוב ואף שלח את הקבלה לעירייה.

על אף ששילם את החוב פתחה נגדו עיריית אשקלון בהליכים בהוצאה לפועל ואף הגדילה לעשות כאשר נקטה נגדו בהליכי עיקול.

באמצעות עורך דינו, עדי כרמלי, פנה "החייב" ללשכת הוצאה לפועל בהתנגדות לחוב שלא קיים ומיד לאחר מכן הגיש תביעה לבית משפט השלום באשדוד בה טען כי פתיחת הליך בהוצאה לפועל שלא לצורך היא פגיעה בשמו הטוב וכן גרמה לו נזקים שלא לצורך ומתוך רשלנות העירייה.

עיריית אשקלון בחרה לנהל את ההליך המשפטי נשוא התביעה במשך כשנתיים בטענות שונות והתנגדה לחיובה בהוצאות.

בפסק דינה כתבה כבוד השופטת אורנה סנדלר איתן, מבית המשפט השלום באשדוד:

"עצם הטלת עיקול שלא כדין על נכסיו של אדם יש בה כדי להשפילו בעיני הבריות ולהוות עוולה לפי חוק איסור לשון הרע וזאת ללא קשר לגובה העיקול. הטעם לכך הוא, שעצם הטלת עיקול מציגה את האדם בפני הבריות כ"חייב" ואולי אף כ"נזקק" שאינו פורע את חובותיו לנושיו, מצג זה עלול לגרום אף לקשיים כלכליים ממשיים לא מבוטלים כגון קושי בגיוס אשראי, כפי שהעיד התובע במקרה שלפניי".

"לעניין זה, נודעת חומרה מיוחדת שעה שהמדובר הוא בנקיטת הליכי גבייה ע"י רשות מנהלית, שנדרשת לנהוג בזהירות סבירה על מנת למנוע פגיעה ונזק מיותרים לאזרח אגב הפעלת כוחותיה כלפיו".

"אני מקבלת אפוא את התביעה, הנתבעת תשלם לתובע סך של 35,000 ₪".

תגובת עורך דין כרמלי: כולי תקווה כי החלטת בית המשפט תילמד ע"י גופים מוניציפליים אשר קיבלו כוח רב להפעלת הליכים מנהליים כנגד אזרחים.