נראה כי מתנגשים כאן בעוצמה שני ביטויים לאופן שבו מתנסחת ממש בימים אלה הפוליטיקה החדשה: בעידן הניהול הציבורי החדש, השלטון המקומי לא רק מהווה הזרוע הביצועית של השלטון המרכזי בהענקת שירותים לתושבים, אלא מוטלת עליו החובה לספק את המידע הדרוש לתושב (הלקוח) שיוכל להביע את דעתו בזמן אמת. במקביל, עולה ומתגבר כוחה של החברה האזרחית ברמה המקומית. תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות, מתקיימת תקשורת שקופה ומתמשכת יותר בין האזרחים לבין השלטון המקומי.

הפוליטיקה הישנה, זאת שלא מוגבלת בקדנציות ויושבת על הכיסא שנים ארוכות, מכרסמת ושוחקת במקרים של שחיתות שלטונית את אחד מעמודי התווך החשובים — אמון הציבור. אמון שכזה תלוי, במידה בלתי מבוטלת, במוכנות הרשות לשתף את הציבור בקבלת ההחלטות ובמידע. תהליכי משילות שקופים תורמים לאמון התושב במערכת, ליעילות פרוצדורלית ולשמירה על ערכי הדמוקרטיה. הפוליטיקה הישנה, עדיין, לא מבינה שחוקי המשחק השתנו.

הפוליטיקה ברשויות מקומיות, כבר נאמר, חשובה עד כדי מאוד לעיצובן של דרכי פעולה דמוקרטיות — בחירות, הפגנות, פעילויות בארגונים וולונטריים ועוד — כל זה כחלק ממאפייני התחרות הפוליטית, הכוח הפוליטי והקצאת משאבים.

השלטון המקומי מהווה נקודת מפגש של אזרחים ושלטון, מרחב פוליטי שבו אזרחים יכולים לבטא מצוקות ואינטרסים שהפוליטיקה הארצית אינה מאפשרת את ביטויים. על רקע סביכותם הביורוקרטית של מנגנוני השלטון המדינתיים, וריחוקם מן האזרח, שלטון מקומי מתפקד, שקוף ובעל יושרה חשוב כל כך לחברה דמוקרטית בריאה ומתפקדת.

אולי כדאי להזכיר ציטוט נוסף של לואי ה-14, שימי מלכותו היו הארוכים בתולדותיה של אירופה (1643–1715), והוא זה שהנהיג בה את המשטר האבסולוטי: " תשוקה רבה מדי להרוויח גורמת תמיד להפסד".

הכותבת היא מנכ"לית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל