13.12.16 / 20:41
הנהלת קניון חוצות, הגישה תביעה לפינוי סניף ניו פארם שלא חידשה את הסכם השכירות עם חברת הניהול. ניו פארם טענה שהיא ביקשה להאריך את השעירות עד 2026. טענותיה נדחו
סניף ניו-פארם פועל בקניון חוצות אשקלון קרוב ל -22 שנה. לאורך שנים הרשת נהגה לחדש את הסכם השכירות מול חברת הניהול של הקניון "אורות", בהתאם לאופציות שנקבעו בהסכם. הפעם האחרונה שהאריכה את החוזה הייתה לפני 3 שנים כשמימשה אופציה להמשיך ולשכור את הנכס עד סוף יוני 2016. אלא שלפני זמן מה, גילתה ניו-פארם כי חברת הניהול לא מתכוונת להאריך עמה את הסכם השכירות אחרי המועד האחרון, וכבר הספיקה לחתום על הסכם שכירות חדש עם הרשת המתחרה – סופרפארם. על רקע גילוי זה, התגלע סכסוך בין ניו-פארם לבין חברת הניהול, שהגישה לפני מספר חודשים יחד עם בעלות הקניון תביעת פינוי נגד הרשת בבית המשפט באשקלון. "ניו-פארם" ביקשה לדחות את התביעה. ראשית, היא טענה כי החוזה עם המתחרה נחתם בחוסר תום לב בשנת 2011, כשעוד שכרה את הנכס לפי חוזה כתוב. שנית, טענה הרשת כי בשנת 2008, על רקע המצב הבטחוני הקשה באזור הדרום, מנהלה דאז פנה לחברת הניהול על מנת להביע תמיכה בקניון, ובשיחה זו הוסכם בעל פה כי תקבל אופציה (כלומר, קדימות) להמשיך ולשכור את הנכס עד 2026. התובעות לא הכחישו את השיחה, אך טענו כי ההצעה להאריך את האופציה לא עוגנה לבסוף בכתב כנדרש בעסקאות מקרקעין ארוכות טווח, ולכן אינה מחייבת אותן. התובעות טענו כי אמנם נוהל בינן לבין הרשת משא ומתן בנושא, אך בסופו של דבר, כפי שנמסר לרשת במכתב משנת 2011, המשא ומתן נכשל וחברת הניהול הודיעה כי היא רואה את עצמה חופשיה להתקשר עם חברה אחרת בהסכם חדש. משכך, מרגע שהסתיימה תקופת האופציה האחרונה, על הנתבעת לפנות את הנכס. עוד ציינו התובעות כי בשנת 2013 פנו אל הנתבעת והודיעו לה שאינן מתכוונות להשכיר לה את הנכס לאחר תום האופציה שלה, ובכך סיפקו לה מראש זמן רב להיערכות. השופטת סבין כהן קבעה כי עסקאות ארוכות טווח במקרקעין דורשות קיומו של הסכם בכתב ולא ניתן לראות בשיחה בעל פה שהתנהלה לפני כ-8 שנים כהסכמה מחייבת להארכת ההתקשרות החוזית בין שתי החברות. למעשה, מהעדויות עולה כי השיחה נותרה בגדר הצהרת כוונות שלאחר משא ומתן לא הבשילה לכדי עסקת מקרקעין מחייבת.