דם הפסח ודם המילה-מאמר לפסח הבעל"ט

18.04.16 / 18:34

בחג הפסח אנו מוצאים ריבוי דברים הקשורים בדם, כמו למשל שאומרים בהגדה "בדמייך חיי" וזה מוסב על דם מילה ועל דם פסח, שאלו היו שתי המצוות שניתנו להם בהיותם במצרים כדי שתהיה להם זכות במה להגאל.

דם פסח זה שחיטת הקרבן שהם שחטו מתוך מסירות נפש כי הוא האליל של מצרים, דם מילה נצטוו כי ריבוי יהודים לא מלו את עצמם במצרים וכתוב כל ערל לא יאכל בו, וממילא הם היו חייבים למול את עצמם לפני אכילת הקרבן.

כאן נוסף ציווי מיוחד: הקב"ה אומר להם "ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם .. ועבר ה' לנגוף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף" (שמות יב,כג). כהכנה למכת בכורות בני ישראל מרחו את הדם על המשקופים כך שהקב"ה ימנע מלפגוע בהם.

לכאורה לא מובן מדוע רצה הקב"ה שהם יצבעו את המשקוף בדם, כלום בלעדי זה הוא לא היה יודע שהם קיימו את מצות מילה ושחיטת הקרבן ושהם ראויים כבר להגאל?
אנו מוצאים במצות מזוזה שהיא נועדה להזכיר לנו בכניסתנו וביציאתנו על הקב"ה, כך גם המצוה הזאת מטרתה להזכיר לנו משהו, מעבר לעניין הסימן שיופיע על המשקופים ויציל אותנו ממכת הבכורות.

הסיבה שבני ישראל גלו למצרים הייתה בעקבות עניין הדם. כשאחי יוסף מכרו אותו הם טבלו את כתונת הפסים שלו בדם והביאו אותה ליעקב אבינו שאמר "חיה רעה אכלתהו" וזו היתה הסיבה לגלות מצרים. כל הירידה למצרים התחילה ממלחמת אחים, מתוך שנאה בתוך המשפחה, וזוהי גם הסיבה לגלות הנוכחית – שנאת חינם.

אנו לא נמצאים בגלות בגלל שאנחנו מדברים באמצע קריאת התורה חס ושלום, ואפילו לא בגלל שיש מי שלא בא לבית הכנסת בכלל. הגורם לגלות היא לא עבירה שבין אדם למקום אלא דוקא עבירות שבין אדם לחבירו, זוהי גם הסיבה לגלות מצרים. לכן ציוה הקב"ה לצבוע את המשקוף ואת שתי המזוזות בדם כדי שנזכור שהסיבה לגלות היא שנאת אחים, נצא מגלות מצרים ומשאר הגלויות – על ידי אהבת חינם.

כשם שנצטוו למרוח את הדם על המשקופים כהוראה גם לנו ולא רק כסימן, כך גם דבר נוסף הקשור לדם והוא עשר המכות על המצרים שהתחילו בהפיכת המים לדם.
אם כן, מה בא ללמדנו הפיכת המים לדם במכה הראשונה שקיבלו במצרים ?

המכה הראשונה היתה שהמים אשר ביאור נהפכו לדם. מעבר לעניין שהמצרים סבלו מכך שלא היה להם מים לשתות מאחר והכול הפך לדם. הרי מבואר שמים מסמלים קרירות, ודם מסמל חמימות, בא הדבר ללמדנו שצריך להפוך את הקרירות לחמימות; כלומר על מנת שנהיה קשורים זה בזה ונרגיש את החיבור הטבעי כעם ישראל.

צריכים להיות יהודים עם לב חם, למרות שפעמים וניתן להשתמש בחמימות לדברים בלתי רצויים, עדיין כדאי שבטבעו האדם יהיה חם, שכן בסופו של דבר אפשר להפוך זאת לקדושה; כאשר אדם הוא קר בטבעו הוא אינו מסוגל להתקשר לשני, אין בכוחו וכלל ברצונו לעשות תנועה כלשהיא בכיוון חיובי.

לכן דם הפסח ומכת הדם באה להזכיר לנו להיות יהודים חמים שעושים כל מצוה בחיות ובהתלהבות עם גאווה יהודית מתוך רצון להיות מאוחדים. שמכניסים חום ללב אז ניתן להדק את הקשר בינינו, כך גם נזכה שכמו ימי צאתך מארץ מצרים אז נזכה לצאת גם אנו מהגלות אל בניין בית המקדש, לשנה הבאה בירושלים.

הרב יעקב סוסי/בית חב"ד אשדוד

להורדת האפליקציה לחצו כאן