איך הבאתי משמעות אל שולחן החג בעזרת קלפי ההשראה של לוהאריה

אצלי זה היה ראש השנה, הייתי כל כך עסוקה בהכנות לחג, לצד ההתחלות החדשות, יציאה מהחופשה אל בתי הספר והגנים. באווירת הסתיו, שיחות עם המשפחה על איפה אנחנו בראש השנה, איפה אתם בסוכות, מה בתפריט, מי מביא מה. בגדים חדשים לילדים, מתנות, ברכות לשנה החדשה, מלא טלפונים ורק לא לשכוח אף אחד מהחברים והמשפחה.

והכל קרה בהרף עין. הארוחה החגיגית הסתיימה. הבית התרוקן, הילדים כבר במיטה. הכיסאות והשולחנות חזרו למקום. הסמרטוט כבר אחרי הרצפה. המפות בכביסה. ורק קולו המתנגן של מדיח הכלים מעיד על הערב שהיה.

מצאתי את עצמי מרוקנת ועייפה ובלי הברק בעיניים. התבוננתי על הברכות שכתבתי, באוטומט, בחיפזון, שתהיה לכם שנה טובה. על האוכל הטעים והיותר מידי שהיה. על הטלפונים שניסיתי להספיק מהר מהר רק בלי שאף אחד ייעלב. על הרגע הקצר בו הכל ערוך וחגיגי ועל הרגע שאחרי זה, שנגמר.

ושאלתי עצמי, רגע, מה היה שם באמצע? מי הייתה שם? מה השארתי אחריי? מה רציתי שיהיה? ולמה אני מרגישה מרוקנת ולא מלאה?

באותו רגע, נזכרתי במסר, מתוך ערכת הקלפים האהובה עליי מסרים מאת לוהאריה, ״הנני מעניק משמעות לכל מקום בו אחלוף״ והוא יצר לי בהירות והבנה.

עיקר את מול תפל – החיבור למשמעות של שולחן החג

היי, אני גלי לור , אמא ל 5 ילדים, נשואה בשנייה, חברה בסגל האוניברסיטה הקוסמית, מרצה ומלווה תהליכי התפתחות, זוגות, משפחות בני נוער וילדים.

משמעות בעיני היא התשובה לכל שאלה. מאחורי כל סיטואציה, פעולה שלנו, מחשבה, רגש, רצון, עשייה, מאחורי כל מערכת יחסים שלנו, היומיום שלנו, ישנה משמעות. תשובה. 

אחד התחביבים האהובים עלי, הוא לחבר בין המשמעות, הערך המוסף, הדברים שאני מאמינה בהם ואוהבת, לחיי היום יום שלי. אל תוך ההרגלים והמסורות. גם אל ימי החול, וגם אל תוך תקופת החגים, ערבי החג והשבתונים. 

ואם נחזור לאותו הלילה בו ניסיתי להבין מה קרה. מה היה חסר, למה יצאתי מרוקנת ולא מלאה?

שלפתי את הקלף מתוך הערכה של לוהאריה ופתאום ראיתי את זה. ממש כמו סרט נע בהקרנה חוזרת, ראיתי את האורחים שהגיעו אלי הביתה מכל הארץ. המשפחה נכנסת בשערי הבית, אחרי היום שהיה, אחרי נסיעה. כל משפחה והסירים שהביאו עימה, אל המולת הפקק סביב המטבח, חגיגיים באופן מעשי ופרקטי.

וכך גם השיח והתקשורת שהתקיימו סביב השולחן. יכולתי לעשות "העתק הדבק" מהשיח של לפני שנה. שום דבר לא באמת השתנה. דיברנו על כמה טעימה המנה, איזה מדהימה העוגה, קצת החלפת מתכונים, קצת פוליטיקה.

 ובעצם שמתי לב שלא באמת יצא לי לראות את הייחודיות והאותנטיות של כל אחד. עברה לי מחשבה שממש כמו שכל אחד מביא מנה, הייתי רוצה גם שכל יביא משהו מהייחודיות שלו, מהדעה שלו. תקשורת שיש בה הפרייה כזו שאני גם נותנת וגם מקבלת חזרה. 

וזו בעיני ההזדמנות שמתקיימת בלשבת כולנו סביב שולחן החג. לשוחח, להסתכל בעיניים, להיות בהקשבה . אז החלטתי שמעכשיו אני מכניסה את מה שמשמעותי לי לשולחן החג. המנה העיקרית תהיה המשמעות – כי המשמעות היא העיקר. 

ואל דאגה, זה לא שהאוכל יצא תפל.

איך שדרגתי את השיחה סביב שולחן החג עם קלפי ההשראה של לוהאריה וקצת יצירתיות ויוזמה

בהתכנסות המשפחתית הבאה, השתמשתי במסורת החג עצמו לבטא משמעות ושיח מפרה. הקדשתי זמן לאיחולי הברכות לשנה החדשה, כתבתי מילים עם כוונה. 

בערב החג האחרון, ערכתי שולחן חגיגי מלא בכל טוב, ולכל בן ובת משפחה מתחת לכל צלחת שמתי קלף ובו מסר מעורר השראה מאת ערכת הקלפים של לוהאריה. מסר שמזמין לשיח ודיון על תפישה חדשה. 

אני אוהבת להשתמש בשתי ערכות קלפים אותם במשפחה שלנו כבר מאוד אוהבים: 

ערכת הקלפים "מסרים מאת לוהאריה", וערכת הקלפים "מילים של אהבה" 

בשניהם יש מסרים יפיפיים וצבעוניים, מלאי תבונה, הנוגעים בכל תחומי החיים. 

ממש כמו עדשות של משקפיים חדשים, הצובעות את השנה, כך צבעו לנו הקלפים את הארוחה. 

עשינו עצירות מרתקות של שיח בתוך הסדר של ראש השנה. בין המנה הראשונה לאחרונה, בין הצחוקים לשירי החג והרמות הכוסית, כל פעם מישהו שלף את הקלף שחיכה לו.

ובכל פעם הייתה קריאת הפתעה מהדיוק של המילים והנושא של המסר לכל אחד ואחת.

מי שרצה הקריא את המסר והסתקרן איתנו יחד: מעניין למה דווקא המסר הזה יצא לו?ומי שלא ידע קיבל עזרה מהקהל, ושיתף מה נגע בו, מה עורר בו השראה ומה הוא לוקח עימו לשנה החדשה. 

השיח סביב השולחן התרחב לאפיקים נוספים - הגשמה ומימוש, מערכות יחסים, תפישות עולם, על עצמי, על המציאות סביבי, על הצלחה, על הקשבה, על ביטוי של אהבה ועוצמה. 

זה היה ערב בדיוק כמו שרציתי - בו כל אחד ביטא את עצמו, בלי השוואה. וכולם הקשיבו לרגע, והלב התמלא. והחיבור נוצר. והיו, לצד המנות השונות והטעימות, גם חיבור למשמעות. 

אחד הדברים העיקריים שלוהאריה מביאה ומעבירה בקורסים היא היכולת לחבר בין ערכים, משמעות, תודעה והשראה אל חיי היום יום שלנו, וכאשר נוצר החיבור הזה ברגעים הקטנים והגדולים הדברים נראים לגמרי אחרים.

 אנחנו נרגיש ונחווה את היום יום שלנו באופן אחר, שמחים יותר, מחוברים יותר, לעצמנו, למה שמסביבנו. חשים שהחיים עוברים דרכנו במלוא עוצמתם. נזכור את הסיבה שלנו, ותהיה לנו מוטיבציה לפסוע לאורה. 

מכאן מגיעה ההתבוננות שלי על תקופת החגים. אני רואה כל ערב חג כזה כשכולנו מסובין, חגיגיים, כשהמשפחה מתאחדת – כהזדמנות לחיבור לערך מוסף.

ומה לגבי ציניות?

למען גילוי נאות, באותו הערב, היו גם כמה חיוכי מבוכה וציניות של ״טוב אמא כאילו מה את רוצה?״ 

חשוב לי להדגיש למתחילים ולמנוסים שביננו, שיחד עם כל ההרגלים , או ההתנסויות החדשות שתרצו להכניס לחייכם, יכולה להגיע תגובה טבעית שכזו. מעצם ההתנסות החדשה. לעיתים מאנשים אחרים בחוץ שהשינוי מרגיש להם מוזר וחריג, ולעיתים מתוך עצמנו. גם לנו, היוזמים יכול להיות לרגע לא נוח, או מביך, ליזום משהו חדש.

אך אל תוותרו. כי כשעוברים את הרגע של ההסתגלות והמבוכה, וזוכרים את המשמעות ואת הבחירה, מרוויחים. בזכות זה שזכרתי את הרגע הזה בו בחרתי למלא את שולחן החג וגם לצאת ממנו מלאה מבפנים, כולם יצאו מורווחים, מלאים ומועשרים הרבה יותר. 

רעיונות וטיפים לשולחן ערוך, מלא במשמעות עם המסרים של לוהאריה 

1. איך מתחילים? בהתחלה. בשיחות התיאומים שלפני החג. לצד השיחה על מי מביא מה, אנחנו יכולים לשוחח יחד בני המשפחה גם על מה רוצים ליצור סביב השולחן השנה.
2. יצירת ערב סביב נושא שנבחר מראש. לדוגמה ערב בנושא הישגים שנוצרו השנה או רגעים מיוחדים שעברנו. כל משפחה כבר מראש יוצרת את התקשורת הזו בינה לבין עצמה ומגיעה לערב החג מוכנה. אפשר לשלב את ערב החג הקונספטואלי עם קטעים של שירה, נגינה, משהו מיוחד שהילדים הכינו, סיפורים מצחיקים, חידונים נושאי פרסים, או איזו פעילות מפתיעה.
3. משחק "למי יצא הקלף הזה?" כל משתתף מוציא קלף עם מסר מערמה של קלפים, מתבונן בו, זוכר אותו ושם בקערה. בשלב מסוים בערב, שולפים מסר, מקריאים, ומנחשים למי מהנוכחים יצא המסר הזה.
4. "לתת לעצמי מתנה" - מבין שלפי ההשראה והמסרים, לבחור מסר עם מילים שאני מאחלת לעצמי לשנה החדשה ולשתף את המשתתפים מדוע. מתאים לקינוח וגם להתחלה, ואפשר גם בין מנה למנה.
5. "תעביר את זה הלאה" - לכל אחד מחכה קלף מתחת לצלחת, ובו מסר של השראה ואז כל אחד בוחר למי היה רוצה להעניק אותו.
6. "שולחן ברכות" - בכל חג, יש שולחן ופינה בבית בו עטים צבעוניים וברכות יפייפות וריקות לכתיבת ברכה לבן משפחה. כל אחד שולף פתק עם שם של בן משפחה וכותב לו ברכה מבלי לרשום ממי הברכה. במהלך החג מקריאים את הברכה, ומי שמקבל אותה מנחש מי כתב לו.
7. לקטנטנים - אפשר לשים במקום מילים, תמונות של חיות או דברים שהם אוהבים וחשובים להם. או לתת להם להכין קלף בעצמם, הצגה או שיר או לספר משהו שהם הכי אוהבים.

ניתן לרכוש באתר של לוהאריה את ערכת "מילים של אהבה" שאני אוהבת במיוחד, ליום-יום וגם ליום חג. הערכה מחולקת למסרים, המלצות והיגדים לביסוס והעמקת האהבה בתוכנו ובסביבתנו.