אם חשבתם פעם לסרב לבדיקת שכרות או סמים אתם חייבים לקרוא את זה

שיטות בדיקה: אלכוהול וסמים

חשד לנהיגה בשכרות

כאשר קיים חשד לנהיגה בשכרות, ישנן שתי שיטות בדיקה עיקריות:

1. בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר ה"ינשוף" – זו השיטה הנפוצה ביותר, שבה בודקים את ריכוז האלכוהול באוויר הנשוף של הנהג. תוצאה מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף נחשבת כנהיגה בשכרות עבור נהגים ותיקים. עם זאת, החוק מקפיד יותר כלפי נהגים צעירים (מתחת לגיל 24), נהגים חדשים (בעלי ותק נהיגה של פחות משנתיים), וכן נהגי רכב ציבורי ורכב כבד. עבור קבוצה זו, הכמות המותרת של אלכוהול היא הרבה יותר נמוכה – 50 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף בלבד. כלומר, גם צריכת אלכוהול מזערית עלולה להוביל להאשמתם בנהיגה בשכרות.
2. בדיקת דם – כאשר יש צורך בדיוק רב יותר או כאשר יש חשד שהנהג סובל ממחלה או תנאי פיזי שמקשה על בדיקת הנשיפה, עשויים לערוך בדיקת דם. בבדיקת דם, הכמות המותרת היא עד 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם עבור נהגים ותיקים, בעוד שנהגים צעירים ונהגים מקצועיים כפופים לכמות נמוכה משמעותית של 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם בלבד.

חשד לנהיגה תחת השפעת סמים

במקרה של חשד לנהיגה תחת השפעת סמים, השוטרים עשויים לדרוש בדיקת שתן או דם. בניגוד לאלכוהול, החוק בישראל נוקט בגישה נוקשה יותר כלפי סמים, ואין כמות "מותרת" מסוימת של סמים בגוף. כל זיהוי של סם בגופו של הנהג, אפילו בכמות מינימלית, עשוי להיחשב כנהיגה תחת השפעת סמים. זאת משום שסמים, כמו קנאביס או קוקאין, משפיעים על כושר השיפוט והנהיגה גם בכמויות קטנות, ואף זמן רב לאחר השימוש.

ההשלכות של סירוב לבדיקה

סירוב לבדיקת שכרות או סמים נחשב בישראל לעבירה חמורה בפני עצמה. על פי חוקי התעבורה, סירוב כזה משמש כהודאה באשמה. המשמעות היא שבמקום לאמת את נוכחות האלכוהול או הסמים בגופו של הנהג, הסירוב נחשב כהוכחה לכך שהנהג נהג תחת השפעת סמים או אלכוהול. ההשלכות של עבירה זו עשויות לכלול:

• שלילת רישיון: תקופת שלילה מינימלית של שנתיים.
• קנסות כבדים: סכומים כספיים ניכרים, בהתאם לחומרת המקרה.
• מאסר בפועל: במקרים חמורים, ובמיוחד כאשר מדובר בעבירה חוזרת או בגרימת תאונה.
• רישום פלילי: עשוי להשפיע על חיי הנהג בתחומים שונים, כגון עבודה או נסיעות לחו"ל.

התהליך: מרגע התפיסה ועד השחרור

כאשר נהג נתפס בחשד לנהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים, התהליך מתחיל בבדיקת אלכוהול או סמים מידית על ידי השוטר. אם הנהג מסרב לבדיקה, השוטר יסביר לו כי סירוב כזה ייחשב כהודאה באשמה, וכי יש לכך השלכות חמורות מבחינה משפטית.

לאחר הסירוב, השוטר רשאי לעצור את הנהג ולזמן אותו לחקירה בתחנת המשטרה. במהלך החקירה, הנהג יוזהר פעם נוספת על השלכות הסירוב. השוטר ירשום דו"ח מפורט הכולל את הסירוב לבדיקה, והמידע הזה יועבר לתביעה לצורך המשך טיפול משפטי.

שימוע אצל קצין משטרה והחרמת הרכב

בנוסף לתהליך החקירה, לאחר הסירוב לבדיקת שכרות או סמים, הנהג יוזמן לשימוע בפני קצין משטרה. השימוע מתבצע בדרך כלל סמוך לאחר האירוע עצמו, ולעיתים גם במקום האירוע או בתחנת המשטרה. בשימוע זה, קצין המשטרה יבחן את נסיבות המקרה, ובמידת הצורך יוכל להפעיל מספר סנקציות באופן מידי, כמו:

• שלילת רישיון זמנית: במקרים חמורים, הרישיון עשוי להישלל לתקופה של עד 30 ימים כבר במעמד השימוע, עד להמשך התהליך המשפטי.
• החרמת הרכב: קצין המשטרה רשאי להורות על החרמת הרכב לתקופה של 30 ימים, כאשר הרכב היה בשימוש בעת ביצוע העבירה או כשיש חשד לנהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים.
• לאחר השימוע, הנהג עשוי להיות משוחרר לביתו, אך לעיתים קרובות הוא יישאר ללא רכב ורישיון נהיגה עד להמשך הטיפול המשפטי.

כיצד עורך דין נהיגה בשכרות יכול לעזור?

במצב של סירוב לבדיקת שכרות או סמים, מומלץ לפנות לשירותיו של עורך דין תעבורה המתמחה בנהיגה בשכרות ובתעבורה. עורך דין מנוסה בתחום יכול להציע מספר יתרונות קריטיים:

• ייעוץ משפטי מותאם: עורך הדין יבדוק את כל נסיבות המקרה, החל מאופן התנהלות השוטר ועד לסיבות לסירוב, וימצא טענות שעשויות להטיב עם הנהג.
• הפחתת עונשים: ישנם מקרים בהם ניתן להפחית את חומרת העונש, לדוגמה באמצעות טענות על פגמים טכניים בהליך, או על זכויות הנהג שלא נשמרו במלואן במהלך האירוע.
• ייצוג בבית משפט: במידה והעניין מגיע לדיון משפטי, עורך הדין יוכל לטעון בשמו של הנהג ולהציג את המקרה באופן המקצועי ביותר.

נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת סמים הן עבירות חמורות בישראל, והסירוב לביצוע בדיקות לא מחלץ את הנהג מהשלכותיהן. עם זאת, ישנה משמעות גדולה להתייעצות עם עורך דין נהיגה בשכרות מנוסה, שיכול לסייע לנהג להקטין את הנזק המשפטי ולהגן על זכויותיו לאורך כל התהליך.