המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

אז מה עושים הכל במאמר זה.

בעצם ניתן לראות את המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כרופא של משרד הרישוי אשר תפקידו, לייעץ למשרד הרישוי לגבי כשירות נהגים לנהיגה. הן מבחינה רפואית והן מבחינה אישיותית ופסיכאטרית.

מי מגיע לבדיקות במרב"ד?

ניתן לחלק לשתיים את האוכלוסיה אשר מגיע למרב"ד:

1. מבקשי רישיון לרכב משא כבד ורכב ציבורי (אוטובוס או מונית)
2. וכן נהגים אשר הופנו למכון על ידי:

• משרד הרישוי
• ביטוח לאומי
• משתמשי או צורכי סמים
• הפנייה או דיווח על ידי צה"ל
• משטרת ישראל
• הפניה על ידי רופא (חובת דיווח)
• הפניה על ידי בית המשפט
• ועוד.

אילו בדיקות נעשות במרב"ד?

את הבדיקות במרב"ד ניתן לחלק לשתי סוגים:

הסוג הראשון הלו נהגים או מבקשי רישיון עם בעיה רפואית כגון, בעיות לב, בעיות ניירולוגיות כגון אפילפסיה, עיניים וכדומה, סכרת ועוד..

נהגים הלו יתבקשו להציג, מסמכים רפואיים אותם יבקש המרב"ד.

ולבסוף תתקבל ההחלטה אם הם כשירים לנהיגה ואם לאו.

ואת הסוג השני של נהגים או מבקשי רישיון, אשר תבדק על ידי פסיכולוגים או פסיכאטרים בהתאם לבעיה בגינה הם הגיעו למרב"ד.

כך למשל נהג חדש אשר הורשע בעבירת נהיגה בשכרות יופנה למרב"ד ושם יעבור מבדקים הן על ידי, שאלות במחשב והן על ידי פסיכולוג ו/או פסיכאטר (נרקולוג), בשל החשש לנטיה להתמכרות לאלכוהול.

ובגדול ניתן לומר כי יום המבדקים, הוא יום גורלי לנבדק,  שכן כל תשובה אשר תשאלו יכולה להיות קריטית מהבחינה של אם תאושרו לנהוג או לא.

כך למשל,

 נהג אשר ישאל על ידי הפסיכולוג על עבירה מסויימת והוא יענה תשובה כגון "זה עבירה קלה", דבר זה יכול להצביע על מסוכנות הנהג, אשר איננו לוקח אחריות על מעשיו וזו רק דוגמא אחת מיני רבות.

היות והנושא מורכב וכל מקרה שונה מהשני רצוי ואף מומלץ להתייעץ עם בעל מקצוע, אשר במקרה הזה הוא עורך דין לדיני תעבורה עם ניסיון בטיפול במרב"ד.

וזאת על מנת למקסם את הסיכוי לעבור את הבדיקות בשלב במרב"ד ואם לא עברתם אז בסעיף הבא נבין מה ניתן לעשות.

לא עברתי את המבדקים במרב"ד מה ניתן לעשות?

במידה והנהג לא עבר את המבדקים במרב"ד, יש לו 30 ימים מיום קבלת ההחלטה במשרד הרישוי, להגיש ערר לועדת הערר אשר יושבת בתל השומר.

מניסיוני הרבה אנשים חושבים כי, הם יגשו לוועדה ויגידו "הכל בסדר איתי לא היה סיבה לפסול אותי" וכך הצרות שלהם יגמרו!.

לצערי רוב הסיכוי שאותם אנשים יכשלו שוב, היות ותשובה סתמית לחברי הוועדה של "אני בסדר" היא איננה תשובה קונקרטית למה שקבע המכון לגבי אותו נהג.

לפיכך עוד בטרם כתיבת הערר יש לבקש את התיק הרפואי מהמרב"ד, לאחר מכן יש לכתוב את הערר ולהביא ראיות זכות כגון חוות דעת מומחה מטעמך אשר תסתור את ההחלטה של המרב"ד. בפועל נשמע קל אולם כל אדם אשר יקרא את ההחלטה של המרב"ד יתקשה להבין את ההחלטה היות ומדובר במינוח מקצועי מתחום הפסיכולוגיה או הרפואה, ועוד הרבה ניואנסינים קטנים.

לכן כדאי להתייעץ עם עורך דין ולשקול ייצוג של עורך דין מול הוועדה.

שימוש בשירותיו של עורך דין מול הועדה

עורך דין מקצועי אשר בקיא בתחום, ידע בשלב הראשון להבחן את הסיבה להגעת הנבד למרב"ד וכן לייעץ ללקוח מה הם הפעולות אותם צריך לבצע לשם מקיסום הסיכוי לעבור את הועדה.

כמו כן עורך דין יפעל לצלם את התיק עם ההחלטה של הפסיכולוג עוד בטרם הגשת הערר לועדת הערר ולאחר מכן לייעץ ללקוח לגבי חוות דעת נגדיות.

כמו כן, לתת ללקוח הבנה רחבה של מה הוא ההליך אותו הולך לעבור והכל על מנת למקסם את הסיכויים לקבלת הרישיון.

לסיכום:

מידי שנה נגישים לא מעט נהגים מסיבות רחבות לבדיקות במרב"ד, שהוא מן רופא של משרד הרישוי אשר מייעץ למשרד הרישוי לגבי כשירות נהגים.

במידה ונכשלת בבדיקות ניתן להגיש ערר לועדת הערר תוך 30 ימים מרגע קבלת התשובה במשרד הרישוי.

כמובן שאת הערר יש לכתוב על סמך ההחלטה של המכון בצורה עיניינית ומסודרת כולל חוות דעת נגדיות מטעם הנבדק.

יש לזכור כי, לא רצוי לפעול לבד ויש להתייעץ עם עורך דין לתעבורה לפני כל פעולה וזאת על מנת לשמור על רישיונכם.

אזהרה – מאמר זה איננו מהווה ייעוץ משפטי ולפני כל פעולה, יש להתייעץ עם עורך דין העוסק בתחום ואין הכותב אחראי לשום נזק אשר ייגרם לעושה שימוש במאמר זה.