התנועה לחופש המידע נגד נציבות שירות המדינה: הוגשו שתי עתירות על אי-כיבוד חופש המידע

התנועה עוסקת בפעילויות שונות, לרבות תביעות משפטיות, עתירות תלויות ועומדות, פסקי דין ותקדימים. הם גם תומכים בעמדות חברים, שומרים על קשרי ממשל ומספקים חדשות, מאמרים והרצאות בנושא. התנועה קיבלה מידע מרשויות שונות, ביניהן משרד הבריאות, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית, משרד האוצר, משרד החקלאות ועוד. הם גם הגיעו למידע ממוסדות כמו ארכיון המדינה, גלי צה"ל, דואר ישראל ובנק ישראל.

התנועה עוסקת במגוון נושאים, בהם קבינט הקורונה, קופות החולים, חוק חופש המידע, מלחמת 2023, המלחמה בעזה, חרבות ברזל, בנימין נתניהו ונושאים קשורים נוספים. בנוסף, הם עובדים על פרויקטים מיוחדים כדי לקדם את מטרתם.

התנועה לחופש המידע נקטה צעדים משפטיים נגד נציבות שירות המדינה, לאחר שלא עמדו בדרישות חוק חופש המידע. שתי עתירות הוגשו על ידי התנועה לבית המשפט המחוזי בירושלים, כתוצאה מההתעלמות המתמשכת של נציבות שירות המדינה מבקשות המידע של התנועה.

איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה, הגישה את העתירות בשם הארגון. עתירות אלה מתמקדות בשתי בקשות מידע נקודתיות שנותרו ללא מענה במשך תקופה ארוכה, למרות חשיבותן. העתירה הראשונה נוגעת לנתונים על משרות בכירות ובינוניות בשירות המדינה הפנויות באופן זמני או מאוישות באופן זמני על ידי מחליפים. העתירה הספציפית הזו הוגשה במשותף על ידי התנועה וארגון "שומרים", הפועל לחיזוק יסודות דמוקרטיים באמצעות יוזמות תקשורתיות. העתירה השנייה נוגעת לנתונים הגולמיים שאספה נציבות שירות המדינה במהלך סקרים שנערכו בקרב כלל עובדי המדינה במהלך סגר הקורונה הראשון. מטרת הסקרים הייתה להעריך את יכולתם של עובדי המגזר הציבורי לעבוד מרחוק לאור המגפה. התנועה מבקשת גישה לנתוני הסקר המלאים, כנהוג בסקרים הנערכים ברחבי העולם. מאז חודש מארס מתמודדים עובדי מדינה עם הגבלות שונות, ולעתים עובדים לא חיוניים אינם יכולים לעבוד. עובדי מדינה רבים עובדים מהבית, בהתאם להנחיות ולהגבלות. התנועה סבורה כי השאלות והתשובות מהסקר עשויות ללמד האם קיים חשש ממשי ליכולתם של עובדי מדינה לבצע את תפקידם ביעילות מהבית ללא פיקוח ישיר.

העתירות הוגשו לאחר שהתנועה מיצתה את כל המאמצים לקבל תשובה מהנציבות, לרבות פניות ישירות ללשכה המשפטית של הנציבות.

קודם לכן כיהן אריה גרינבלט הן כדובר נציבות שירות המדינה והן כממונה על חוק חופש המידע. כפל תפקידים זה מעורר חשש מובנה לניגוד עניינים, שנאסר במפורש בהנחיה שהוציא נציב שירות המדינה עצמו עוד בשנת 2017. בתחילת מרץ הוחלף גרינבלט על ידי עו"ד אחיה רוזן כנציב, ובכך למעשה בוטל ניגוד העניינים. עם זאת, מאז כניסתו של רוזן לתפקידו, התעלמה הוועדה לחלוטין משורה של בקשות חופש מידע, ולא סיפקה כל מענה. בתנועה מבהירים כי אם בקשות אלה לא יטופלו בתקופה הקרובה, הם ישקלו להגיש עתירות נוספות הקשורות גם לבקשות אלה.

עבור אלה המעוניינים לשתף מידע באופן אנונימי, התנועה מספקת תיבה מאובטחת למסירה מוצפנת של הודעות, תכנים וקבצים. זה מבטיח את סודיות המידע המשותף.

כדי ללמוד עוד על התנועה, אנשים יכולים לעיין באתר האינטרנט שלהם, הכולל קטעים על הסיפור שלהם, מאבקים משפטיים, שקיפות, שאלות נפוצות ודרכים ליצור איתם קשר. התנועה לחופש המידע מדגישה את מחויבותה לשקיפות ולהחזרת המידע לציבור.

אתר האינטרנט של התנועה כולל גם מידע משפטי חשוב, כגון תנאי השימוש, מדיניות הפרטיות והצהרת הנגישות. מסמכים אלה מתארים את הזכויות והאחריות של המשתמשים המקיימים אינטראקציה עם אתר האינטרנט והשירותים של התנועה. התנועה לחופש המידע נקטה צעדים משפטיים נגד נציבות שירות המדינה באמצעות הגשת שתי עתירות חופש מידע לבית המשפט המחוזי בירושלים. עתירות אלה הוגשו לאחר שנציבות שירות המדינה התעלמה באופן עקבי מבקשות התנועה לקבלת מידע. איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה, הגישה את העתירות לטיפול בשתי בקשות מידע ספציפיות שנותרו ללא מענה במשך מספר חודשים.

עתירה אחת מתמקדת בקבלת נתונים על משרות פנויות או מאוישות באופן זמני בדרגים בכירים ובינוניים בשירות המדינה. התנועה לחופש המידע הגישה עתירה זו בשיתוף עם ארגון "שומרים" הפועל לקידום הדמוקרטיה באמצעות פרויקטים תקשורתיים.

העתירה השנייה מבקשת גישה לנתונים גולמיים שנאספו על ידי נציבות שירות המדינה במהלך סקרים שנערכו בקרב כלל עובדי המדינה במהלך סגר הקורונה הראשון. מטרת הסקרים הייתה להעריך את הכדאיות של עבודה מרחוק עבור עובדי המגזר הציבורי בתגובה למגפה. התנועה שמה לה למטרה לקבל את נתוני הסקר המלאים, כנהוג בסקרים הנערכים בעולם.

מאז חודש מארס הוטלו הגבלות שונות על עובדי מדינה, שבעקבותיהן הושעו עבודות שאינן חיוניות. עם יישום ההנחיות וצעדי ההכלה, חלק ניכר מעובדי המדינה עובדים מרחוק. השאלות והתשובות משאלוני הסקר עשויות לשפוך אור על השאלה האם קיימים חששות אמיתיים לגבי יכולתם של עובדי מדינה למלא את תפקידם ביעילות מהבית, ללא פיקוח ישיר.

עתירות אלה הוגשו כמוצא אחרון לאחר שמיצו את כל הניסיונות האחרים לקבל תגובה מנציבות שירות המדינה. התנועה פנתה ישירות ללשכה המשפטית של הנציבות לפני שפנתה לצעדים משפטיים. אריה גרינבלט כיהן בתפקידי דובר נציבות שירות המדינה וחוק חופש המידע של הנציב. עם זאת, כפל תפקידים זה מציב ניגוד עניינים מובהק, שנאסר במפורש בהנחיה שהוציא נציב שירות המדינה בשנת 2017. בחודש מרץ הוחלף גרינבלט בתפקיד הנציב על ידי עו"ד אחיה רוזן, ובכך פתר את ניגוד העניינים. למרות זאת, הוועדה מתעלמת משורה של בקשות חופש מידע מאז כניסתו של רוזן לתפקידו, ולא מספקת כל מענה. אם ימשיכו להתעלם מבקשות אלה, התנועה מתכננת להגיש עתירות בעניינן.

עו"ד מרקביץ' הביע בעתירות דאגה מהתעלמות הוועדה מהחוק ומזכות הציבור למידע. מרקביץ' הדגיש כי לא ייתכן שנשאם, האחראי על ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, יתעלם מהוראות החוק וימנע מידע מהציבור. התנועה מוטרדת במיוחד מפעולות הוועדה במהלך משבר הקורונה, שכן היא פוגעת ביכולתם של האזרחים לעקוב מקרוב אחר תהליך הבחירה לתפקידים ציבוריים בכירים. התנועה מאמינה כי קבלת החלטות עצמאית על ידי בעלי תפקידים אלה חיונית להתמודדות עם האתגרים הבריאותיים, הכלכליים, המשפטיים והחברתיים העומדים בפני ישראל.