התרת הקשר: מדריך לגירושין ונושאים כרוכים

מדריך זה יעזור לכם להבין איך מתחילים את הליך הגירושין בישראל, החל מהבנת השלב הראשוני "יישוב סכסוך ביחידת הסיוע" ועד להחלטה האם לפנות לבית דין רבני או לבית משפט לענייני משפחה. בנוסף, נתייחס להתייחסות כל אחת מהערכאות להיבטים השונים של הליך הגירושין כמו זמני שהות עם הילדים, מזונות ילדים, חלוקת רכוש וכתובה. המטרה היא לצייד אתכם בידע ובכלים מינימליים כדי להפוך את נושא הגירושין, למעט יותר ידידותי.

כיצד להתחיל את תהליך הגירושין ?

ראשית ולפני שאתם מחליטים לפעול, חשוב שתהיו בשלים עם ההחלטה ומוכנים לניהול ההליך. אחרי שנחה דעתכם שזהו הצעד הנכון עבורכם, תפנו לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום דיני המשפחה וגירושין בפרט, חישבו יחד איתו על אסטרטגיה לניהול ההליך כבר בשלבים הראשונים של ההליך. וגם אם אינם מתכוונים לצאת למלחמה (טוב מאוד!) ורוצים לסיים בהסכם גירושין, חשוב שתתייעצו עם עורך דין כדי להבין מה הזכויות והחובות שלכם, מה חשוב לכלול בהסכם גירושין, והכל כדי שתגיעו להסכם הוגן לשני הצדדים.

הליך יישוב סכסוך ביחידת הסיוע

החוק קובע כי הורה המעוניין להגיש תובענה לבית המשפט או לבית הדין הרבני בעניין של סכסוך גירושין ,יידרש תחילה להגיש בקשה ליישוב הסכסוך ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייניי משפחה או בית הדין הרבני.

מטרת החוק היא לסייע להורים המתגרשים לנסות ליישב את סכסוכי הגירושין בדרך  של הסכמה ולצמצם את מספר הזוגות שיגיעו לבית משפט או לבית הדין הרבני.

במהלך תקופת יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע, חל עיכוב הליכים והצדדים לא יכולים להגיש תביעות לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, למעט בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לסעד דחוף (למשל להבטחת קשר הורה עם קטין, מזונות זמניים).

לאחר הגשת הבקשה לישוב סכסוך מוזמנים הצדדים לעד ארבע פגישות ביחידת הסיוע, בניסיון להגיע להסכמות. הפגישות הן ללא עלות, ויש חובה להגיע אליהן.  הפגישות אמורות להיות תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, אלא אם כן, הצדדים הסכימו על הארכה.

אם הצדדים הגיעו להסכמות, ניתן לאשר הסכמות אלו בבית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. אם לא, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, יהיה זכאי להגיש את התביעות שלו ראשון (גירושין, מזונות וכיו"ב) ובכך לקבוע את סמכות השיפוט, כפי שזה יוסבר בהמשך.

קרדיט: יח"צ

בית הדין הרבני או בית משפט לענייני משפחה?

בישראל יש שתי מערכות משפט שעוסקות בענייני גירושין: בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, כאשר בית הדין הרבני הוא היחיד שמוסמך לדון בענייני גט בין בני זוג יהודים וכתובה.

אחת ההחלטות החשובות בניהול הליך גירושין היא ההחלטה לבחור את המערכת המשפטית בה תידון תביעת הגירושין והתביעות הכרוכות בה (כמו רכוש, מזונות, זמני שהות) ומי שיהיה זריז יותר בפתיחת הליך הגירושין  – הוא זה שיקבע איפה יתנהל ההליך.

בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה? אין תשובה נכונה ובחירת המערכת המשפטית תלויה בפרמטרים רבים, בין היתר, בהיקף הרכוש, אופי הלקוחות ורצונם האישי.

כבר עתה אציין כי, קיימת טעות נפוצה בקרב רבים כי בית הדין הרבני עדיף לגברים ובית המשפט לענייני משפחה עדיף לנשים. בפועל, אין חשיבות למגדר הצדדים, אלא לעובדות ונסיבות בכל מקרה ומקרה.

מהו מרוץ הסמכויות? אם אחד מבני הזוג יפנה ראשון לבית המשפט לענייני משפחה, כל ענייני הגירושין יתנהלו בו, מלבד הגט והכתובה שיתנהלו בבית הדין הרבני. אבל, אם מי מבני הזוג יפנה קודם לבית הדין הרבני, שם יתנהלו כל ההיבטים הכרוכים בתהליך הגירושין. במילים אחרות, בן הזוג שיפתח ראשון בהליך הגירושין באיזו מן המערכות, הוא זה שיכריע, לרוב, בסוגיית סמכות השיפוט. 

מדוע זה חשוב? בית הדין הרבני דן בהתאם למשפט העברי לעומתו, בית המשפט לענייני משפחה דן לפי כללי המשפט האזרחי. בשל כך, סוגייה אחת יכולה לקבל הכרעות שונות בשתי מערכות המשפט. לכן, חשוב להקדים את פתיחת ההליך כדי לבחור את סמכות השיפוט בהתאם לאינטרסים של מי מהצדדים.

התייחסות כל אחת מן המערכות להיבטים השונים הכרוכים בהליך גירושין:

• רכוש :בבית הדין הרבני רואים את הבעלות על רכוש מסוים, על הצד שעל שמו הוא רשום. לעומתו, בית המשפט לענייני משפחה, רואה ברכוש שנצבר במהלך הנישואין כשייך לשני הצדדים באופן שווה.
• זמני שהות עם ילדים: בשתי מערכות המשפט ייעזרו בחוות דעת מקצועיות כדי להכריע בסוגיה. עם זאת, בית הדין הרבני יעדיף להכריע לטובת בן הזוג עם הזיקה הדתית, כדי שהקטין "יספוג" יותר את הדת.
• מזונות ילדים: הסוגייה מורכבת מדי. רק אציין כי, גם כאשר ידועים כל תנאי התא המשפחתי, לא ניתן לחשב במדויק את הסכום שייפסק בכל אחת מן המערכות. הסכום תלוי ביותר מדי גורמים וביניהם גיל הילדים, זמני השהות, הכנסות ההורים, וגם דעתם של השופטים/הדיינים הדנים בתיק.

הכתובה, מסמך מחייב?!

כתובה זהו בעצם שטר חוב אותו מחזיקה האישה ועם סיום הנישואין בין בני זוג, זכאית האישה לתבוע את כתובתה. אם האישה היא זו שפתחה את הליך הגירושין, עליה להוכיח כי היא זכאית לכתובתה ואינה זכאית לה באופן אוטומטי. מאידך, אם הבעל פתח ראשון בהליך הגירושין, הוא יהיה חשוף יותר לתביעת הכתובה.

דוגמא שכיחה להפסד כתובה כאשר האישה מבקשת לחלק את הרכוש שנצבר במהלך הנישואין באופן שווה, בהתאם לחוק יחסי ממון (הנוהג בדין האזרחי) ובנוסף, מבקשת לקבל גם את כתובתה, ככל הנראה בית הדין הרבני יורה על הפסד הכתובה. זאת, משום שבית הדין הרבני לא מכיר בחלוקה שווה של נכסים ולא יחייב את הבעל לשלם, בנוסף לחלוקה השווה של נכסים, גם את הכתובה. הסיבות לחיוב או שלילת כתובה רבות ותלויות בנסיבות המקרה.

 הסכם גירושין

רבים חושבים שהליך גירושין הוא בהכרח הליך משפטי ארוך ומורכב, אך זה לא נכון. אפשר ומומלץ לסיים גירושין בהסכמה – על אופן חלוקת הרכוש, תשלום המזונות, זמני שהות עם הילדים ועוד.

מומלץ ביותר להתחיל בהליכי משא ומתן לקראת הסכם גירושין כבר עם פרוץ הסכסוך. יחד עם זאת, אם התחלתם כבר בהליכים משפטיים, זה לא מאוחר מדי – ואפשר לסיים את ההליך בצורה נעימה, מכבדת וללא מלחמות. זיכרו – ברוב המקרים, הסכם עדיף על ניהול הליך משפטי, שהינו הליך מורכב, סוער ומחייב השקעת משאבים רבים לרבות משאבי זמן וכסף. 

הסכם גירושין חייב לקבל תוקף משפטי – בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. כאמור, ענייני הגט והכתובה – ידונו בכל מקרה בבית הדין הרבני, לו הסמכות הייחודית לדון בנושאים אלו.

מדריך זה נכתב בסיוע משרד עורכי הדין שניידר אלכסנדרובסקי - המתמחה במתן שירותים משפטיים בתחום דיני המשפחה על כל רבדיו: גירושין וכל ההליכים הכרוכים בו לרבות מזונות ילדים, מזונות אישה, כתובה, זמני שהות ומשמורת ילדים, חלוקת רכוש, ניכור הורי ועוד..

לייעוץ נוסף מוזמנים לפנות אלינו בטלפון: 08-6551546 או באתר המשרד