מתי נגיש בקשה לעיכוב הליכים פליליים (מדריך משפטי)

סקירה מקצועית מאת עורך דין פלילי מומלץ costagidi

מי מגיש את הבקשה לעיכוב הליכים

הבקשה לעיכוב הליכים מוגשת על ידי הנאשם או בא כוחו אל התובע בתיק. התובע מעיין בבקשה, מצרף את חוות דעתו המנומקת, ומעביר אותה לפרקליטות המדינה בצירוף הנימוקים לבקשה. בסופו של דבר, הבקשה מגיעה אל היועץ המשפטי לממשלה, אשר בתורו מחליט אם להיענות לבקשה או לא.

אם החליט היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליכים, הוא מוסר הודעה לבית המשפט בו מתנהל ההליך. לבית המשפט אין שיקול דעת האם לקבל את בקשת היועץ והוא מצווה להפסיק את ההליך הפלילי.

תנאים נוספים לקבלת הבקשה לעיכוב הליכים

מועד הגשת הבקשה הוא עד אשר מכריע בית המשפט את דינו של הנאשם, דהיינו – האם אשם או זכאי.

כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתנות את עיכוב הליכים תחת תנאים שונים, ובהם:

1. דרישה מהנאשם להביע חרטה, ולמתן התחייבות שלא לעבור עבירה זו, או אחרת, בעתיד;
2. שהנאשם יעבור טיפול;
3. שימונה לנאשם קצין מבחן לתקופה מסוימת;
4. שהנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור;
5. להעמיד את הנאשם לדין משמעתי;
6. בעבירות כלכליות יתכן תשלום קנס.

מעבר לכך, במקרים מיוחדים, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לבקש גם את תגובת הנפגע לבקשת העיכוב. בעבירות מין או אלימות במשפחה lawplili, הנפגע אף זכאי להביע את דעתו בנוגע לקבלת הבקשה.

השיקולים לאישור בקשה לעיכוב הליכים

החוק אינו מונה רשימה סגורה של מקרים בהם תאושר הבקשה לעיכוב הליכים, אך מציין כי זו תוגש לידי היועץ המשפטי בהודעה מנומקת. מעבר לכך, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, החלטה לעכב הליכים: "תינתן על רקע נסיבות יוצאות דופן, הנובעות מנסיבות מיוחדות של העבירה או מנימוקים אישיים מיוחדים של הנאשם."

בין הנסיבות המיוחדות של העבירה ניתן לבחון:

1. האם מדובר בעבירה מוגמרת או בניסיון לעבור עבירה;
2. מהי חומרת העבירה;
3. מהי מידת מעורבותו של הנאשם (למשל, האם מבצע עיקרי או מסייע לדבר עבירה);
4. מה היה המניע לביצוע העבירה;
5. האם היה "צידוק" לעשיית העבירה (למשל, קירבה להגנה עצמית);
6. השלכות ביצוע העבירה והנזק שנגרם;
7. משך הזמן זו בוצעה העבירה והתכנון שקדם לה;
8. העניין הציבורי שיש בהעמדת הנאשם לדין, ועוד.

מעבר לאלו, יבחן היועץ המשפטי לממשלה את הנסיבות האישיות של הנאשם, ובתוכן:

1. מחלה קשה שפקדה את הנאשם או מצב בריאותי רעוע;
2. גילו של הנאשם, האם קטין או דווקא בא בימים;
3. האם כבר ננקטו נגד הנאשם סנקציות מעבר להליך הפלילי;
4. מהו מצבו המשפחתי של הנאשם והאם יש בני משפחה אשר תלויים כלכלית בנאשם;
5. פגיעה משמעותית שעלולה להיגרם לנאשם עקב קיום ההליך הפלילי;
6. עברו הפלילי של הנאשם;
7. חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה והאם נגרם לנאשם (שלא באשמתו) עינוי דין;
8. האם הנאשם הביע חרטה על ביצוע העבירה ופיצה את המתלונן, ועוד.

דוגמה נוספת בה יתכן עיכוב הליכים, הוא כאשר נחתם עם הנאשם הסכם עד מדינה. לצד זאת, מקרה בו נפסק כי לא תתקבל בקשה לעיכוב הליכים, הוא קיומן של ראיות חלשות או לא מספיקות מטעם התביעה.

האם ניתן לחדש הליכים שעוכבו, ואם כן, מתי?

כאשר הליך פלילי עוכב לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ניתן לחדשו בהודעה כתובה לבית המשפט, למשל, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את מתן עיכוב ההליכים. זאת, תחת כללים אלו:

1. בעבירות מסוג "פשע", הן עבירות שעונשן הוא מעל לשלוש שנות מאסר, ניתן לחדש הליכים כל עוד לא עברו חמש שנים מיום העיכוב;
2. בעבירות מסוג "עוון", הן עבירות שעונשן הוא מעל לשלושה חודשי מאסר ועד לשלוש שנות מאסר, ניתן לחדש הליכים עד שנה מיום תחילת העיכוב;
3. בעבירות מסוג "חטא", הן עבירות שעונשן הוא עד שלוש חודשי מאסר, לא ניתן לחדש הליכים שעוכבו.

כלל נוסף הוא, במקרה בו הליך עוכב וחודש, ולאחר מכן עוכב בשנית – אין לחדש פעם נוספת. כמו כן, לאחר שהליך שעוכב חודש, בית המשפט רשאי להמשיך לדון בו מהשלב שבו הופסקו.

סיום

החלטה לעיכוב הליכים אינה ניתנת בנקל, והיא תתקבל רק כאשר מתקיימים נימוקים מיוחדים למתן עיכוב ההליכים. הפרמטרים הנבחנים בעת בחינת הבקשה לעיכוב הליכים הינם רבים, והם תלויים הן בנסיבות העבירה, הן בנסיבות הנאשם הספציפי, ולאור שיקולים ציבוריים שונים. כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה יכול, תחת התנאים בחוק, גם לחדש הליך שעוכב.