סקרי הבחירות בארצות הברית
04.11.20 / 16:11
לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בוצעו סקרים פוליטיים המנסים לחזות מי ינצח בבחירות לנשיאות: דונלד טראמפ הנשיא המכהן המייצג את המפלגה הרפובליקנית מול ג'ו ביידן מהמפלגה הדמוקרטית
שיטת הבחירות בארצות הברית
שיטת הבחירות בארצות הברית משפיעה על אופן ביצוע הסקרים לנשיאות.
לפי השיטה, הבחירות בארצות הברית מתקיימות בכל אחת מ-50 המדינות בארצות הברית וכן במחוז קולמוביה. בכל מדינה מוכרז המנצח על פי העדפתם של הבוחרים באותה מדינה. המנצח בכל מדינה גורף את כל הקולות שהוקצו לה. למשל, למדינת ניו יורק מוקצים 29 קולות, לאוהיו הוקצו 18 קולות, ולניו המפשייר הקטנה הוקצו 4 קולות. כך למשל המנצח באוהיו (ואין זה משנה הפער), לוקח איתו את כל 18 הקולות.
חלוקת הקולות (אלקטורים) נעשית לפי גודלה של המדינה. ככל שהמדינה גדולה יותר מוקצים לה יותר אלקטורים.
סקרי הבחירות שמתבצעים חוזים מי ינצח בכל מדינה, על מנת להרכיב תמונה שלמה ולנסות לנבא מי יצליח לגרוף 270 אלקטורים מתוך 538 האלקטורים שמוקצים בבחירות, ויבחר לנשיא הבא של ארצות הברית.
סקרי הבחירות לנשיאות
מכוני סקרים המתמחים בביצוע של סקרים פוליטיים, מתכננים את ביצוע הסקרים בקרב משקי בית אמריקאים.
הסקרים מתבצעים בטלפון או באמצעות האינטרנט. המשיבים לסקרים מתבקשים לציין למי הם יצביעו בבחירות לנשיאות. מכוני המחקר ינסו לזהות האם אותו אדם שהשיב לסקר אכן מתכוון לממש את זכות ההצבעה שלו, או שמא הוא מצביע מהכורסה בלבד, כלומר לא יממש את זכות ההצבעה ולכן גם לא ישפיע. על כל מכון סקרים שמבצע סקר לקראת הבחירות לוודא שהמדגם של המשתתפים בסקר אכן מייצג את האוכלוסייה הכללית.
כיסוי הסקרים בתקשורת
הבחירות לנשיאות עניינו את כל העולם, וגם אנו בישראל עקבנו אחריהן באופן מוגבר. מהדורות החדשות כיסוי את הסקרים שהתבצעו, תוך התייחסות למדינות השונות, ובמיוחד למדינות שבהן אין נטייה גמורה לאחד הצדדים, כפי שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות בעבר (מדינות מתנדנדות).
הסקרים הציגו מדינות בהן קיים פער גבוה בין שני הצדדים, ומדינות בהן קרב צמוד.
השפעת השימוש בסקרים על הציבור
סקרי הבחירות מבקשים לחזות את תוצאות הבחירות. הם אינם קסם אלא פרי של מתודולוגיה סדורה לעריכת סקרים. באמצעות קבוצה קטנה של אזרחים מתוך האוכלוסייה הכללית הגדולה בארצות הברית, ניתן לנבא מהי דעת הקהל בנושא. הסקרים מנסים לשקף את המצב הנוכחי כפי שהתקיים בשעת ביצוע הסקר. לסקרים המפורסמים בתקשורת יכולת השפעה על הציבור בכמה אופנים: הם עשויים לעורר שאננות אצל הצד המנצח, אך גם עשויים להביא לו לתמיכה גבוהה יותר מתוך העדפת חלק מהציבור להצביע לצד שנתפס כצד המנצח. הם עשויים לגרום לייאוש אצל הצד הצפוי להפסיד, אך מנגד ליצור כאמור שאננות בצד השני, ולמוטיבציה להצביע דווקא עבור האנדרדוג.
לאחר הבחירות
לאחר פרסום הסקרים מגיע היום הגדול, שהוא יום הבחירות, ולאחריו מוכרז המנצח. בבחירות 2020 בשל מגפת הקורונה, הייתה הצבעה מוקדמת מאסיבית, עד כי במדינות מסוימות עלה שיעור המצביעים המקדימים על שיעור המצביעים כולו בבחירות הקודמות. על השפעת ההשתתפות המאסיבית בהצבעה המוקדמת על ההחלטה למי להצביע, וההשפעה של אחוזי ההצבעה על כל אחד מהמחנות, ייערכו עוד מחקרים שינתחו את הבחירות.