ריקי קיטרו תאיר את הדרך
29.12.11 / 06:15
מאת: רות קרייתי חמש שנים לאחר מותה, תאיר ראדה עדיין מתקשרת עם ריקי קיטרו שטוענת בלהט: האמת תתגלה
מאת: רות קרייתי
חמש שנים לאחר מותה, תאיר ראדה עדיין מתקשרת עם ריקי קיטרו שטוענת בלהט: האמת תתגלה בקרוב
יומיים לאחר הרצח האכזרי שזעזע מדינה שלמה, רצח הילדה תאיר ראדה, התייצבה ריקי קיטרו בזירת הרצח וקבעה נחרצות: 5 ילדים רצחו את תאיר. לכאורה הטילה קיטרו 'פצצה' בזירת הפשע, אך החוקרים האדישים משכו בכתפיהם והמשיכו לחקור ממצאים לא נכונים, שהובילו בסופו של דבר להרשעתו של רומן זדורוב רצף בית הספר. למרבה הפליאה, יש מי שמאמין לקביעה הנחרצת של קיטרו. האם האבלה אילנה ראדה שטוענת בלהט שגם הממצאים מוכיחים שרומן זדורוב חף מפשע. איך היא עשתה את זה? חמושה בסקרנות ללא גבול יצאתי לשטח כדי חקור את קביעתה החד משמעית של ריקי קיטרו, את הממצאים האבודים, את החורים בחקירה, את המסקנות, את המפגשים הקבועים בין ריקי ואילנה ראדה, את המסרים הברורים של תאיר מעולם האמת, שהובילו למפנה המיוחל. ככה זה כשהמטרה מקדשת את האמצעים - תפיסת הרוצחים האמיתיים.
[caption id="attachment_16096" align="alignright" width="300" caption="רות קרייתי"][/caption]תאיר ראדה בתם של שמואל ואילנה מוותיקי קצרין, נמצאה בתאריך 6 בדצמבר 2006 מתבוססת בדמה באחד מתאי השירותים בבית ספר התיכון 'נופי גולן'. הפתולוג שקבע את שעת הפטירה 13.30 בצהרים כתב בדו"ח כי גרונה שוסף פעמיים וכי נמצאו פצעי התגוננות על ידיה. על פי עדויות חבריה, בשעה 13.20 עזבה תאיר את הפרגולה באמצע שיעור תיאטרון ועשתה דרכה לכיוון הברזייה שבשטח בית הספר. אלא שבמקום לפנות לברזייה, פנתה תאיר לקומה השנייה בבניין בית הספר. שני תלמידים ראו את תאיר הולכת לבדה, עליזה וחייכנית כהרגלה. היא נשקה לאחד מהם.ונכנסה לשירותים מהם לא יצאה עוד לעולם. 5 תוקפים מחכים לתאיר בשירותים. האחד מהם מושך בשערותיה והתוקף השני מחזיק בידו השמאלית סכין. הוא משסף את גרונה פעמיים והיא מתמוטטת על הרצפה. התוקפים מנקים את דמה עם ניירות טואלט, משליכים אותם לאסלה וסוגרים את המכסה. תאיר נגררה לתא והונחה על מכסה האסלה. אחד התוקפים נכנס לתא בו מונחת תאיר, נועל את הדלת מאחוריו, מטפס על הקיר ויוצא מהתא. במנוסתו, השאיר התוקף דם מבגדיו על הקירות והותיר גם את עקבות נעליו ברצפה.
מדברת עם תאיר
הרצח המזעזע תפס את ריקי קיטרו יומיים לאחר שחזתה את מקום מסתורו המדוייק של בני סלע, האנס הבורח שכל המדינה חיפשה אחריו. תפיסת האנס לוותה בהד תקשורתי וצוות מיוחד של ערוץ 10 יצא אל ביתה לתעד כיצד היא עשתה את זה. כששמעה ריקי על רצח תאיר, היא החליטה לצאת לזירת הפשע ולמצוא את התשובה, מי רצח את תאיר ראדה?
כשהגיעה ריקי קיטרו לבית הספר 'נופי גולן' בחברתו של חוקר בכיר במשטרת חיפה, היא עלתה לקומה השנייה, נכנסה לזירת הרצח בחדר השירותים ושחזרה את מה שאירע שם. ריקי: "ראיתי את תאיר היא זעקה אלי. היא דברה איתי והראתה לי את כל מה שהתרחש שם. היא תיארה לפני את הרצח, את המכות שקיבלה ואת חמש דקירות. היא ספרה לי שנרצחה בחדר הגדול, בין הברזייה לשירותים ולא בתא עצמו. לשם, היא אמרה שגררו אותה אחרי הרצח. היא אמרה לי מי רצח אותה: 2 בנות ו- 3 בנים שאחד מהם ענד תכשיטים אינדיאנים ונראה עם שער ארוך. השני חבש כובע ונראה כמו רוסי וילדה צעירה בלונדינית, נמוכה מתאיר. היא תיארה איך תפסו אותה מאחור וחתכו לה את הגרון. היא אמרה לי שמות ותיארה את כלי הרצח, סכין משוננת ואמרה שהסכין תקועה על גזע עץ בחצר בית הספר. אמרתי לחוקרים שיחפשו את הסכין על גזע עץ, אך הם לא לקחו את עדותי ברצינות ועד היום לא מצאו את הסכין בו בוצע הרצח. תיארתי לשוטרים את הרצח בזמן שאף אחד עדיין לא ידע איך היא נרצחה, איך הם פספסו את זה? אני לא יודעת".
יומיים לאחר הרצח, יצרה ריקי קיטרו קשר עם אילנה ראדה, אימה של תאיר. על ההיכרות שהובילה לחברות מופלאה ולפגישות מרתקות, מספרת אילנה: "כשריקי התקשרה אלי בפעם הראשונה, הייתי מאוד מבולבלת. היא הציגה את עצמה ואמרה לי 'אני מדברת עם הבת שלך'. כל כך נבהלתי, נפל לי הטלפון מהיד וביקשתי ממנה להתקשר אלי אחרי ה'שבעה'. זה נראה לי הזוי ומופרך לא רציתי להאמין לדברים כאלה, לא רציתי לשמוע. ריקי אמרה לי 'אני יכולה לספר לך עוד כמה דברים, תתקשרי אלי מתי שבא לך'. למחרת בבוקר התקשרתי אליה. הבית היה סואן וגדוש באנשים שבאו לנחם, אז נכנסתי לאחד החדרים כדי לדבר איתה בלי שיפריעו לנו. היא לא עשתה לי הנחות וסיפרה לי דברים שאף אחד לא ידע עדיין. היא סיפרה לי במדויק איך הילדה נחתכה. באמצע השיחה הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לשמוע את התיאורים המזעזעים זרקתי את הטלפון מממני. כל הללה חשבתי על מה שריקי תיארה לי ולמחרת לא נרגעתי ושוב התקשרתי אליה והיא אמרה לי: 'נכון שקשה לך לשמוע? לא אספר לך סיפורים, אספר לך רק את האמת. נכון שאת יושבת בחדר כך וכך, ויש סביבך חפצים כאלו?'. היא תיארה לפני את החדר במדוייק, הייתי בהלם. היא אמרה לי: 'הבוקר התפוצצה לכם מנורה במטבח'. קול קטן אמר לי בלב 'אל תכנסי לזה'. מצד שני לא הבנתי איך היא יכלה לדעת כל כך הרבה דברים ואת כל הפרטים הקטנים האלה? הייתי בשוק."
חקירה צולבת?
שבוע ימים לאחר הרצח עצרה המשטרה את רומן זדורוב. רצף בן 29 שעבד בשיפוצים בבית הספר. הרצח התרחש שעות אחדות לפני סיום יום עבודתו האחרון. בתחילה הכחיש זדורוב כל קשר לרצח, אך לאחר שמונה ימי חקירה כינסה המשטרה מסיבת עיתונאים והודיעה כי זדורוב הודה ברצח ואף שחזר בפני החוקרים את המעשה. על מעצרו של זדורוב, מספרת אילנה: "החוקרים שיתפו אותנו בכל מהלכי החקירה. ביום שהשוטרים עצרו את זדורוב זימנתי אותם לביתי ושאלתי אותם איך הם ממשיכים בחקירה. הם סיפרו לי על שיטת האסטרטגיה והצמצום ואמרתי להם שהמוקד העיקרי זה התלמידים בכיתות ח', תלמידי השכבה ותלמידי החוג לתיאטרון. החוקרים אמרו לי 'פה לא עשינו הנחות וחקרנו אחד אחד.' אחד השוטרים אפילו אמר לי: 'אנחנו מכירים אותם שתי וערב'. שאלתי אותם לגבי ילדה מסויימת שלמדה עם תאיר בכיתה. היא התאימה לכל שלושת הרבדים. היא הייתה איתה באותה כיתה, באותה שכבה וגם במגמת התיאטרון ואז התברר לי לתדהמתי שהיא לא נחקרה. הם הבטיחו לבדוק את הנושא והלכו. עם עובדות כאלה מוצקות, אני שואלת איך יכול להיות שהם פספסו אותה? איך היא נעלמה מעיניהם בחקירה ספציפית? הילדה הזאת הוברחה על ידי הוריה מהעיר וחזרה רק אחרי שתפסו את רומן."
החוקרים עזבו את ביתה של אילנה בשעה 14.00 בצהרים ובשעה 16.00 הופיע בביתם כתב ערוץ 10 וסיפר למשפחה כי ייתכן שהרוצח נתפס והחוקרים יכריזו על כך במסיבת עיתונאים המתוכננת לשעה 18.00 בערב. אילנה: "איך יכול להיות שהחוקרים לא סיפרו לי את זה? הם היו אצלי בבית שעתיים לפני כן. קיבלתי את ההלם של חיי. בשעה 18.00 עלינו למועצה שם חיכה כל הצוות מוכן ומזומן להצהיר חגיגית, קבל עם ועדה על תפיסתו של רומן. נכנסתי עם אזולאי, שהיה אז מפקד צוות החקירה לאחד החדרים ושאלתי אותו איך הם לא סיפרו לי על תפיסתן של הרוצח? אזולאי ענה לי: 'תשמעי אילנה, זדורוב הוא בוודאות מלאה הרוצח של בתך.' הסתכלתי עליו המומה ואמרתי לו שלא איכפת לי מי הרוצח אבל, יש לכם את כלי הרצח ביד? בגדים מוכתמים בדם? משהו שקושר אותו לרצח? והוא ענה לי: 'לא, אבל אנחנו בודקים עכשיו. בדיקות נשלחו למעבדות וכרגע הצוות עושה שחזור עם הרוצח.' עניתי לו: 'רגע, רגע, עכשיו מה-זה הטרפת אותי. אתה יושב פה איתי כשאו ט וטו אתה יוצא בהכרזה לתקשורת, כשאתה אפילו לא יודע איך הוא יגיב בזמן השחזור?'. המפקד קם כולו בלחץ וצעק עלי שאני לא יודעת כלום ושזה הרוצח במאת האחוזים. זהו זה, הכל סגור, אבל אין לו שום הוכחות ביד ועם זה הוא הולך לנופף בדגל שתפסו את הרוצח? קמתי, העפתי את השולחן בעצבים ויצאתי מהחדר. לא יכולתי להישאר במסיבת העיתונאים. לא יכולתי להיות בסרט המוטרף הזה יותר. מאותו רגע ביקשנו מהפרקליטות שיתנו לנו לקרוא את כל התחקירים וההצלבות אבל סרבו לנו בטענה שנשבש את הליכי החקירה."
חמסה כתומה
למעלה ממאה ראיות נותרו בזירת הרצח של תאיר ראדה, ביניהם טביעת נעלים, שערות, עקבות DNA וטביעת אצבעות. את כל אלו חזתה ריקי קיטרו בטרם מצאו החוקרים בזירת הרצח. ריקי: "אמרתי להם שתאיר מחזיקה בידה שערות של אחד הילדים, עוד לפני שהם ידעו על כך וכדאי שיבדקו את זה. אמרתי שעקבות הנעלים בזירת הרצח הם של נעלי ילדים. אמרתי שלא ימצאו בנעלים של זדורוב עקבות של דם וגם לא בקיר, וכך היה. הנעלים של זדורוב נמצאו עדיין מאובקות מעבודתו, ללא עקבות דם. למרות זאת המשטרה לא עשתה כלום עם זה. אמרתי שהרוצח שמאלי ואילו רומן זדורוב הוא ימני. כשהוא שחזר את הרצח, הוא החזיק את הסכין בידו ימינית, מבלי שבכלל יבין מה הוא עושה. רומן שחזר את הרצח עם סכין יפנית אבל הרצח בוצע עם סכין משוננת. לא היה להם מניע לרצח והשחזור לא היה מדוייק בכלל. החוקרים התעלמו מכל הסימנים המצביעים על חפותו ומיהרו להכריז עליו כעל רוצח, רק כדי לסגור את התיק כמה שיותר מהר."
החברות בין ריקי קיטרו ואילנה ראדה הלכה והתהדקה עם הזמן. השתיים הרבו לשוחח בטלפון והתראו מידי כמה שבועות. מידי פעם שחררה ריקי עוד מסרים ועוד עדויות חדשות מתאיר הנמצאת בעולם האמת. אם יש קמצוץ של דבר כלשהו שיכול להסביר את כוחותיה מופלאים של ריקי קיטרו, הרי הוא סיפור החמסה. באחד המפגשים בין השתיים, מפגש שצולם ותועד עבור תוכנית ששודרה ערוץ 10, הגיעה אילנה ראדה למשרדים של ריקי בכרמל, בעיר חיפה. אילנה התיישבה בחדר ההמתנה וחיכתה לריקי שתתפנה מעיסוקה. היא הביטה על הקירות המקושטות ב'חמסות' רבות וחשבה לעצמה: "גם לי יש קיר כזה בבית, מלא בחמסות מכל מיני מקומות בעולם." אילנה הביטה ב'חמסה' מיוחדת חרוטה בשמה של ריקי וביניהם הייתה גם חמסה מדהימה בצבע כתום. אילנה: "איזה חמסה יפה חשבתי לעצמי. לא הפסקתי להסתכל עליה. אחר כך נכנסנו לחדר של ריקי. הצלם צילם ותיעד את המפגש בינינו. ריקי דיברה עם תאיר ואמרה לי שתאיר שואלת למה לא צבעתי את השערות. הייתי חבושה בכובע, לריקי לא הייתה אפשרות לראות שלא צבעתי את השיער שלי מזמן. תאיר ביקשה מאיתנו שנשים לב לאח שלה שמרגיש מוזנח. ריקי העבירה לנו מסרים ברורים מאוד מתאיר, עם תיאור מדוייק של הרצח. איפה זה קרה, איך זה קרה ואת הכל תיעד הצלם במצלמתו, לכתבה בטלוויזיה שנעשית על תאיר. כשסיימנו את המפגש, היה כבר מאוחר. יצאנו כולנו החוצה וריקי נעלה את הדלת. פתאום היא שלפה מהקיר את החמסה הכתומה ואמרה לי: 'קחי. אמרו לי לתת לך את זה'. התייבשתי במקום. הייתי בהלם מוחלט ולא יכולתי להוציא הגה מפי. באותו רגע חשבתי לעצמי שאף אחד לא יאמין לי אם אספר לו את זה. צריכים להיות שם בזמן אמת כדי להיווכח בעיניים שזה קרה. לקחתי את החמסה ותליתי אותה בבית והיא שם עד היום, כעדות לכוחות המיוחדים של ריקי."
"חקירת חכמי חלם"
המילה האחרונה ברצח תאיר טרם נאמרה. בחודש ספטמבר אשתקד שלח בית המשפט המחוזי בנצרת את רומן זדורוב למאסר עולם. מהלכי המשפט ודרך התנהלותו הותירו את ההורים השבורים חסרי אמונה. ההורים האומללים לא מפסידים אף דיון אבל גם שם הם מגלים שלא קיבלו תשובות לשאלות שנותרו פתוחות. קשר השתיקה של חברותיה של תאיר שעשו עליה חרם לפני הירצחה. השחזור שיה צריך להתאים לרצח ולא ההפך ורומן שנתפס בעיני ההורים כמי שהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. אילנה: "לא אהבנו את התנהלות של בית המשפט. הגענו למשפט אחרי שלצערי שכבר איבדנו את האמון במשטרה. עם הזמן ראיתי לפי ההתנהלות שם שברור שהם הולכים להרשיע את זדורוב. הם עשו הנחות לילדים וכל ילד טען בחקירה שהוא לא זוכר ולא יודע מה קרה ביום הרצח. הילדה שביקשנו שתיחקר במשטרה הגישה בקשה שלא נהייה בדיון שלה, כי היא לא יכלה להסתכל לנו בעיניים. עכשיו אני צוחקת תגידי לי את, כמה צירופי מקרים אפשר למצוא על בן אדם אחד? תוך כדי המשפט התברר לנו שהיא ועוד ילדה אחת היו בשירותים בזמן הרצח והן גם העידו על כך. עוד התברר לנו במשפט שכל מה שריקי אמרה זה אחד לאחד, אבל זה לא נחקר עד תום. מתוך הדו"ח הפתולוגי נמצאו 5 משיכות בשיער שלה ושהיא עברה התעללות ומכות פיזיות. יש עדות לכל מה שאני אומרת לך עכשיו. צוות של שני אנשים, אחד מהם מומחה סאונד וקול פענח את הקלטות והשני עד מומחה שהחליט על דעת עצמו לחקור את הרצח, בעקבות המקרה של ברנס. השניים יצאו לחקור את זירת הרצח והגישו עתירה לבג"ץ בבקשה לפתוח מחדש את התיק כי יש עדויות חדשות. בית המשפט טען שהסרט שרלטני. המצב הזה לא קל לנו. יש הרבה ייסורים ועצבים בבית. בעלי חלה, אימי חלתה ואבי נפטר. כל זה קרה לנו בעקבות הרצח. עכשיו התהייה שלי היא איך אני נשארת בריאה ושלמה? תאיר מחזיקה אותי והאמת תבוא, כמו שריקי אומרת. כשאני חושבת איך הם הרשיעו את זדורוב, אני שואלת על סמך מה? אין דם בנעלים שלו. טענו שהוא דרך עליה כשהממצאים מראים אחרת. אם היה מלא דם בזירה, אז איפה הדם בעקבות שלו? איפה הדם?. הוא גם לא רחץ את הנעלים, הם נמצאו מלאות באבק. ילדה אחת אמרה 'אני יודעת מי רצח את תאיר, רק שלא מרשים לי לספר.' בבית המשפט היא הודתה שאמרה את זה אבל היא לא זוכרת מי רצח את תאיר. למה לא חקרו אותה עד שתודה בזה? למה בית המשפט החליק את העדויות האלה? לצערי הרב חקירת זדורוב הייתה כמו חכמי חלם."
ארבע שנים לאחר הרצח, בחודש ספטמבר 2010 קבע בית המשפט: "אין ספק שהנאשם שלפנינו הוא הנאשם ברצח תאיר ראדה" ושולח את זדורוב למאסר עולם. הסתיים המשפט ועימו כל השאלות שנותרו מיותמות, כל החורים בחקירה חוסלו והספקות נשארות ללא מענה.
המפנה המיוחל שמשפחת ראדה תולה בו תקווה רבה הגיע ב- 23 באוקטובר 2011. רומן זדורוב הגיע לבית המשפט העליון בירושלים וביקש שיאפשרו לו להחליף את עורך דינו שייצג אותו עד כה בסנגוריה ציבורית וכך נפתחה תיבת הפנדורה בשנית. לראשונה מאז הורשע ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל ונשלח למאסר עולם, רומן זדורוב דיבר מול מצלמות הטלוויזיה של חדשות ערוץ 2 והביע אופטימיות בנוגע לסיכויים שלו לצאת לחופשי. באותו בוקר הוא הגיע לבית המשפט העליון כדי לבקש להחליף את הייצוג המשפטי, ואמר כי הוא מאמין שיזוכה.
ריקי קיטרו שנשארה בקשר מיוחד עם אילנה ראדה סכמה את הפרשה: "עולם המיסטיקה עולה דרגה נוספת. מעולם לא היה שנרצח העביר מידע חמש שנים אחרי מותו. תאיר מלווה אותי כל הזמן ולאחרונה אמרה לי שבקרוב מאוד כל האמת תצא לאור בפרשה. כל מה שאוכל להוסיף לפרשה האומללה זה שכיום הילדים גדלו. אחד מהם עומד לפני גיוס והשני עדיין לומד."