12.01.17 / 16:30
מדוע עולמות הרגש והמוח של נשים וגברים שונים כל-כך וכמעט בלתי ניתנים לגישור? מה חושב דארווין על ונוס ועל מארס? וכיצד עלינו, האנשים הקטנים שמבקשים רק לאהוב בפשטות, להתמודד עם הפערים?
כמעט בכל תחומי החיים ניתן ליצור מחיצות, לבצע השוואות, לזהות דמיון ושוני ולתייג את הפרט. כך אנו יוצרים זהויות אישיות וקולקטיביות, הטרוגניות אנושית וצבעוניות חברתית.
מגדר הוא מרכיב מרכזי של זהות, המושפע מגורמים חברתיים וביולוגיים, לעיתים אף סטריאוטיפיים, כאלו שבכוחם לחזק את הניגודים ואת אי-השוויון בין המינים. הזהות המינית היא רבת ממדים בשל היווצרות קשת רחבה ומגוונת של סוגי נשיות וגבריות או השילוב ביניהם.
המגדר איתו אנו מזוהים ע"י החברה, הוא נושא שיח בן שנים שנבדק ונחקר מנקודות מבט שונות, בחלקן אף נרשמה גלישה מגבולות המין הביולוגי. ניתן אפוא לומר שכל אחד מאיתנו חקר את זהותו המינית במהלך חייו, בין אם באופן מודע ובין אם לאו. הממצאים השונים מובילים את כולנו למסקנה אחת ואולי היחידה ששני המינים יסכימו לגביה:
נשים מנוגה, גברים ממאדים.
נוגה, או בשמה הלועזי "ונוס", היא אלת היופי והאהבה, המקבילה של אפרודיטה, המכונה גם "זה יהיה השם של הבת שלי". יש לה אפילו סמל משלה- נו, זה עם העיגול והקווים המאונכים. קלאסי.
רבות יסכימו איתי בנוגע לתחושת אי הנוחות לנוכח קיומה של ונוס, ספק המצאתה. הבחורה הזו, אלוהית ככל שלא תהיה, הציבה לנו בנות, רף גבוה מידי. זוהי לא קריאה לטקס שריפת חזיות, אם כי ניסיון עמוק וכן, להבין מה החבר'ה המוזרים ממאדים רוצים, ולמה לעזעזאל במאה ה-21 אין טיסה ישירה לכוכב הקטן והאדמדם הזה?
מאדים הוא הגרסה העברית ל"מארס", שמו של אל המלחמה הרומי. סמלו הזכרי המוכר המורכב מחץ ועיגול, מייצג את המגן והחנית של מארס. למרות קווי המתאר העדינים שלו הוא מבקש להפגין כוחניות ונכונות לעימות בלתי-מושכל. מיותר כעת לציין את הקשר הישיר לטענה המרכזית בעניינינו. אתם מתחילים לרדת לסוף דעתי? למה ישר מלחמה? בואו ננסה לדבר באווירה טובה, סביב שולחן זוגי בפינה חשוכה של בר שכונתי, על השולחן נר דולק ושתי כוסות יין ארומאטי.
באופן שלא יפתיע רבים, הניסיון לא עלה יפה עם האשליות. עולמות הרגש והמוח של נשים וגברים שונים וכמעט בלתי ניתנים לגישור. להלן מובאים חלק מן ההבדלים בין שני המינים והגורמים לחוסר תקשורת מעין זה:
הגודל כן קובע.
הזכר לקח "פור" של שני סיבובים על הנקבה בקרב על גודל האזורים במוח שקשורים במין. נשים וגברים חושבים על מין, מגיבים למין וחווים מין בדרכים שונות, כל אחד והפנטזיה שלו.
לגברים, למעשה יש מונופול בשוק עיבוד מחשבות על מין. אם לדייק, שמונים וחמישה אחוז מקרב גברים בגילאי 20-30, חושבים על מין פעמים רבות ביום. נשים, לעומת זאת, משאירות זמן במה למחשבות נוספות. החל בעניינים כמו דיאטה וגיהוץ כרטיסי אשראי, וכלה בצילומי סלפי עם האחיינית הקטנה, זו שבנצי הלא-מסורס מנסה לזווג בנחישות ובחוסר מודעות מוחלטת. נדמה שזו תסמונת מוכרת בקרב המין הזכרי. מקרה זה משליך מסקנותיו על תחומים אפורים נוספים שכמעט לא ניתן להביא לתמימות דעים, ואף-על-פי כן התשובה ברורה כשמש- הגודל תמיד קובע.
החיים הם קומדיה לאלה שחושבים וטרגדיה לאלו שמרגישות.
ניגודים בהתייחסות לרגשות של בנים לעומת בנות כבר מגיל ילדות, והדפוסים שאימצו אבותנו ואימהותנו הקדמונים, יצרו מיומנויות שונות אצל גברים ונשים. גברים נעשים בקיאים במזעור רגשות הקשורים לפגיעות, אשמה, פחד וכאב. הם מסתפקים מדיאלוג ענייני על דברים, כל מיני דברים.
נשים בקיאות בפענוח אותות רגשיים מילוליים ובלתי-מילוליים, ובהבעת רגשות והעברתן לזולת. לכן מבקשות להוסיף הקשר רגשי לשיחה. כאשר בקשה זו לא באה על סיפוקה, מגיע הבכי- הפחד העמוק ביותר של הגבר. גברים מתגאים בעצמאות קשוחה וחוששים מכל דבר העלול לקרוא עליה תיגר, בעוד נשים נוטות לראות את עצמן כחלק ממרקם של קשרים, שקרע ביניהם שווה-ערך ל'אסון הספר שהתבלבל בצד של הפוני'.
מונוגמיה.
ההתנהגויות של זכרי המין האנושי משתרעות על פני טווח רחב- מפוליגמיה מוחלטת ועד מונוגמיה מוחלטת. ההשערה היא שהדבר נובע מגנים ומהורמונים שונים. גברים נושאים גן האחראי לייצור קולטני ואזופרסין (מעודדי המונוגמיות). חלקם זכו בגרסה ארוכה של הגן וחלקם בקצרה יותר, זו שמקטינה את הסיכוי של השניים להיפרד מהרווקות ולהתחייב לאישה אחת. השאלה המתבקשת כאן, אם כן, היא: האם אתם חושבים שחסרים קריטריונים להערכת גברים במחברות השחורות של בנות המין היפה? או שמא כדאי להשקיע מאמץ קל בבדיקת אורך הגן שיחליט אם יש טעם לבזבז אנרגיות של ששת החושים שלי עליו, או לא? תבינו, האינטואיציה שלי כמהה לחופש.
מכל מקום, מסתמן שגם נושא זה ניתן לחתום באופן שישפוך אור על אי-ודאויות מיותרות נוספות- כמה שיותר ארוך יותר טוב.
ערים?
בקרב שני המינים, כדי להגיע לעוררות מינית יש לכבות חלקים מסוימים במוח, אלו הקשורים לדריכות, למודעות עצמית ולדאגה. בעת קיום התנאים הללו, גברים מגיעים לשיא מיני בקלות יחסית, אין כל מסתורין באורגזמה של הגבר. אצל האישה בניגוד מוחלט, מדובר באירוע ביולוגי מורכב יותר, סמוי וניתן לזיוף. החוויה העל-חושית גורמת לאישה להרגיש קרבה ואמון כלפי הפרטנר שלה, היא מתמסרת ונותנת ביטוי גופני לסיפוק המיני מהמאהב שלה. אולם, עם כל העומק שברגשות אלו ובאופן מנוגד להם, גילו חוקרים שקיים קשר בין סימטריה של גוף הגבר ובין האורגזמה הנשית. לגברים סימטריים יותר, נדרש זמן קצר יותר להגיע למעמקייך, הסיבה לכך מתייחסת למאפיינים האבולוציוניים של חתירה לרבייה. דארווין בוודאי מתהפך בקברו.
זודיאק, תגיד, איפה צדק?
ייתכן שהמציאות היא שיש שני סוגי גברים- אלה המחפשים מין לוהט ואלה המעוניינים בביטחון, בנוחות ובגידול ילדים- עת שנשים תרות באופן מתמיד אחר הגבר המשלב את שני הסוגים. בהקשר זה, ברצוני להזכיר את נפלאות התמיסה האחידה של שמפו ומרכך שזכתה לפופולאריות היסטרית. מדוע שלא ננסה זאת גם עם גברים? בסך הכול מתבקש כאן תכנות גנטי קל, לא משהו שהאדם לא השכיל לשים ידו עליו. לדאבוננו, המדע מראה שאין זו אלא משאלת לב ועלינו להשלים עם אתגר היחסים הבין-אישיים.