תרבוש רב קומתי? זאת זכותי!

גם אני, כמו רבים מתושבי ישראל, ואולי גם רבים בעולם, צפיתי בהתרגשות בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות. מדורת השבט הכמעט אחרונה של מדינת ישראל. הנחו את הטקס ברוב חן והדר אביב אלוש ולינור אברג'יל המקסימים והיפים.

למחרת הטקס, נרעשה הארץ. לא בגלל משיאי המשואות שלכתוב עליהם קצרה היריעה, אלא בגלל השביס והשימלה של המנחה.

כיסוי ראש מסוג '''תרבוש רב קומות'' הוא טרנד אופנתי.
נכון, תמיד ידעתי להימנע מאופנה בלתי מחמיאה, וכשהגעתי לגיל 50 הפסקתי ללבוש חצאיות מיני.
אני גם לא שייכת למגזר כזה או אחר שעל פי מנהגיו דרוש כיסוי ראש, כך שזה אף פעם לא באמת הטריד אותי.
אבל זאת תמיד היתה ותהיה הבחירה שלי, ואף שופט בדימוס לא יגיד לי אחרת.

אני חיה במדינה יהודית ודמוקרטית, ולכןזאת זכותי המלאה ללבוש או לחבוש כל מה שאני בוחרת, ובוודאי כאשר אני לא פוגעת באף אדם אחר.

כאשר שופט בדימוס טוען ש''תרבוש רב קומות'' נכפה על נשים דתיות, זאת בורות (הנכון הוא שנשים נשואות נוהגות לחבוש כיסוי ראש במגזרים מסוימים) וכאשר מנחת טקס המשואות חובשת כיסוי ראש והמראה שלה גורם לו ''להימלט על נפשו'' הרחק מהטלוויזיה, זאת אמירה מבעיתה.
עוד הטרידו את השופט בדימוס גם החיטובים של המנחה היפהפייה, אשר טרח לציין את שדיה של המנחה כ''מראה ניחומים לצופים החילוניים''.....
ואם זה מה שמבהיל את ''כבודו'', וכך הוא מתבטא, אז כאן אני מתחילה להיבהל. מאוד. שלא לומר מתחלחלת עד עמקי נשמתי.

אני לא רוצה לחשוב על מה ביסס ''כבודו'' את פסיקותיו ביושבו כשופט צדק בבית המשפט. האם מלבושי התובעים/הנתבעים או צבע עורם השפיעו עליו ? או שמא הושפע מהיקף החזה או עומק המחשוף של הנשים העומדות מולו ?
ביטויים סקסיסטיים, הגובלים בגזענות, שבאים מפיו של שופט לשעבר, גורמים לי לעצב, תסכול וחרדה גם יחד.

נכון להיום, לינור אברג'יל, שמלבד היותה אישה זוהרת, מלכת יופי עולמית, ובעלת אומץ בלתי רגיל, היא גם אשת איש, אמא, שומרת מצוות, וגם עורכת דין, וראויה ביותר להיות מנחה של טקס ממלכתי ומרגש, כפי שעשתה בחן רב, היא היא מלח הארץ.

אז מה באמת הטריד את ''כבודו'' בדימוס ? צו האופנה או החשש לאובדן ההגמוניה האשכנזית - החילונית - הגברית ? האם הנשיות מלאת העוצמה שהשתלטה לו על המסך בהפתעה הפחידה אותו ?

הגיעה העת להתקדם, ולהבין שהחברה הישראלית הינה הטרוגנית ויש בה מקום של כבוד לכל הצבעים והמינים, החברה זועקת לשיוויון בין נשים וגברים ולכבוד הדדי בין דתיים לחילונים.

דמותה של לינור אברג'יל (שדמתה בעיניי למלכה אפריקנית מלאת הוד והדר) כמנחה בטקס ממלכתי, על מסך הטלויזיה, הינה אות לכל אישה, נערה וילדה, שאומר - כולן יכולות לבחור בדיוק כמוה, להתלבש, ולהיראות נפלא גם אם הן חובשות כיסוי ראש, גם אם צבע עורן אינו לבן בוהק, וגם אם הן אינן שייכות לאותה הגמוניה עתיקת היומין שעליה מבכה ''כבודו''.

בידי כל אישה קיימת זכות הבחירה, להביע את עצמה ואת עוצמת נשיותה, אם היא חילונית או דתייה, אם היא צעירה או בוגרת, ללא הבדל דת, גזע או צבע, ולינור אברג'יל ראויה להיות המודל לחיקוי.

בתמונה - מחאה צנועה שלי עם שביס פשוט למראה, ולתפארת מדינת ישראל.

חג עצמאות שמח !