תוצאות הבחירות: אי אמון ברשויות אכיפת החוק
הנהלת האתר
15.04.19 / 07:55
סיפור הבחירות נראה על פניהם של אמנון אברמוביץ', אהוד ברק, בן כספית וחברותיהם. עם פרסום המדגם הם נראו זחוחים וצוהלים. כתבה של הרב ד״ר חיים שיין בעיתון ״ישראל היום״
משהתברר כי המדגמים כרגיל טעו, עגמומיות כיסתה את פניהם. השיסוי שלהם נכשל. כך גם במטה כחול לבן. בנימין גנץ נאם את נאום הניצחון במדגמים, ממש כמו שמעון פרס ז"ל בבחירות 1996. הפעילים הלכו לישון עם גנץ והתעוררו עם ביבי. הצעתי לבני גנץ, מתוך כבוד אליו כרמטכ"ל, שייגש לכותל ויטמין פתק שבו הוא מודה לאל על שמנע ממנו את תפקיד ראש הממשלה. תפקיד קשה מאוד שדורש ניסיון מדיני, פוליטי וכלכלי. תוצאות בחירות 2019 מחייבות חשבון נפש נוקב בפרקליטות, בתקשורת ובתעשיית הסקרים.
כבר מתחילת מערכת הבחירות היה ברור שמדובר במשאל עם על עמדות הציבור ביחס לחקירות ראש הממשלה וההמלצה להגיש כתבי אישום. פרסום ההמלצות בסמוך לבחירות היה האות להעמדתן במרכז הדיון הציבורי. התחושה אצל רבים, בין שבצדק יותר או פחות, היתה שעניין החקירות, ההדלפות והעיסוק הבלתי פוסק ברכישת הצוללות היו שיתוף פעולה בין המשטרה, הפרקליטות, פוליטיקאים ותקשורת ביביפובית. הטענות בדבר שחיתות לכאורה היו הבסיס לקמפיין "רק לא ביבי", שהיה המסר היחיד של השמאל הישראלי בהנהגת כחול לבן.
תוצאות הבחירות מגלות שרוב המצביעים הביעו אי אמון ברשויות אכיפת החוק - במשטרה ובהחלטות הפרקליטות. הטענות נגד נתניהו פורסמו בהבלטה בתקשורת ובחוות הדעת של שי ניצן והיועמ"ש. הציבור דחה אותן. מי שהעמיד את ההכרעה למשאל העם, חייב לקבל את הדין.
החקירות עמדו במרכז מערכת הבחירות
אין מדינה מתוקנת בלי אמון במערכת אכיפת החוק. מערכת שאין לה חרב וארנק אלא את אמון הציבור. השילוב שבין משפט ופוליטיקה הוא הרסני. כעת זה הזמן לשיקום האמון ולתיקון הפגמים.
בני גנץ ומפלגתו היו המצאה של התקשורת על מנת להפיל את שלטון הימין. מבוקר עד לילה, פייק פרשנות ופייק חדשות, עשו הכל כדי להמליך את הרביעייה ואין זה משנה כלל מי היה עומד בראש כחול לבן. התקשורת אימצה בחום את כחול לבן ומידע שהיה מכביד עליהם הוסתר מהציבור, כולל גם מועמדים כמו ניסנקורן וברביבאי. רוח גבית ניתנה לטענות בזויות שלהם על אודות בגידה ואינטרסים אישיים של ראש הממשלה ברכש ביטחוני מהמעלה הראשונה. כל אמירה כנגד נתניהו זכתה מייד לכותרות ראשיות. פרשנים מוכרים איבדו מינימום של יושרה ואתיקה עיתונאית. הישגים מרשימים של ממשלת הימין הועלמו והתייתר הצורך בתשדירי בחירות כי הם היו ברדיו ועל מסכי הטלוויזיה בוקר וערב.
לתקשורת תפקיד חיוני בהגנה על הדמוקרטיה. כאשר התקשורת הופכת להיות כלי שרת פוליטי, הציבור בז לה. תקשורת השמאל הפסידה בבחירות בענק. חשוב לכן שייערכו חשבון נפש ויחזרו להבדיל בין ידיעות לדעות ובעיקר בין אמת לשקר.
תעשיית הפייק־סקרים התגלתה בקלונה. סקרים היו ביטוי למשאלות לב ולא לאמת סטטיסטית. היה בסקרים ניסיון להשפיע על הלכי הרוח בציבור והטעויות מאירות באור עגום את התעשייה. יש לקוות שהסוקרים יחשבו מסלול מחדש, הפער שבין הסקרים ותוצאות האמת מביך ופוגע ביוקרה המקצועית של הסוקרים. כיצד ניתן להסביר את מספר המנדטים שהיה צפוי לפייגלין בסקרים? ייתכן שגם הסוקרים התאהבו בקנאביס או ביכולת שלו להשפיע על התוצאות לרעת הימין. מאחר ששערי תירוצים לא ננעלו, נשמע אינספור תירוצים. עדיף לסוקרים שיעזבו את התירוצים ויבדקו מה באמת קרה להם. לאחר הבחירות חשוב שכולם יכירו בתוצאות ויפנימו שאי אפשר להאשים את העם או להחליף אותו.
