מהיום 'פריפריה' נקראת 'שׁוּלָה' – נראה לכם???

כמי שמתגוררת בדרום ושייכת לפריפריה מתוך בחירה מצד אחד, ומצד שני גם "אוהדת מובילה" של הלשון העברית היה לי קשה מאוד לקבל את החידוש האחרון של האקדמיה העברית למילה פריפריה והוא 'שׁוּלָה', מלשון שוליים. המילה פריפריה בגלל היותה לועזית לא הדגישה את תחושת הקיפוח החברתי, כפי שעשתה זאת בן-לילה המילה 'שולה' שמרגישה כמו מילה מעליבה, מקבעת ומזלזלת.

מוות וחיים ביד לשון (משלי יח כא) – נאמר מימים קדומים, צריך לשקול מילים, למילים יש חשיבות, כיוון ששפה יוצרת מציאות. תפיסת ה"תקינות הפוליטית" (הפוליטיקלי  קורקט) הביאה למיתוג חדש וכך: 'שחור' הפך ל'אפרו-אמריקני', 'גיל הזהב' או 'אזרח ותיק' החליפו את ה'זקן', 'מעסיק' בא במקום 'מעביד', ו'עדות המזרח' במקום 'מזרחים'. אין ספק ששפה המבקשת להתרומם מעל הסטריאוטיפים, כזו שמבקשת לשנות את אי-השוויון היא שפה שאני רוצה להאמין שיש בה כוח לחולל מציאות.

חברי האקדמיה שתרגמו בפשטנות יתר את 'פריפריה' ל'שולה' לא הביאו בחשבון את "הגורם האנושי" ואת מידת המעורבות הרגשית שיש לו בעניין, ולכן הודיע נשיא האקדמיה ש"ההצעה 'שולה' מוסרת לאלתר מסדר היום". הציבור מהפריפריה רשאי להציע הצעות שיתאימו לאופי המקום, לעולמם ולחזונם.                

כך הציעה שרה בכר את הביטוי יישובי חבק – החובקים (ובדרך כלל מגינים) על המרכז, ועם עובדות ומציאות אין להתווכח – הפריפריה באמת סוחבת שנים על הגב את תואר מגן המדינה מצפון ומדרום. בעצם אם באותו עניין עסקינן, מדוע שלא יקראו לה בשם עוטף המרכז או עוטף ישראל כדי להמחיש גם את המיקום שלה, אך גם את העיטוף והחיבוק שהמרכז מקבל מהפריפריה? גם פאתי הארץ נשמע לא רע בכלל. גולש אחר כתב ש'פריפריה' היא היקף ביוונית, אזי האם לא עדיף לכנות את יישובי הפריפריה מקיפים או סְבוּבָה לפי נועם נחמיה?

מהו השם המנצח? ואולי אין אחד כזה, וגם אם נבחר בשם החיובי ביותר עלי אדמות, השפה לא תצליח לחולל את הקסם ולשנות את התדמית הבעייתית של הפריפריה זה שנים רבות, שהרי היא סובלת ממחסור במקומות עבודה, מתקצוב מיוחד ומתדמית של Second Best.                                                                                                          

*הסתייעתי במאמרים של יובל הולצמן, חיה נחום, אחיה ראב"ד ואילנה קוריאל.