מה טוב ונכון לנתניהו / יואל ישורון

בסקרים הליכוד נוסק ל-36 ואפילו 38 מנדטים. ע״פ תכנית אסטרטגית ומחקר מקיף שהגשתי לנתניהו, הליכוד יכול להגיע ל-40 ולקואליציה של 61 לפחות. והשאלה - מה נכון וטוב לנתניהו ?

1. בנט או לפיד?
לנתניהו עדיף שלפיד יהיה רה״מ המעבר ויעמוד בראש מחנה השמאל, שכן, במקרה זה:
א. בנט מחוסל פוליטית בוודאות, וכך גם ימינה. במקרה זה חלק ממצביעי ימינה ייטו להצביע לליכוד ולציונות הדתית. אני לא רואה מפלגת לוויין נוספת שקמה בימין.
ב. במקרה זה, יהיה זה קרב מדמם בין ימין לשמאל, ואפילו שמאל רדיקלי. בין נתניהו כמנהיג הימין ללפיד מנהיג שמאל רדיקלי, כי עכשיו אין זו ״כחול לבן״ שניתן היה להציגה כשמאל-מרכז.
ג. האיבה של גנץ ללפיד והעובדה שגנץ יציב בסקרים, תמנע הפעם יצירה של גוש שמאל קוהרנטי כפי שנוצרה כשאיימה ממשית על שלטון הימין ( גנץ-לפיד-יעלון).
ד. קל יהיה לנתניהו להציג את לפיד כחסר ניסיון ביטחוני, שמאל רדיקלי ונטול השכלה.

2. יתרון ממשלת בנט-לפיד-רע״מ
א. הניסוי הכושל של ממשל בנט ולפיד עם הרשימות הערביות מחזקת את הימין. כי היא מחדדת את פוטנציאל הסכנה מחזרתה של החווייה של שלטון שמאל-ערבים.
ב. מעבר לאיום ( שאף יובלט ) על א״י, על הביטחון ברחובות, זכות השיבה ומכירת נכסים למגזר הערבי ( ובמיוחד, שרוב הציבור הינו ימני, מגמה שאף התחזקה), הניסוי הזה הוא גם איום מוחשי על עולם התורה והיהדות. מה שיאחד חרדים, דתיים לאומיים ומסורתיים כאחד ויתבטא בגידול באחוזי ההצבעה בימין.
ג. הרעב לשלטון והאנרגיות בימין לשינוי וחזרה לשלטון גבוהים ומזכירים את הלהט בשמאל בבחירות האחרונות. זהו רעב ואנרגיות שנובעים מאיבוד השלטון, מהחוויה הקשה של ממשלת בנט-לפיד-הערבים, ״ממשחק סכום האפס״ של בנט ולפיד (שהתבטא במכירת ערכים ונכסים), והחשש שניסוי נוסף ( כך זה יוצג בימין) יהיה כבר איבוד המפעל הציוני.

סוף דבר:
אני מתקשה לראות הקמתה של ממשלת ימין בכנסת הנוכחית. כי ״תקווה חדשה״ לא פועלת משיקולים רציונליים של הישרדות אפילו שכולם יודעים שהממשלה אוטוטוטו נופלת והבחירות הינן עובדה (ועל אף שסיכוייה לעבור את אחוז החסימה קלושים). איילת שקד ואחרים מאבדים מומנטום.

הכותב:
יואל ישורון
מרצה למדעי המגינה
המכללה האקדמית אשקלון