גל חזיזה
24.01.12 / 10:55
ישנן כמה דרכים מוכרות לייצר כותרות ולגרום לתקשרות להתעניין באירוע. כאדם שהשתתף במספר רב של מחאות
ישנן כמה דרכים מוכרות לייצר כותרות ולגרום לתקשרות להתעניין באירוע. כאדם שהשתתף במספר רב של מחאות חברתיות, אני יכול להגיד לכם ש-99 אחוז מהמחאות הן בעצם הצגות לתקשורת. הרי האינדיקציה לגודל המחאה היא מספר הכותרות שהשגת באמצעי התקשורת.
[caption id="attachment_15364" align="alignright" width="300" caption="גל חזיזה: עירום מוכר"]
[/caption]
דרכים מקובלות - כמו שביתות רעב, התכנסויות והפגנות - הן כבר פאסה. התקשורת ממעטת לסקר מחאות מסוג זה, אך ישנן שתי דרכים בדוקות לכך שיהיה סיקור נרחב של המחאה שלכם. הדרך המוכרת והמושכת מכולן היא עירום.
רוצה להופיע בכל כותרות העיתונים? אפילו אם ההפגנה שלך היא על איסור מכירת ארטיק בים אין בעיה, תארגן בחורונת או שתיים. צלם אותן עם ארטיק שמכסה חלק מחמוקיהן - והנה לך כותרות בכל העיתונים הארציים. ויש סיכוי טוב שאפילו בתקשורת הבינלאומית. הרי לא עובר שבוע בלי כותרת בינלאומית על מחאה עירומה. עדר העיתונאים והמתלהבים למיניהם מזכירים לי מתבגרים שטופי הורמונים.
מנגד, דוגמה למחאה שנועדה לכשלון ולא תעניין את התקשורת: מחאה על מחיר הלחם. מחאה כזו לא תזכה אפילו לכתבה בין דפי הפרסומות בעיתונים, אלא אם כן ישולב בה עירום.
הדרך השנייה שמעוררת גלים גבוהים אף יותר היא השואה. אין דבר שגורם יותר זעזוע מהזכרת השואה בקרב היהודים, ויש מי שעבורו לשם השגת כותרת בעיתון כל הדרכים כשרות.
מתכון בטוח כדי לעורר גלים בכל הארץ: שים טלאי צהוב על דש הבגד, ומשקפי שמש לבל ייגרם נזק לעינייך ממבול הפלאשים שתקבל. עם זאת, לפי דעתי זו גם הדרך הכי בזויה להעלות נושא לכותרות. לא רחוק היום שמחפשי כותרות יארגנו מצגות של זריקת מפגינים לשוחות או הכנסת מפגינים לתאי הגזים.
אני קורא מכאן לכל מי שזכר השואה חשוב להם: תשאירו את השואה בצד אל תיצרו זילות בזכר השואה. ולמפגינים המתפשטים אני רק אומר, אל תתפלאו כשמתייחסים לנושא שלשמו חשפתם את גופכם בזלזול.
[/caption]
דרכים מקובלות - כמו שביתות רעב, התכנסויות והפגנות - הן כבר פאסה. התקשורת ממעטת לסקר מחאות מסוג זה, אך ישנן שתי דרכים בדוקות לכך שיהיה סיקור נרחב של המחאה שלכם. הדרך המוכרת והמושכת מכולן היא עירום.
רוצה להופיע בכל כותרות העיתונים? אפילו אם ההפגנה שלך היא על איסור מכירת ארטיק בים אין בעיה, תארגן בחורונת או שתיים. צלם אותן עם ארטיק שמכסה חלק מחמוקיהן - והנה לך כותרות בכל העיתונים הארציים. ויש סיכוי טוב שאפילו בתקשורת הבינלאומית. הרי לא עובר שבוע בלי כותרת בינלאומית על מחאה עירומה. עדר העיתונאים והמתלהבים למיניהם מזכירים לי מתבגרים שטופי הורמונים.
מנגד, דוגמה למחאה שנועדה לכשלון ולא תעניין את התקשורת: מחאה על מחיר הלחם. מחאה כזו לא תזכה אפילו לכתבה בין דפי הפרסומות בעיתונים, אלא אם כן ישולב בה עירום.
הדרך השנייה שמעוררת גלים גבוהים אף יותר היא השואה. אין דבר שגורם יותר זעזוע מהזכרת השואה בקרב היהודים, ויש מי שעבורו לשם השגת כותרת בעיתון כל הדרכים כשרות.
מתכון בטוח כדי לעורר גלים בכל הארץ: שים טלאי צהוב על דש הבגד, ומשקפי שמש לבל ייגרם נזק לעינייך ממבול הפלאשים שתקבל. עם זאת, לפי דעתי זו גם הדרך הכי בזויה להעלות נושא לכותרות. לא רחוק היום שמחפשי כותרות יארגנו מצגות של זריקת מפגינים לשוחות או הכנסת מפגינים לתאי הגזים.
אני קורא מכאן לכל מי שזכר השואה חשוב להם: תשאירו את השואה בצד אל תיצרו זילות בזכר השואה. ולמפגינים המתפשטים אני רק אומר, אל תתפלאו כשמתייחסים לנושא שלשמו חשפתם את גופכם בזלזול.
הטור נכתב במקור בפוסט השבועי שלי באתר ויאנט
