ההיסטוריון גד סובול, לא חושב שככה אפשר למתג את אשקלון כעיר תיירות

                                                                       עיר הלניסטית הייתה או לא הייתה, זו השאלה?

מאת: גד סובול

מה עוד נותר לספר על אשקלון שלא סופר? על כך שההתיישבות במקום החלה כבר לפני כ – 5800 שנה? על כך שכבר לפני כ – 4500 שנה היא הייתה עיר נמל חשובה? היא הרי מוזכרת במקורות מצריים במאה ה – 19 לפנה"ס ובתקופת המקרא הרי נמנתה על חמשת ערי פלישתים. בראשית התקופה ההלניסטית ובימי תלמי החשמונאי הפכה לפוליס, ובתולדות התרבות היוונית נחשבה כעיר החשובה בערי החוף בארץ ישראל ואי-התערבותה במלחמות האזור סייעו להתפתחותה התרבותית, הכלכלית והחברתית שלא פסקה בתקופה הרומית והביזנטית ואפילו המוסלמית הראשונה עד שחרבה במאה ה – 13.

והנה קמה ופרחה אשקלון החדשה שהלכה והתרחבה  מעיירה צנועה בשם מג'דל הערבית. השכונה שבנייתה נחשבת לאחת הדינאמיות ביותר היא שכונת ברנע. בחורף 2003 החלה חברת הבנייה שו"פ בבנייה במתחם  רחוב בלפור של היום והתגלו שרידים ארכיאולוגיים. בחפירה שנוהלה על ידי הארכיאולוג יורם חיימי מרשות העתיקות התגלו ממצאים חשובים המספרים לראשונה באותות ובמופתים את סיפור אשקלון ההלניסטית מן המאה השלישית לפני הספירה

שהשתמרו להפליא. לדברי חיימי אלו ממצאים נדירים שכמותם לא נראו בארץ, אף כי נחשף רק רחוב אחד מעיר גדולה, נחשפו חדרים וטאבונים, מתקני בישול ומטבעות ברונזה ביניהם אחד עם דמותו של אלכסנדר מוקדון.  מנכ"ל רשות העתיקות, שייקה דורפמן, הגיע לעיר מתוך כוונה לשכנע את רשויות העיר שלא לפגוע באתר על ידי הכביש המתוכנן לעבור במרכז האתר. "ההגיון אומר שצריך לשמור על הממצאים האלה, כי אין דברים כאלה בארץ," אמר. ומה היום?  הכביש נסלל ואף התרחב בכוונה או בשוגג, האתר הולך וננגס בשיני הטרקטורים למען שצ"פ מתוכנן. פגעי אדם ואקלים ממשיכים ונוגסים בתל ההולך ומתמוטט ואין מושיע. אנו מנסים למתג את עצמנו כעיר תיירות ארכיאולוגית מן הרמה הגבוהה ביותר. האמנם? התמונות יעידו.